ספורט אתגרי

במהלך טיול בארצות הברית, הגיעו שלמה בגדדי וחברו, לאתר הנופש "קיטאטיני קנו". האתר נמצא על גדת נהר הדלאוור, בגבול שבין שתי מדינות: ניו יורק וניו ג'רסי.

השניים רכשו כרטיסים לשייט קיאקים בנהר. השייט אמור היה להמשך כשעתיים.

בטרם החל השייט, התקבצו ובאו עוד 3 טיילים.

נציגת אתר הנופש הציגה בפני חברי הקבוצה את כיוון השייט וציידה אותם בחליפות הצלה. אם תתעורר בעיה, ציינה בפניהם, ניתן לעצור בנקודות במהלך המסלול.

הקבוצה יצאה לדרך. לפתע, התהפך הקיאק של בגדדי. הוא נעלם. החלו חיפושים.

רק ביום המחרת, כחמישה מייל ממקום ההתהפכות, אותר בגדדי. ללא רוח חיים.

בטרם יצא לארצות הברית, רכשה אמו של המנוח, בקופת חולים הכללית, פוליסת ביטוח נוסעים לחו"ל של חברת הביטוח כלל.

בני משפחת המנוח, פנו לחברת כלל וביקשו לקבל את תגמולי הביטוח הנקובים שם עבור אובדן חיים וההוצאות שנגרמו להם.

אילו קראתם את הפוליסה, אמרו נציגי כלל לבני המשפחה, הייתם מוצאים שם חריג הקובע כי אין כיסוי ל"ספורט אתגרי".

בני המשפחה הופתעו מקיומו של החריג ופנו לבית משפט השלום בתל אביב.

התביעה הונחה על שולחנו של השופט אליהו קידר.

אכן, הפוליסה מחריגה "ספורט אתגרי", אולם למה הכוונה במונח זה, הקשה השופט קידר.

בטרם החליט, קרא את חוות דעתם של שני מומחים.

הראשון, זיו בן יוסף, מומחה בעל ניסיון מקצועי עשיר בכל הנוגע לפעילות בקיאקים, תמך בעמדת משפחת המנוח.

השני, צח סרור, מדריך רפטינג בכיר בעל הסמכה ממכון ווינגייט, תמך בעמדת כלל.

מסלולי שיט, הסביר המומחה הראשון, מדורגים בעולם, בסולם קושי. בין 1 ל- 6.

שתי דרגות הקושי הראשונות, מתאימות לשיט משפחתי עבור ילדים מגיל 5 ומעלה. מדובר בפעילות מהנה, אשר אינה דורשת מיומנות מיוחדת. היא מקבילה לנסיעה באופניים, להליכה, או לריצה בפארק. המסלול שעשה המנוח, תואם לחלוטין דרגות קושי קלות אלה. הנה, הצביע המומחה, גם הריינג'ר האמריקאי, אשר חקר את התאונה, הגדיר את רמת הקושי במסלול בו עבר המנוח כדרגה 2. עולה כי מדובר בשיט במסלול משפחתי שאינו אתגרי.

המומחה מטעם חברת כלל, לעומתו, הסביר כי גם בנהר שדרגות הקושי שלו הן הנמוכות ביותר, טמון סיכון. יכול להיות נהר שהוא קל יחסית בדרגה 2, הבהיר המומחה, אך אדם הנופל מהקיאק צריך לשחות 70 מטר כדי להגיע לגדה. ב"זרימה של מים קרים, זה לא משחק".

דברים אלה לימדו את השופט קידר, כי שיט קיאקים מהווה פעילות מסוכנת.

גם מבחן התוצאה, מותו של המנוח, מלמד זאת. לדעתו של השופט, כל פעילות אשר טמון בה סיכון נחשבת לספורט אתגרי. לפיכך, פוסק השופט, שייט הקיאקים בו מצא המנוח את מותו, מהווה "ספורט אתגרי" ופוליסת הנסיעות לחו"ל של כלל, אינה מכסה אותו.

אף על פי כן, מצא השופט דרך לזכות את משפחת המנוח בתגמולי ביטוח.

על פי פסיקת בית המשפט העליון, מזכיר השופט, חברת ביטוח חייבת, כאשר היא מוכרת את הפוליסה למבוטח, להסב את תשומת לבו לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו.

אכן, מודה השופט, גם על המבוטח מוטלת החובה לקרוא את הפוליסה. אולם חובת הקריאה מצומצמת מאד כאשר בית המשפט מתרשם מכנותו של המבוטח, ואני, מעיד השופט על עצמו, האמנתי לעדותה של אם המנוח כי הופתעה מקיומו של חריג הספורט האתגרי.

"שוכנעתי", קובע השופט, "כי חברת הביטוח לא הסבה את תשומת לב אם המנוח לחריג בפוליסה עת נרכשה".

בסופו של יום, על בסיס נימוק זה, זיכה השופט את משפחת המנוח בתגמולי הביטוח עבור מות המנוח ועבור אותן הוצאות שהוכח כי נגרמו לה.

תוצאת פסק הדין רצויה, אך הדרך לתוצאה היא בעייתית.

עמדתו של השופט כי כל פעילות שיש בה סיכון, מהווה ספורט אתגרי, בוודאי שאינה תואמת את כוונת הפוליסה. לפי עמדה זו, גם שייט רפסודה בדיסנילנד מהווה ספורט אתגרי. והרי הפוליסה עצמה הבדילה בין ספורט סתם לספורט אתגרי. משמע כי בספורט אתגרי צריך להיות טמון סיכון גבוה בהרבה. בכמה גבוה, את זאת היה צריך להבהיר בפוליסה. אם הדבר לא נעשה, התוצאה צריכה להיות פסיקה לטובת המבוטח.

מעבר לכך, פירוש המילה "אתגרי" נותנת את התשובה. בספורט אתגרי, הכוונה לספורט הקורא תיגר, המעורר את האדרנלין בגוף עד הסוף. מה שקרוי בלעז: אקסטרים. טיפוס על הרי ההימליה הוא ספורט אתגרי. טיפוס על קיר בפארק הירקון, למרות שגם בו יש סיכון, אינו ספורט אתגרי. ספק אם הוא בגדר ספורט סתם.

גם התליית הכיסוי הביטוחי בכך ש"בית המשפט", כלשון השופט קידר, "יתרשם מכנותו של המבוטח" מעוררת קושי.

לך לבית המשפט, יאמרו מעתה נציגי חברות הביטוח לצרכני הביטוח המגישים להם תביעות, הבא לנו אישור כי השופט התרשם מכנותך.