תלונת שווא

מתוך ארסנל אמצעי הלחימה, שמחזיקות חברות הביטוח, במטרה להרתיע מבוטחים מפני הגשת תביעות ביטוח, הקטלני ביותר הוא כתם המרמה.

שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, התריעה על כך זה מכבר: "יש טעם לפגם בעיניי שבכל מקרה בו מבוטח פונה לחברת ביטוח ודורש את התגמולים עם קרות מקרה הביטוח, ירחף מעל ראשו צל של חשד כי הוא עצמו ביים שוד, או הצית את רכושו שלו".

אלא שבצד מסר ברור זה, לא הוטלה עד היום כל סנקציה, על חברת ביטוח שהטיחה, כך סתם, חשד במבוטחה.

בהעדר סנקציה, חברות הביטוח ממשיכות בדרכן.

שרלי קדושים, מבוטחה של חברת הביטוח שומרה, חווה זאת על בשרו. אולם תוצאת המקרה של קדושים מהווה, יש לקוות, סנונית ראשונה לתפנית בגישת בתי המשפט.

באחד הערבים, עשה קדושים הפסקה קלה בעבודתו וירד אל חנות הירקות הקרובה.

את המצרכים שרכש, הכניס לתוך תא המטען של רכבו, שחנה בסמוך. משם עלה חזרה אל משרדו.

עם סיום עבודתו, כשביקש קדושים לשוב לביתו, גילה כי מפתחות הרכב נעלמו.

המפתחות הרזרביים היו עם אשתו בחו"ל. קדושים חזר לפיכך לביתו ללא המכונית.

למחרת, כאשר הגיע לעבודה, ראה את המכונית עדיין חונה מול משרדו. קדושים עבר דרך הירקן ושאל אותו אם במקרה לא שכח את המפתחות אצלו. זה השיב בשלילה.

בבוקר היום השלישי, כאשר הגיע קדושים לעבודה, הרכב כבר לא חנה מול המשרד. הוא נגנב.

קדושים התלונן במשטרה. בפני חוקר המשטרה העלה אפשרות, כי בתום העמסת הירקות, שכח את המפתחות בתוך מנעול דלת תא המטען. אולי הגנבים השתמשו בהם.

אפשרות זו, כי ייתכן ששכח את המפתחות במנעול דלת תא המטען, לא העלה קדושים בפני החוקר ששלחה אליו חברת הביטוח שומרה.

אתה רמאי, הטיחו נציגי שומרה בקדושים. ניסית להעלים מאתנו עובדות רלבנטיות בכוונת מרמה.

שומרה לא הסתפקה בכך. היא פנתה למשטרה והגישה תלונה נגד קדושים על הונאת ביטוח ומעורבות בגניבת רכבו.

המשטרה עצרה אותו וחקרה אותו. הפרשה גם התפרסמה בעיתון המקומי. רק כעבור חודשים קיבל הודעה מהפרקליטות כי התיק נסגר מחוסר אשמה. בינתיים הרכב נמצא עם נזקי פח קטנים ונזקים לתיבת ההגה. עלות התיקונים הסתכמה ב 1,877 ₪.

קדושים פנה אל שומרה וביקש לקבל את עלות התיקונים.

מבחינתנו נשארת רמאי, הטיחו בו נציגי שומרה וסירבו לשלם.

קדושים פנה לבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד ודרש את סכום הנזק הפעוט וגם פיצויים עבור התנהגות נציגי שומרה בפרשה.

קדושים תיאר בפני השופטת גילת שלו את עגמת הנפש שהייתה מנת חלקו. את הסטיגמה, ההשפלה, הבושה והפגיעה בשמו הטוב.

גם לאחר שהתברר כי אין ממש בחשדות וגם לאחר שתיק המשטרה נסגר, סאת ייסוריו לא הסתיימה. במקום להתנצל, הוסיפה שומרה חטא על פשע, והמשיכה לסרב לשלם את הנזק הפעוט שנגרם למכונית.

מה יש לכם לומר על טענות קשות אלה, פנתה השופטת אל נציגי שומרה.

במקרי גניבות רכב, השיבו נציגי שומרה, קורה לא אחת שהמבוטח שלנו משתף פעולה עם הגנבים. אז גם כאן חשדנו בקדושים והתלוננו במשטרה. אי אפשר להטיל עלינו פיצויים רק מכיוון שהגשנו תלונה במשטרה.

השופטת שלו נכנסה לעובי הקורה והורתה למשטרה להעביר אליה את תיק החקירה שנפתח נגד קדושים. לאחר עיון בתיק, מגלה השופטת להפתעתה, כי אין בו "בדל ראיה הקושר את קדושים לגניבת הרכב".

עובדה זו הרתיחה את השופטת.

חברת ביטוח, מדגישה השופטת, אינה יכולה להפריח לחלל האוויר טענות בדבר חשד לביצוע עבירות פליליות על ידי המבוטח, על מנת להתחמק מתשלום, או כדי להביא מבוטח לכדי פשרה. עליה לבסס חשדות אלו בראיות של ממש.

לא ייתכן, מוסיפה השופטת שלו, תוך ציטוט מדברי השופטת ארבל מבית המשפט העליון, כי בכל מקרה בו מבוטח פונה לחברת ביטוח, היא תדביק עליו תווית של עבריין ומעל ראש המבוטח ירחף צל של חשד.

אין ספק, קובעת השופטת, כי קדושים נפגע פגיעה חמורה כתוצאה מכדור השלג שהחל להתגלגל לאחר הגשת התלונה על ידי שומרה, ממעצרו ומפרסום החשדות שהועלו נגדו בעיתון המקומי.

השופטת מייחסת חומרה יתרה להתנהגות שומרה לאחר סיום הבירור המשטרתי בתלונה.

למרות סגירת התיק, דבקה שומרה בעמדתה לא לשלם לקדושים והעבירה אותו מדור נוסף של עוגמת נפש.

מצד שני, מציינת השופטת, אין להתעלם מכך שחברת הביטוח אינה אחראית לאופי טיפולה של המשטרה בפרשה ולכך שקדושים נעצר בצו של שופט. יש בכך ניתוק מסוים של הקשר הסיבתי בין מעשי חברת הביטוח לבין נזקי המבוטח.

בסופו של דיון, בהתחשב בכל אלה, חייבה השופטת את שומרה לשלם לקדושים סך של 1,877 ₪ עבור הנזק שנגרם לרכבו וכן סך של 5,000 ₪ עבור עגמת הנפש שנגרמה לו עצמו.