ולרופאים מותר לעשות קומבינות?
ולרופאים, מותר לעשות קומבינות?
תארו לעצמכם מצב הזוי שכזה: אתם מנהלים משפט פיצויים נגד חברת ביטוח. השופט ממנה מומחה רפואי "ניטראלי", שיסייע במלאכת עשיית הצדק. הרופא בודק אתכם. אתם מערטלים את גופכם ונשמתכם בפניו. לאחר מכן מתברר כי אותו מומחה... עובד מהצד עבור היריב, אותה חברת ביטוח.
איך תרגישו? שאלה מיותרת. כל אחד היה מרגיש מרומה. זעם וכעס אינסופיים.
ואיך אתם מצפים כי השופט יגיב כאשר יגלה כי המומחה שהוא נתן בו אמון, הסתיר ממנו את העובדה שהוא עובד עבור הצד שכנגד?
התשובה ברורה מראש: כל אחד היה מצפה כי השופט יגלה אמפתיה לעלבונכם וכעס על המומחה המסתיר.
ומה לדעתכם יפסוק בית המשפט העליון? יבטל את המינוי? ינזוף במומחה?
כאן צפויה לכם אכזבה.
יוסף חיות נפגע בתאונת דרכים. נגרמו לו נזקים קשים בתחום האורתופדי, הנוירולוגי וגם בתחום הנפשי.
השופטת ד"ר דרורה פלפל, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, מינתה כמומחה מטעמה בתחום הפסיכיאטרי את פרופ' אבנר אליצור.
לאחר המינוי, התברר לחיות כי הפרופסור המכובד, מקיים במקביל, קשרי עבודה עם עורכי הדין של הצד שכנגד: חברת הביטוח הדר, כיום חלק מקבוצת הפניקס.
חיות נזעק וביקש מהשופטת פלפל כי תפסול את המינוי.
תרגיע, אמרה לו השופטת פלפל. אתה מדבר על איש מקצוע ידוע בתחומו. חוות הדעת שלו "נראות סדורות".
אכן, הסכימה השופטת עם חיות, "יש טעם לפגם" בכך שהפניקס ואליצור לא גילו לבית המשפט על קשרי העבודה שביניהם. אך הדבר אינו מצדיק את פסילת המומחה.
חיות לא ויתר ופנה לבית המשפט העליון.
אין להקל ראש בחובות האתיקה והנאמנות המוטלות על מומחה מטעם בית המשפט, הרעים השופט אליעזר ריבלין. במיוחד כאשר מדובר בתחום הפסיכיאטריה, שבו הממצאים הרפואיים אינם גלויים לעין.
קשרי עבודה רציפים בין המומחה לבין בא כוחה של חברת הביטוח, מוסיף השופט, עשויים לעלות כדי ניגוד עניינים. רופא שפרנסתו תלויה בחברת הביטוח, פסול מלהתמנות כמומחה המייעץ לבית המשפט.
זאת ועוד, מדגיש השופט ריבלין, המומחה הרפואי הוא בבחינת זרועו הארוכה של בית המשפט בתחומי הרפואה. עליו לדווח לבית המשפט על כל נסיבה שעלולה, אפילו לכאורה ולמראית עין, לפגום בניטרליות שלו.
דברים כדרבנות.
כשהגעתי לשורה זו בפסק הדין התרגשתי. נחשף לאור השמש, הסוד הגלוי של מומחים ניטראליים, שחברות הביטוח מעסיקות אותם בעקיפין (ולעתים גם במישרין) בתיקים אחרים. הנה, סוף סוף התפנה בית המשפט העליון שלנו לטפל בתופעה הרווחת והמשחיתה.
תופעה זו פוגעת קודם כל בנפגעים ובמבוטחים, אבל לא פחות באמון הציבור בבתי המשפט.
ניתן היה לצפות כי בית המשפט העליון שלנו ישים כמופת מול עיני המומחים הרפואיים האחרים את פרופ' אברהם גנאל, אורטופד הגון, הפותח כל חוות דעת שלו בהצהרה כי מאז החל להתמנות על ידי בתי המשפט כמומחה, הוא חדל לתת חוות דעת לחברות הביטוח או למבוטחים.
אולם למרבה הצער, לאחר המילים היפות, עשה השופט אליעזר ריבלין תפנית והסתפק בהבעת צער על כך שפרופ' אליצור והפניקס הסתירו את קשריהם מבית המשפט.
על מה התבססה התפנית?
השופט ריבלין מצא כי גם חיות יכול היה לדעת על קשרי עבודה אלה.
הכיצד יכול היה חיות לדעת על קשרי העבודה של פרופ' אליצור עם באי כוח הפניקס?
השופט נתלה במכתב ששלחו באי כוחה של הפניקס, בתיק אחר לגמרי, ולעורך דין אחר, העובד במשרד עורכי הדין ששכר חיות. ממכתב זה ניתן היה ללמוד על קשרי עבודה אלה.
גם חיות, אם כן, קבע השופט ריבלין, לא היה עירני דיו. לא הועילו אצל השופט ריבלין הסבריו של עורך דינו של חיות כי בתיק האחר מטפל עורך דין אחר ממשרדו, וכי הוא עצמו לא היה מודע לכך שהמומחה מצוי בקשרי עבודה עם בא-כוח הפניקס.
הנה כי כן, קובע השופט ריבלין, "מדובר במקרה גבולי". לאור כל אלה, החליט השופט ריבלין להותיר את מינויו של פרופ' אליצור על כנו, למרות הקשרים העסקיים בינו לבין עורכי הדין של הפניקס.
לפני מספר ימים, סקרנו את האיסור שהטיל המפקח על הביטוח על סוכני הביטוח, לעשות קומבינות עם בעלי המקצוע, שהסוכנים מפנים אליהם את המבוטחים.
תופעת המומחים הרפואיים הניטראליים, המקבלים מסר סלחני, לפיו זה לא בסדר שהם עובדים במקביל עבור אחד הצדדים למשפט אולם זה לא נורא, חמורה פי כמה.
תופעה זו מעוררת רגשות קשים ופוגעת באמון הנפגעים והמבוטחים במלאכת עשיית הצדק. היא פוגעת באושיות המשפט: אמון הציבור במוסדותיו. היא פוגעת גם בחברה ובמדינה: ללא משפט שיש בו אמון, לא תהיה לנו חברה וגם לא מדינה.
חבל שבית המשפט העליון שלנו לא הטיל איסור דומה על המומחים הרפואיים.