Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

ביטול חסר תוקף

פוליסת ביטוח מנהלים, מזכירה במבנה שלה אנדרוגינוס.

המעביד והעובד, כל אחד בנפרד, מפרישים לתוכה כספים. אך ההפרשות של האחד, תלויות בכך, שגם השני יפריש.

הפוליסה כוללת רכיבים סוציאליים, פיצויי פיטורים, חסכון (קופת גמל), אך בד בבד ובנפרד, רכיבים ביטוחיים מפני מוות, נכות, אובדן כושר עבודה, שבינם לבין יחסי עבודה אין ולא כלום.

היא נשלטת על ידי דיני העבודה, אך בד בבד ובנפרד, על ידי דיני הביטוח.

היא נתונה לסמכות בית הדין לעבודה, אך בד בבד ובנפרד על ידי בתי המשפט האזרחיים.

מבנה מורכב זה, מבלבל את המשפטנים. חברות הביטוח, למרבה הצער, מנצלות זאת.

הנה לדוגמא קושיה: המבוטח מסיים, מכל סיבה שהיא, את עבודתו. האם הפוליסה מגיעה גם היא לקיצה? הרי תקופת הביטוח, שחברת הביטוח התחייבה לה בפוליסה, נמשכת.

לאבי שוורץ היתה פוליסת ביטוח מנהלים בחברת הפניקס. הפוליסה נרכשה עבורו כעובד מוסך. כעבור 20 שנה נסגר המוסך. לשוורץ לא היה יותר מעביד שישלם את חלק המעביד בפרמיה ולא משכורת ממנה יופרש חלקו שלו בפרמיה.

על מנת לשמר את הפוליסה ועד אשר ימצא שוורץ מקום עבודה חדש, במסגרתו יתאפשר תשלום הפרמיות כמקודם, הציע סוכן הביטוח דב בקר לשוורץ להמשיך את הביטוח באופן עצמאי.

ומהיכן אקח את הכסף לתשלום הפרמיות, שאל שוורץ, הרי אין לי משכורת שממנה אוכל לממן את הפוליסה?

סוכן הביטוח העלה רעיון יצירתי. הרי בפוליסה נצברו עבורך כספים, אמר לשוורץ, תן לי הוראה ואני אדאג לכך שהפרמיות הבאות ישולמו מתוך החיסכון שבפוליסה, עד שתמצא מקום עבודה.

כמה חכם, חשב שוורץ והסכים להצעה. הסוכן העלה את הסיכום על הכתב, החתים את שוורץ והגיש אותו לפניקס.

אולם הפניקס לא ביצעה את הסיכום. פרמיות הביטוח לא שולמו מתוך הכספים שבפוליסה ולשוורץ החלו להישלח דרישות תשלום מהפניקס בגין חוב פרמיות.

שוורץ פנה לסוכן בקר. זה הנחה אותו להתעלם מדרישות התשלום המנוגדות לסיכום שהושג.

משהוסיפו דרישות התשלום לא להיענות, ביטלה הפניקס את הפוליסה.

שוורץ פנה להפניקס וביקש להשיב את הפוליסה לתוקף.

הפניקס סירבה, למרות שבינתיים מצא שוורץ מקום עבודה חדש. המעביד החדש היה מוכן ליטול על עצמו את הפוליסה ולשלם את הפרמיות כבעבר.

לשוורץ לא נותרה ברירה. הוא הגיש תביעה נגד הפניקס ונגד הסוכן בקר לבית משפט השלום בתל אביב.

בתביעתו עתר שוורץ למתן צו המצהיר כי ביטול הפוליסה נעשה שלא כדין וכי הפוליסה עומדת בתוקפה.

בשלב זה, כל אדם אחר, שהיה יושב על כסא המנהל המחליט היה מוותר. אולם הפניקס עמדה במריה והתעקשה כי הפוליסה בוטלה כדין, למרות הסיכום בכתב עם הסוכן שלה.

אי תשלום פרמיות הביטוח, קובע השופט יונה אטדגי, נגרם ברשלנותם של הפניקס וסוכן הביטוח שלא פעלו לקיום הסיכום שהושג בין שוורץ לסוכן הביטוח, לפיו תשולמנה פרמיות הביטוח מתוך הכספים הצבורים לזכותו של שוורץ.

אפילו העדה מטעם הפניקס, מוסיף השופט, אישרה כי לעיתים מפעילה הפניקס מיוזמתה את האופציה לתשלום פרמיות מתוך כספים הצבורים לזכות המבוטח. על אחת כמה וכמה, קובע השופט, שהיה על הפניקס לנהוג כך במקרה זה נוכח הסיכום שהושג בין שוורץ לסוכן הביטוח.

כאשר אי תשלום הפרמיות נובע מרשלנות חברת הביטוח, מבהיר השופט, שוב אין היא רשאית לבטל את הפוליסה מחמת אי תשלום.

השופט אטדגי גם מוצא כי בלאו הכי ואפילו היתה הפניקס רשאית לבטל את הפוליסה, היא לא הוכיחה כי מילאה אחר הוראות חוק חוזה הביטוח הקובעות את דרך הביטול.

חוק חוזה הביטוח, מסביר השופט, מתווה את הדרך לביטול פוליסת ביטוח מחמת אי תשלום פרמיה. החוק מחייב משלוח שתי הודעות בכתב. הראשונה בה נדרש המבוטח לשלם את חוב הפרמיה. אם כעבור 15 יום לא שולמה הפרמיה שבפיגור, רשאי המבטח לשלוח הודעה שניה לפיה תתבטל הפוליסה כעבור 21 יום נוספים אם לא יסולק החוב.

הפניקס לא הציגה את ההודעות בכתב שלטענתה נשלחו. תדפיס המחשב שהציגה הפניקס לפיו נשלחו ההודעות, מבהיר השופט, אינו יכול להוות ראיה לכך שההודעות אכן נשלחו בפועל. כל כן אין הוא מוכיח את מסירתן בפועל של ההודעות למבוטח.

אין די מדגיש השופט, בהוכחת משלוח ההודעות, אלא על המבטח להוכיח כי הן אכן הגיעו לידי המבוטח.

לפיכך מבטל השופט אטדגי את ביטול הפוליסה וקובע כי הפוליסה עומדת בתוקפה עם כל הכיסויים הביטוחיים שנכללו בה, תוך חיוב הפניקס בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד.