עשה לך מומחה

ארבעה בני משפחה אחת נפגעו מהרעלת CO (פחמן חד חמצני). הרעלה מסוג זה פוגעת במערכת העצבים המרכזית.

בני המשפחה הגישו תביעת נזיקין נגד חברת אמישראגז. בין השאר טענו כי ההרעלה הסבה לילדיהם הקטנים נכות פסיכיאטרית.

כל אחד מהצדדים למשפט, הגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה פסיכיאטרי מטעמו על מצב הילדים. השופט שדן בתביעה, התקשה להכריע בין חוות הדעת. הוא מינה את הפסיכיאטר, ד"ר דניאל מאיר, כדי שיסייע במלאכת השיפוט. הליך רגיל ומקובל. מעשה של יום ביומו.

אלא שאחוזי הנכות שהעניק ד"ר מאיר לילדים, היו גבוהים מידי לטעמה של אמישראגז.

נציגי אמישראגז יגעו וחיפשו כיצד ניתן לפסול את חוות דעתו של ד"ר מאיר והנה "באקראי", כך הודיעו לבית המשפט, נודע להם כי נגד ד"ר מאיר הוגש כתב אישום.

על-פי הנטען בכתב האישום, בזמן שד"ר מאיר ניהל את המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים "איתנים", התעללו עובדים הכפופים לו באופן שיטתי במטופלים חסרי ישע. ד"ר מאיר לא היה שותף למעשים. אולם, כך נטען נגדו, הוא היה מודע להם ולא עשה דבר כדי למנעם.

אמישראגז ביקשה לפסול את חוות דעתו של ד"ר מאיר ובקשת הפסילה עלתה עד בית המשפט העליון.

פסילת חוות דעת של מומחה, קובע השופט אליעזר ריבלין, אינה עניין שבשגרה. בית המשפט יפסול מומחה, או ימנה מומחה נוסף, רק במקרים חריגים, כאשר מתעוררת התחושה, כי קיים צל המעיב על חוות הדעת, צל אשר אינו מאפשר לשופט לסמוך עליה. כך למשל, כאשר קיים חשש לפגם מקצועי בחוות הדעת, או חשש למשוא פנים של המומחה.

בענייננו, קובע השופט ריבלין, כתב האישום שהוגש נגד ד"ר מאיר, מייחס לו מעשים, שאירעו במסגרת עבודתו המקצועית כפסיכיאטר והם מטילים צל כבד על כשירותו לשמש מומחה מטעם בית המשפט. אכן, מודה השופט ריבלין, לא מדובר בפגם הקשור בקשר הדוק לכתיבת חוות דעת רפואיות, אולם מדובר במעשים הקשורים על-פי המיוחס לו לטוהר מידותיו בהקשר המקצועי ובכלל.

בסופו של דיון, החליט השופט ריבלין למנות מומחה נוסף על ד"ר מאיר.

התוצאה אליה הגיע השופט ריבלין, היא בוודאי ראויה. אולם עצם העובדה כי ד"ר מאיר, אדם שתלוי ועומד נגדו כתב אישום כה חמור מונה מלכתחילה לשמש מומחה רפואי מטעם בית המשפט מטרידה עד מאוד.

גם עצם העובדה שפסילת מומחה או מינוי מומחה נעשים רק במקרים חמורים, אף היא מדאיגה.

מומחים רפואיים, לעיתים הרבה יותר מהשופטים הממנים אותם, מכריעים את גורל תביעות המבוטחים והנפגעים לשבט או לחסד.

למרות חשיבות הנושא, למרבה הצער, בכל הנוגע לכללים המשמשים נר למינוי מומחים, קיימת אי בהירות במערכת בתי המשפט. למעשה אין כללים, אין רשימות מסודרות. כל שופט נוהג על פי ראות עיניו.

יש מומחים רבים, רבים מידי, הידועים כפרו (בעד) חברות ביטוח. מומחים שעיקר פרנסתם איננה רפואה לשמה, אלא הם משמשים חרב להשכיר, מכשיר להגדלת רווחי חברות הביטוח, על חשבון התשלומים למבוטחים. חברות הביטוח מעסיקות אותם בעקיפין ולעתים גם במישרין בתיקים אחרים ומפרנסות אותם ואת בני משפחתם.

מומחים אחרים ידועים כמצדדים באסכולה רפואית מסוימת, כזו שתגרום להם מראש לתמוך באחד הצדדים למשפט. אף על פי כן, אלה וגם אלה ממונים.

המומחים הממונים עצמם עושים כל שלאל ידם כדי להסתיר את קשריהם העסקיים עם חברות הביטוח ונותנים חוות דעת מוטות מראש, העיקר לשאת חן בעיני המממנים והמפרנסים אותם.

נכון, יש כאלה שמראש וקבל עם ועדה, מצהירים כי לאחר שהתחילו לקבל מינויים מטעם בתי המשפט, הם הפסיקו לקבל עבודות מחברות הביטוח.

לדאבון הלב, את מספרם של מומחים הגונים אלה ניתן למנות על כף יד אחת, אולי על אצבע אחת.

כך לדוגמא, פרופ' אברהם גנאל, אורטופד הגון, פותח כל חוות דעת שלו בהצהרה כי מאז החל להתמנות על ידי בתי המשפט כמומחה, הוא חדל לתת חוות דעת לחברות הביטוח או למבוטחים. חבל רק שמדובר ביחיד סגולה, טיפה אחת בים של מומחים, המעוררים רושם קשה כי תוצאת חוות דעתם נתונה מראש.

ראוי היה כי המערכת המשפטית תעשה סדר בתחום כה משמעותי ומכריע שיש בו כדי לגזור גורלות של נפגעים. מומחים ממונים חייבים להיות כאלה שאינם בקשרי עבודה עם חברות הביטוח. הם צריכים להיות ניטראליים ולעשות מלאכתם נאמנה. רק לאחרונה פורסם במדור זה מקרה של מומחה, שנתן חוות דעת אחת לבית המשפט ואחרת לחלוטין כשנתבקש ליתן חוות דעת מטעם נפגע.

חוסר הסדר בתחום זה והתחושה הקשה של הנפגעים והמבוטחים כי גורלם מוכרע על פי זהות המומחה, פוגעת בראש ובראשונה במעמדה של מערכת המשפט וחבל.