למכור למתנחל ביטוח עם חריג פיגועים

השעה הייתה תשע בלילה. משה אביטן נהג ברכבו בדרך לביתו ביישוב שבות רחל בהרי בנימין. לפתע נפתחה אש מן המארב. משה נפגע בראשו. רעייתו שרה, שהייתה עמו, לא איבדה את עשתונותיה. היא החליפה אותו במושב הנהג והצליחה להסיע את הרכב ליישוב היהודי הקרוב, כוכב השחר. משם הובהל משה במסוק, כשהוא פצוע אנוש, לבית החולים הדסה בירושלים. הרופאים הצילו את חייו, אולם הוא נותר עם 100% נכות, עיוור, עם אובדן כושר עבודה מוחלט לצמיתות.

מצבו הרפואי הקשה של משה וחוסר יכולתו לעבוד, לא אפשרו למשפחת אביטן להמשיך לפרוע את הלוואת המשכנתא, שבאמצעותה רכשו את ביתם. שרה נזכרה, כי בשעתו פנתה אליה בטלפון אשת מכירות של חברת הביטוח AIG ושידלה אותה לרכוש הרחבה לביטוח המשכנתא. "אם יקרה משהו לאחד מכם, AIG תפרע את כל המשכנתא", כך הבטיחה אשת המכירות. איזה מזל שנעניתי להצעה, אמרה שרה בינה לבינה ופנתה ל- AIG כדי לממש את הביטוח.

אתם לא זכאים לדבר, הודיעו לה מיד מסלקי התביעות ב- AIG.

מדוע, נדהמה שרה, הרי אשת המכירות שלכם שכנעה אותי לקנות את ההרחבה לביטוח תוך מתן הבטחה מפורשת שאם אחד מאתנו יגיע למצב של נכות צמיתה, עם יותר מ- 75 אחוז, "כל המשכנתא כולה נפרעת". לבעלי יש 100 אחוז נכות צמיתה.

זה נכון, הודו מסלקי התביעות, אבל אילו היית פותחת את הפוליסה שלנו וקוראת אותה, היית מגלה שלהבטחת אשת המכירות יש אותיות קטנות וחריגים רבים. אחד החריגים קובע כי אין ביטוח למי שנפגע במעשה איבה.

בני הזוג אביטן לא ויתרו ופנו לבית משפט השלום בתל אביב.

אכן, הודה השופט מנחם (מריו) קליין, קיים בפוליסה חריג למעשה איבה. לכאורה, על פי הרשום בפוליסה אירוע הירי ממנו נפגע אביטן אינו מכוסה. אולם, הקשה השופט, האם אשת המכירות לא הייתה חייבת לציין בשיחת הטלפון כי קיים חריג כזה, במיוחד כאשר היא מוכרת ביטוח לאנשים המתגוררים באזור מסוכן? ואולי, המשיך השופט להתלבט, המבוטח היה צריך לדרוש לקבל לידיו את הפוליסה ולוודא מהם החריגים המצויים בה, או לכל הפחות להתעניין ולשאול עליהם בשיחה הטלפונית?

השופט האזין לקלטת השיחה שבין אשת המכירות לשרה. השופט למד מהשיחה כי שרה ביקשה לקבל מידע בסיסי, פשוט מאוד. "לא מדובר באישה בעלת השכלה. אין לדרוש ממנה להבין את המשמעות של הדברים. היא דברה בצורה פשוטה ובשפה ברורה, וחזרה ווידאה כי ההרחבה החדשה לפוליסה מכסה אותה ואת בעלה בכל מקרה של נכות של 75% צמיתה". השופט קליין מגיע למסקנה כי אשת המכירות של AIG הייתה חייבת לציין כי ישנם חריגים, ובמיוחד, חוזר השופט ומדגיש, כאשר מדובר במבוטחים אשר מתגוררים באזור מסוכן עם סיכון ממשי להיפגע בפעולות איבה.

אשת המכירות, מדגיש השופט, לא אזכרה את הנושא של החריגים, על אף שאביטן חזרה על השאלה כמה פעמים. מדבריה של אשת המכירות, אדם סביר יכול היה להבין כי אין חריגים לפוליסה. אביטן אף הציגה שאלה פשוטה וברורה: "אז לא משנה מה קורה לכל אחד מאיתנו?" וכתשובה ענתה לה אשת המכירות: "כל המשכנתא כולה מסולקת".

דבריה של אשת המכירות היו כה ברורים ולא השתמעו לשתי פנים. בלבו של כל אדם סביר, שהיה שומע אותם, לא היו מתעוררים ספקות כי קיימים גם חריגים. יש לזכור כי בני הזוג אביטן אינם משפטנים.

"חברת ביטוח", מוסיף השופט, "אחראית לדברי נציגיה ואינה יכולה להסתתר מאחורי ניסוחים מפותלים לאחר מעשה".

השופט מגלה בעדויות שהובאו בפניו דבר מפתיע: מסלקת התביעות ב AIG זו ששוחחה עם התובע, לאחר פציעתו, לא ציינה כלל (על אף שהוא סיפר לה על פיגוע הירי) שהמקרה שלו מוחרג מהפוליסה.

בסופו של דיון, השופט מנחם (מריו) קליין, מחייב את איי.אי.ג'י לשלם לבני משפחת אביטן את מלוא יתרת הלוואת המשכנתא שנותרה לפרעון בצירוף סך של 30,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.