Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

חתמת? אכלת אותה

מכשיר הפוליגרף אינו "מכונת אמת". זאת יודעים היטב בתאגידי הביטוח. במקרה הטוב, הוא מגלה שהבדיקה גורמת לנבדק להתרגש. והרי רק רמאים מקצועיים לא מתרגשים.

אשר על כן, אם יש בידי חברת ביטוח ראיות, אפילו קלושות, כי המבוטח רימה אותה, היא לא תציע למבוטח ללכת לבדיקת פוליגרף. היא עצמה לא סומכת על המכשיר.

מתי אם כן עושה חברת הביטוח שימוש בפוליגרף?

כנגד מבוטח תמים, הנתון במצוקה מול אסונו. כאשר אין בידיה שום בסיס לחשד. בניסיון אחרון להפילו בפח, ולהתחמק מתשלום תביעתו.

מסיבה זו, ישנן מדינות במערב, כמו צרפת, בהן חברת ביטוח המציעה למבוטח בדיקת פוליגרף, צפויה לעמוד למשפט פלילי.

גם שופטי בית המשפט העליון שלנו קבעו כי מדובר במכשיר לא אמין. עם זאת, בהינף קולמוס, נתנו שופטי העליון הכשר להסכמי פוליגרף. מדוע שנמנע מחברת הביטוח והמבוטח, שאלו עצמם שופטינו, לחתום על הסכם להכריע את המחלוקת ביניהם באמצעות הפוליגרף. משל מדובר בשני גופים כלכליים שווי כוחות.

לא נמצאה בבית המשפט העליון מנהיגות שיפוטית, אשר תבוא ותשים קץ לתופעה בה עשרות אלפי מבוטחים, איבדו במהלך השנים את זכויותיהם, מתוך לחץ כלכלי, טבול באמונה תמימה, כי מכשיר הפוליגרף הוא אכן מכונת אמת.

הישועה באה, למרבה הצער, לא מכיוון בתי המשפט, אלא מכיוון המפקח על הביטוח.

בהנחיה ברורה וחד משמעית, שם המפקח ידין ענתבי קץ לתופעה המבישה של הכשלת מבוטחים תמימים באמצעות בדיקות פוליגרף.

אכן, קובע המפקח, מותר לחברת ביטוח להציע הסכם פוליגרף למבוטח, אולם תוצאות הפוליגרף לא יחייבו את המבוטח. אם המבוטח יצא דובר אמת, חברת הביטוח תהיה חייבת לשלם לו את תגמולי הביטוח. אם המבוטח לא יצא דובר אמת, הוא יהיה רשאי עדיין לממש את זכויותיו בבית המשפט.

לא זו אף זו: המבוטח רשאי לחזור בו מהסכמתו לעבור בדיקת פוליגרף, גם לאחר שחתם על הסכם לגשת לבדיקה.

אולם הנחיית המפקח על הביטוח חלה, על פי לשונה, רק על תביעות ביטוח שהוגשו לחברות הביטוח לאחר יום 1.9.08.

אכן, ניתן היה לצפות שחברות הביטוח ובתי המשפט יחילו את ההנחיה גם על תביעות ביטוח שהוגשו לפני מועד זה. הרי ההנחיה לא צמחה יש מאין. היא משקפת מצב משפטי נכון וראוי. למרבה הצער, כפי שנראה מייד, לא כך קורה וחבל.

האופנוע של רון אלקסלסי נגנב. זה לא נעים, אבל זה פחות נורא למי שרכש מבעוד מועד ביטוח, חשב אלקסלסי לתומו ופנה אל חברת הביטוח שלו, הפניקס, בבקשה לקבל את תגמולי הביטוח.

נציגי הפניקס לא הצליחו לגלות דבר שיסייע להם להטיל דופי באלקסלסי. גם החוקר שהפעילה הפניקס לא גילה דבר.

אף על פי כן, דחתה הפניקס את תביעתו של אלקסלסי והוא נאלץ לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה.

גם בפני השופטת יעל קלוגמן לא הביאה הפניקס כל ממצא שיש בו כדי להצדיק את אי התשלום.

אף על פי כן, יצאה הפניקס פטורה בלא כלום.

הכיצד?

במשפט התברר כי חוקר הביטוח, לאחר שלא הצליח למצוא כל דופי באלקסלסי, אמר לו, שהוא חושד בו כי לא הפעיל את אמצעי המיגון באופנוע. אלקסלסי, בתמימותו, מיהר לחתום על הסכם פוליגרף.

אילו אלקסלסי היה דוחה את החשדות, לא הייתה עומדת בפני הפניקס כל ברירה אלא לשלם את התביעה, שכן לחשדות לא היה כל בסיס. אבל אלקסלסי "התנדב" להוכיח את חפותו תוך אמונה כי הפוליגרף הוא אכן "מכונת אמת".

אולם בטרם הלך לבדיקה, הבין אלקסלסי כי טעה וביקש לחזור בו. בשלב זה, הפניקס נתפסה לטעות שעשה.

הדג כבר נתפס בחכה, מדוע שתוותר על שללה?

הפניקס ביקשה מהשופטת קלוגמן, על בסיס טעות זו בלבד, לדחות את תביעתו גם בבית המשפט.

מדוע בכלל חתמת על הסכם הפוליגרף, שאלה השופטת קלוגמן את אלקסלסי.

כי החוקר אמר לי, שאם לא אגש לבדיקה, הפניקס לא תשלם לי את התביעה, השיב אלקסלסי.

היית צריך כבר באותו שלב לתבוע את הפניקס בבית המשפט. במקום לעשות זאת, נזפה בו השופטת, בחרת לחתום על הסכם פוליגרף ולאחר מכן הפרת את ההתחייבות לגשת לבדיקה.

אכן, עשיתי טעות, הודה אלקסלסי.

גילוי לב זה לא הרשים את השופטת קלוגמן. הסכמים יש לכבד, פסקה השופטת, דחתה את תביעתו של אלקסלסי ואף חייבה אותו לשלם להפניקס 400 ₪ הוצאות משפט.

גניבת האופנוע ארעה בשנת 2007 והתביעה לקבלת תגמולי הביטוח הוגשה לחברת הפניקס עוד בטרם נכנסה הנחיית המפקח לתוקף כשנה לאחר מכן. אך אנו סבורים כי חברת ביטוח המכבדת את מבוטחיה לא צריכה להיתפס למועדים.

ראוי היה כי הפניקס תאפשר למבוטח לחזור בו מחתימתו על הסכם הפוליגרף.

ראוי היה שגם השופטת קלוגמן תלך בעקבות ההנחיה ובעקבות עמיתיה בבתי משפט אחרים, שכך פסקו, גם בטרם ניתנה הנחיית המפקח.