רק אחותך מבוטחת

מעסיקים רבים מעניקים לעובדיהם "רכב צמוד".

המעביד רוכש את הרכב מכספו ומוסר אותו לשימוש העובד. זה האחרון אינו זוכה ברכב הצמוד בחינם. הוא משלם עבור ההטבה בזיעת אפיו. אפילו מס גובים ממנו.

מטבע הדברים, נוהגים ברכב הצמוד, מדי פעם, גם בני משפחת העובד. אין בכך כל פסול. הרי העובד משלם עבור הצמדת הרכב אליו. אין כל סיבה שהעובד לא יוכל לאפשר את השימוש ברכב לבני משפחתו.

דברים ברורים אלה לא היו מקובלים על חברת הביטוח שומרה.

ומעשה שהיה כך היה:

מסד חיפה, היא חברה העוסקת במסחר. מסד העניקה לאחת העובדות שלה רכב צמוד. באחד הימים הרשתה העובדת לאחיה לנהוג ברכב. במהלך נסיעתו אירעה תאונה.

הרכב בוטח בביטוח מקיף בחברת הביטוח שומרה. מסד פנתה לשומרה לכיסוי נזקי התאונה. שומרה סירבה.

בפוליסה היה תנאי המגביל את הנהיגה ברכב לנהג מגיל 24 ומעלה. אך לא בשל תנאי זה סירבה שומרה לקחת על עצמה את נזקי התאונה. הן העובדת, אשר לשימושה נמסר הרכב, והן אחיה, שנהג ברכב בעת התאונה, היו מעל גיל 24.

שומרה נתפסה לסעיף בפוליסה המגדיר את בני האדם הרשאים לנהוג ברכב: "המבוטח וכל אדם הנוהג ברשות המבוטח".

מי רשומה כמבוטחת בפוליסה? חברת מסד.

מי קיבל מהמבוטחת רשות לנהוג ברכב? העובדת בלבד.

האם אחיה של העובדת קיבל רשות מהמבוטחת, כלומר ממסד לנהוג ברכב? בוודאי שלא, טענה שומרה.

אם כך, סיימה שומרה את טיעוניה, נהיגת האח אינה מכוסה בפוליסה.

טענת שומרה הובאה להכרעת השופט מנחם קליין מבית משפט השלום בתל אביב.

השופט קליין מבחין מיד כי שומרה נותנת לתנאי בפוליסה פרשנות לפיה כל נהג הנוהג ברכב צריך לקבל רשות מפורשת מהמבוטחת.

אינני יכול לקבל פרשנות זו, כותב השופט קליין בפסק דינו.

הוכח, מציין השופט, שלא היה קיים איסור גורף האוסר על עובדי מסד לאפשר למי מבני משפחותיהם לנהוג ברכב.

העובדת לקחה את הרכב בהרשאה. אחיה גם הוא קיבל את הרכב בהרשאה מאחותו.

אף אחד אפוא, מסכם השופט, לא נהג ברכב ללא הרשאה כדין.

טענת שומרה, מוסיף השופט, לפיה רק מי שקיבל רשות מפורשת של המבוטח הרשום בפוליסה זכאי לכיסוי ביטוחי, "איננה תואמת את הליכות החיים, את צורכי בני האדם ואת הציפיות הטבעיות הפועלות בנוהגם של הבריות".

שומרה חויבה אפוא לכסות את נזקי התאונה בצרוף הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.