Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

נושלה מהירושה אבל זכתה בביטוח

חוק הירושה קובע, כי יורשינו הם בן הזוג שלנו וילדינו. למי שאין בן זוג וילדים, היורשים הם הורים, אחים ובני משפחה אחרים, לפי כללים שהחוק קובע.

ומה גורל כספי ביטוח החיים שלנו לאחר מותנו? על פי חוק חוזה הביטוח, הם עוברים למוטבים הנקבעים על ידינו. בדרך כלל, כבר בהצעת הביטוח, מוצע לנו לקבוע מוטבים. בהעדר מוטבים, כספי הביטוח עוברים ליורשים אותם קובע חוק הירושה.

אבל לכל אחד מאתנו נתונה החרות לשנות את יורשינו וגם את מוטבינו. כדי לשנות יורשים, אנו חייבים לערוך צוואה כדת וכדין. כדי לשנות מוטבים חייבים למסור הודעה בכתב על השינוי לחברת הביטוח.

לכאורה מדובר בכללים פשוטים. אלא רבים, אפילו בקרב הקהילייה המשפטית, אינם ערים להם. כך נוצרים מצבים, בהם אדם הולך לעורך דין, עורך צוואה המשנה את יורשיו ויוצא מנקודת הנחה כי הצוואה משנה גם את מוטביו בפוליסת הביטוח. ולא היא. המקרה של ק' מוכיח זאת.

לק' היו 2 ילדים, בת טבעית ובן מאומץ. ק' דאג לעתידם ורכש פוליסה לביטוח חיים בחברת הביטוח מנורה. במקרה מותי, כך רשם ק' בפוליסה, יתחלקו כספי הביטוח בין שני ילדי שווה בשווה.

חלפו 12 שנה. ק' נפל למשכב. בינו לבין בתו עבר חתול שחור. ק' קרא לעורכי דינו ורשם צוואה בה נישל את בתו מירושתו. ק' ציווה כי רכושו, לרבות כספי הביטוח, כך הקפיד לרשום במפורש בצוואתו, יעברו רק לבנו.

אולם צוואה זו לא נמסרה למנורה. שם, בתיק הפוליסה, נשאר רשום כי הבן והבת מתחלקים בכספי הביטוח.

חלפו עוד 3 שבועות והאב נפטר. בתו הגישה התנגדות לאישור הצוואה אולם נסוגה והסכימה כי אחיה יהיה היורש היחיד כפי שציווה האב.

הדעות להסרת התנגדות האחות לצוואה המנשלת אותה חלוקות. הבת הסבירה שחזרה בה משום גירושין ומחלה שתקפו אותה באותה עת ולא הותירו בה כוחות להתמודד עם משפט. הבן טוען שחזרה בה, משום חוות דעת רפואית, שקבעה כי האב המנוח נמצא כשיר לערוך את הצוואה, אף כי היה חולה במחלה ממארת.

משהוסרה ההתנגדות לאישור הצוואה, פנה הבן למנורה וביקש, על סמך הצוואה, את כל כספי הביטוח. מנורה סירבה. אכן, טענה מנורה, הצוואה אושרה, אבל אביך המנוח לא העביר אותה אלינו לפני מותו וגם לא הודיע לנו בדרך אחרת כי ביטל את זכותה של אחותך בכספי הביטוח.

הבן פנה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.

על פי חוק הירושה, מזכירה השופטת ד"ר ורדה בן שחר, כספי ביטוח אינם חלק מהעיזבון של אדם שנפטר.

מכאן נובע כי בעוד שאת ההוראות לגבי עזבונו, הרכוש שנותר לאחר מותו, חייב המוריש לתת בצוואה, הרי את ההוראות לגבי כספי הביטוח, על המבוטח לתת במכתב ישירות לחברת הביטוח.

אכן, מסכימה השופטת, אפשר לראות בצוואה הכוללת בתוכה הוראות לגבי כספי הביטוח, סוג של מכתב עם הוראות לחברת הביטוח. אולם מקשה השופטת, האם המבוטח חייב להעביר את הצוואה לחברת הביטוח בטרם מותו, או שמא די בכך שהוא רשם את הצוואה לפני מותו ויורשיו, לאחר מותו, מעבירים אותה לחברת הביטוח.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר, נתן בשעתו פסק דין בסוגיה זו, מזכירה השופטת. השופט שמגר קבע כי המבוטח חייב להעביר את צוואתו לחברת הביטוח לפני מותו. הטעם לכך נעוץ באינטרס הציבורי הקיים במניעת סיבוכים משפטיים ובהגנה על חברות הבטוח. אילו הרישום בחברת הבטוח לא היה סופי, היה על חברת הבטוח להמתין שמא קיימות צוואות, או הודעות אחרות למיניהן, שעדיין לא הגיעו אליה והן עשויות לשנות את המוטב. לא היה קץ להשהיות ולהתדיינויות.

מכאן, פוסקת השופטת, ההודעה על ביטול או שינוי זכותו של המוטב חייבת להינתן לחברת הביטוח לפני מות המבוטח והמבוטח עצמו בעודו בחייו חייב לתת את ההודעה. אין די בעצם עריכת צוואה, אלא חובה להעביר אותה, או להודיע עליה לחברת הבטוח וחובה זו מוטלת על המבוטח טרם מותו.

בסופו של דיון כספי הביטוח חולקו בין שני האחים, למרות הצוואה המנשלת את האחות.