סגולה לאריכות ימים

גל אור, צעירה בת 84, שילמה כל ימיה דמי ביטוח לאומי.

אמנם לא מרצונה. החוק כופה את הביטוח הלאומי על כולנו. אך אנו מקבלים כפייה זו מתוך אהבה. אם נזדקק, כך אנו מתנחמים, עוד ניווכח לדעת שהתשלום לא היה לשווא.

בסתר ליבנו אנו מקווים שלא נאלץ להעמיד את הביטוח הלאומי במבחן.

כך קיוותה גם אור. עד שמחלת הפרקינסון פקדה אותה וכוחותיה החלו נוטשים אותה. היא נעשתה יותר ויותר תלויה בעזרת הזולת. חברה טובה עודדה אותה לפנות לביטוח הלאומי ולבקש גמלת סיעוד.

חקרנו עליך, שובבה שכמותך, אמרו לאור נציגי הביטוח הלאומי. אמנם את תלויה בעזרת הזולת, אבל לא "במידה רבה", כפי שדורש החוק. עדיין כוחך במותנך.

חוץ מזה, באמת אין לך על מה להלין. גורלך שפר עליך. בניגוד לרבות בגילך, עדיין יש לך בעל.

לאמיתו של דבר, גם בעלך כבר לא ינוקא. גם הוא אינו בקו הבריאות. אבל גם אותו הכוחות לא נטשו לחלוטין. בעזרת שמים, אם הוא רוצה מאוד ומתאמץ עוד יותר, הוא מסוגל להתייצב קצת לצידך.

עוד פרט חשוב גילינו אודותיך, הוסיפו משרתי הציבור הנאמנים. יש לך ילדים. מצאנו כי הם עושים כמיטב יכולתם לסייע בידך. למה את צריכה ליפול למעמסה עלינו?

אור נאלצה לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

על כס השיפוט ישבו שלושה. שופט ושני נציגי ציבור. הראשון, אייל אברהמי. שני האחרים, נוריאל ממליה וברוך פיקל.

לא ייתכן כי מי שנגמל אך לפני 84 שנה, יזכה בגמלת ביטוח לאומי, חרצו שלושת שופטינו.

אמנם, הודו השלושה, אור סובלת ממחלת פרקינסון. לא צריך כושר הבחנה, כדי לראות את הפגיעה במערכת המוטורית, את הרעידות והנוקשות בגפים ובאזור הפנים, את שיווי המשקל המעורער, את הקשיים בהליכה, בדיבור ובביצוע משימות פשוטות אחרות. אבל בשביל מה יש בעל וילדים, אם לא למצבים שכאלה, הקשו השופטים.

אכן, הוסיפו שלושת הפוסקים, מחלת פרקינסון היא מחלה המתדרדרת ומחמירה עם הזמן.

מאז שאחות הביטוח הלאומי בדקה את אור חלף זמן לא מועט. מצבה של אור בוודאי החמיר. כיום היא אולי כבר זכאית לגמלה הנכספת. אבל אנחנו, כמו אלת הצדק, מצווים להיות עיוורים למתרחש בהווה. "בית הדין, שעה שהוא בוחן את החלטת פקיד הביטוח הלאומי חייב לבודקה על פי הנתונים שהיו לפני פקיד התביעות שעה שנתן את החלטתו, ואינו רשאי לפסוק על פי מצבו של המבוטח בעת המשפט".

בעניינים של סדר יש להקפיד, לא ניתן את ידינו לקיצורי דרך.

כך פסקו השופטים פה אחד ושילחו את אור לפתוח מחדש בסיבוב נוסף של התדיינויות עם הביטוח הלאומי.

ואנו מבקשים לעודד את גל אור: כאשר השופטים שלחו אותך לסיבוב מחודש של התדיינויות, הם בוודאי טעו, אך כוונתם הייתה לטובה. ידוע כי בבית הדין הזמן עומד מלכת. לכן כל הבא בשעריו זוכה בסגולה לאריכות ימים, לפחות עד לסיום בירור עניינו.

לכן הגברת אור, אל דאבה. לפחות מובטחים לך חיים ארוכים. רק שיהיו בריאים.