Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

חברת הביטוח לשחקני כדורגל: במגרש תלכו, אל תרוצו

על אחד מקירות המכללה לביטוח, ששכנה פעם בתל אביב, הייתה תלויה קריקטורה. ראו בה פועל צונח מפיגום. ממול, במשרד בגורד שחקים, יושב איש ביטוח ומעיין בפוליסה. איזה מזל שבפוליסה רשום כיסוי למוות בנפילה מגובה, מוציא איש הביטוח אנחת רווחה מחזהו, נוכל לטעון שמה שהרג את הפועל היא הפגיעה בקרקע ולא הנפילה מהגובה.

נזכרתי בקריקטורה זו, כאשר קראתי את פסק הדין שניתן בעניינו של מנשה יניב.

יניב השתתף במשחק קט רגל במסגרת הליגה למקומות עבודה. במהלך המשחק, תוך כדי ריצה אחר הכדור, החליק יניב ונפל. ברכו השמאלית התעקמה ונחבלה. יניב נותר עם 15 אחוז נכות לצמיתות.

את המשחק ארגנה עמותת המחלקה לספורט למקומות עבודה. תיגש לחברת הביטוח איילון, אמרו ליניב אנשי מחלקת הספורט. אנו רכשנו שם, עבור שחקני הליגה, פוליסה לביטוח תאונות אישיות. בדיוק למקרה כמו זה שקרה לך.

יניב פנה לאיילון, אולם מסלקי התביעות שם דחו את תביעתו. יניב נאלץ להגיש תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון.

למה אתם לא משלמים לו, הקשה השופט רפי ארניה, הרי לפוליסה שלכם קוראים בשם פוליסת "ביטוח תאונות". אין מחלוקת כי יניב נפגע בתאונה.

אכן, לפוליסה קוראים "ביטוח תאונות" הודה נציג איילון, אבל בתחום הביטוח, לא השם קובע. האותיות הקטנות הן החשובות. נציג איילון הפנה את השופט לאותיות הקטנות. הנה רשום בהן במפורש, כי הפוליסה מכסה רק "אירוע בלתי צפוי שנגרם על ידי סיבה חיצונית". במקרה של יניב, המשיך נציג איילון, לא היה "אירוע בלתי צפוי". הרי כל מי שעולה על מגרש כדורגל, יודע כי הוא צפוי להחליק. יניב גם לא נפגע מ"סיבה חיצונית", כי אף שחקן אחר לא פגע בו. הוא נפגע מעצמו. הוא החליק בתאונה עצמית.

עמדתה של איילון, עוררה תמיהה אצל השופט ארניה. איך ייתכן שהחלקת שחקן, תוך כדי ריצה במגרש, לא תהיה מכוסה בפוליסת תאונות שיועדה למגרשי כדורגל? הרי זו מטרתה של הפוליסה, לפצות נפגעים בפעילות שכזו. השופט בדק וגילה כי איילון כבר ניסתה למכור לשופטים אחרים טענות אלה. כך לדוגמא, בפרשת חן, המבוטח הרים משא כבד כדי לסדרו במדפים. בפרשת אלגריסי, המבוטח משך מיכל אשפה כבד. שני המבוטחים נפגעו בגבם. בשני המקרים, איילון טענה כי המבוטחים נפגעו בפעילות שגרתית בעבודתם, לכן לא מדובר ב"אירוע בלתי צפוי". בשני המקרים איילון גם טענה כי המבוטחים נפגעו מעצמם ולא מ"סיבה חיצונית". השופט טאהא, מבית משפט השלום בנצרת, במקרה הראשון והשופט קסירר, מבית משפט השלום בתל אביב, במקרה השני, דחו את טענות איילון.

אכן, מודה השופט, משחק כדורגל טומן בחובו סיכונים לא מבוטלים למשתתפים בו. אולם לא כל מי שמחליק על הדשא במשחק כדורגל נופל ולא כל מי שנופל מסובב את הברך. מעבר לכך, אלה בדיוק הסיכונים המבוטחים בפוליסה. מדובר בפוליסה שהנפיקה איילון, עבור עמותת המחלקה לספורט למקומות עבודה. פעולות ריצה והחלקה, מצויים בלב ליבו של משחק הכדורגל בו השתתף. קשה מאוד להלום מצב שבו שחקני כדורגל ישחקו בהליכה מדודה ובזהירות מופלגת.

באותה מידה, ממשיך השופט לתאר את האבסורד בגישת איילון, הטענה כי תאונות ספורט עצמיות לא מכוסות, תביא לכך שחלק נכבד מהפעילות הספורטיבית, לא תהיה מכוסה כלל על ידי הפוליסה. הדבר אף יצור אפליה בין ספורטאים שונים במהלך אותה פעילות ספורטיבית. כך לדוגמא, בהתאם לשיטת איילון, שחקן כדורגל אשר נפגע מהחלקה על הדשא במהלך הריצה לא יזכה לפיצוי, בעוד ששחקן אחר באותו משחק ממש, אשר החליק כתוצאה מדחיפה של שחקן אחר ונגרמה לו פגיעה יזכה לפיצוי.

באותה מידה, לא יזכו לפיצוי מתעמלים אשר נופלים מהקורה, שחקני כדורסל אשר ניתרו לקליעה ותוך כדי הנחיתה על רגלם סובבו ברך ונפגעו.

אין לקבל אבחנה כזו, קובע השופט. זוהי תוצאה מנוגדת וזרה לחלוטין לתכלית הפוליסה. המבוטחים שמים יהבם על כך שכאשר הם משתתפים בפעילות הספורטיבית, הם מבוטחים מכל הפגיעות שנגרמו בעטיה, ללא כל אבחנה האם הפגיעה הינה תוצר של "תאונה עצמית" או תוצר של פגיעה שנגרמה על ידי צד שלישי.

בסופו של דיון, השופט רפי ארניה פוסק כי פוליסת ביטוח תאונות אישיות מכסה כל פגיעה מריצה, מהחלקה, מניתור, או מנפילה המתרחשים בגרעין הפעילות הספורטיבית המבוטחת.

כעת כמובן עולה שאלה מסקרנת: האם חברת איילון וחברות ביטוח אחרות לא ינסו שוב את מזלן אצל שופטים אחרים עם טענות מקוממות שכאלה? אשרי המאמין.