ערכת זכויות לעת מלחמה (2009)

התקפות הטילים בדרום ארצנו ופיגועי מתאבדים אפשריים, מהווים בראש ובראשונה, כמובן, סכנה קיומית. אולם הם מעוררים גם חרדות בנוגע ליכולתנו לשרוד את ההשלכות הכלכליות של פגיעות גוף, נפש ורכוש בעת המלחמה.

תרומתנו הצנועה לירידת מפלס החרדה מובאת באוסף תשובות לשאלות רווחות שאספנו מחקיקת הכנסת והרשויות ומפסיקת בתי המשפט הישראליים.

התשובות מראות שאנחנו לא לגמרי לבד, אם כי המטריה הכלכלית שמעניקות לנו הרשויות וחברות הביטוח, היא חלקית והפיצויים מוענקים ביד קפוצה.

גם כאן, למרבה הצער, הנפגע במלחמה, כמו המבוטח הנפגע ממחלה או מתאונה, נותר לעיתים בודד במערכה מול הרשויות וחברות הביטוח, המנצלות את העובדה כי טחנות הצדק טוחנות לאט והאזרח הנפגע נכתש בהן עד דק, בבואו לממש את זכויותיו.

אם ביתנו ייהרס במלחמה, האם נוכל לקבל פיצויים עבור הדירה ותכולתה מחברת הביטוח שלנו?

הפוליסה התקנית לביטוח דירה, שנוסחה על ידי רשויות הפיקוח על הביטוח מתירה לחברות הביטוח במפורש להוציא מכלל כיסוי ביטוחי, אובדן או נזק שנגרמו לדירה וגם לתכולתה כתוצאה ממלחמה ומפיגועים חבלניים.

יחד עם זאת, חברות ביטוח מסוימות הרחיבו את הכיסוי הביטוחי והן מפצות, במגבלות, ולאחר שהמבוטח מיצה את כל זכויותיו מהמדינה, גם עבור נזקי מלחמה וטרור. יש על כן לקרוא ביסודיות את הפוליסה או לבדוק כבר היום עם סוכן הביטוח, או ישירות עם חברת הביטוח, אם קיים בפוליסת הדירה שלכם כיסוי לנזקי מלחמה וטרור.

ומה לגבי המכוניות שלנו?

אותו דין חל גם על נזקים למכוניות. בפוליסה התקנית לביטוח רכב פרטי שנוסחה גם היא על ידי רשויות הפיקוח, הוצאו מכלל כיסוי, אבדן או נזק שהם תוצאה של מלחמה או טרור. לא ידוע לנו על פוליסות המרחיבות את הפיצוי עבור נזקי מלחמה וטרור הנגרמים לרכב.

האם הגבלות אלה של מלחמה וטרור חלות על ביטוחי חיים?

רוב רובם של הכיסויים למוות בפוליסות ביטוח החיים, מכסים גם מוות ממלחמה ומטרור.

לעומת זאת רוב רובם של הכיסויים לאובדן כושר עבודה, נכות מתאונה, ניתוחים, השתלות, אשפוזים ושאר ביטוחי הבריאות, אינם חלים כאשר מרעין בישין אלה נגרמו כתוצאה ממלחמה ומטרור.

קרנות הפנסיה לעומת זאת, אינן מחריגות פגיעה ממלחמה. אולם חלק מהן, מפחיתות מהסכומים שהן משלמות לנפגעי מלחמה, את תשלומי הביטוח הלאומי המגיעים למבוטח מתוקף חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, אותם תשלומים שעליהם נרחיב להלן.

אני חייל מילואים קרבי. לפני המלחמה לקחתי משכנתה ועשיתי ביטוח חיים על תשלומי המשכנתה. אם יקרה לי חו"ח משהו, האם חברת הביטוח של המשכנתה תמשיך ותשלם במקומי את תשלומי ההלוואה, או שזה ייפול על אשתי?

שאלה זו עלתה בפסיקה לגבי הנווט רן כוכבא ז"ל אשר נהרג במלחמת לבנון השנייה. חברת הביטוח מנורה סירבה להמשיך ולשלם את תשלומי ההלוואה שנטל סמוך ליציאתו למלחמה.

בתור טייס מסוקים במילואים, ניהל רן, כך לשיטת מנורה, אורח חיים מסוכן. בשאלון מנורה קיימת שאלה: "האם קיים סיכון מיוחד באורח חייך או בפעילויותיך?". על שאלה זו ענה רן בשלילה ובכך הפיל אותנו בפח. לו היינו יודעים שהוא קרבי, לא היינו מבטחים אותו.

"אינני סבור כי שאלה כה כללית וכה מופשטת מחייבת מתן תשובה אחרת מזו שנתן לה המנוח", פסק השופט חגי ברנר מבית משפט השלום בתל אביב. "כל לוחם מילואים חשוף מטבע הדברים לסכנה רבה יותר מזו של מי שאינו משרת במילואים. חרף זאת, פשיטא שאם איש מילואים כזה ישיב בשלילה על השאלה האם קיים סיכון מיוחד באורח חייו או בפעילויותיו, לא יהיה מקום לקבוע כי מדובר בתשובה שאינה כנה או אינה מלאה, שכן מדובר בסיכון המשותף לעשרות אלפי לוחמי המילואים של צה"ל, ואין המדובר בסיכון המייחד את הלוחם הבודד".

באותו משפט העלתה מנורה טענה נוספת: בפוליסת הביטוח, שאמנם הודפסה לאחר מות המנוח ומעולם לא נמסרה לו קיים חריג טייס. מנורה טענה כי מותו של המנוח נמצא בגדר החריג.

השופט ברנר דחה את הטענה בנימוק שמנורה לא יידעה את המנוח על חריג הטייס שהרי את הפוליסה לא מסרה לו טרם מותו.

מסיבה זו, הטענה כי הכללת חריג טיס לחיילי מילואים מנוגדת לתקנת הציבור בארץ לא הגיעה לכלל דיון.

אם רוב רובם של הכיסויים הביטוחיים לאובדן כושר עבודה, נכות מתאונה, ניתוחים, השתלות, אשפוזים ושאר ביטוחי הבריאות, אינם חלים על פגיעות במלחמה, מאין תבוא ישועתנו?

באופן חלקי, מהכיסויים הביטוחיים שמעניקה לנו מדינתנו והם מחולקים לשני תחומים: נזקי הגוף ונזקי הרכוש.

בתחום נזקי הגוף

בשנת 1970 התקינה הכנסת חוק מיוחד הקרוי "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה". על פי חוק זה, זכאי מי שנפגע ממלחמה ומטרור לריפוי, להחלמה, לשיקום ולתגמולים מאת המוסד לביטוח לאומי.

מי יפרנס אותנו בזמן הטיפול הרפואי?

המוסד לביטוח לאומי. נפגע מלחמה זכאי לתגמול מיוחד בזמן הטיפול הרפואי, בתנאי שלא משולם לו שכר או פיצוי בפרק זמן זה.

מה יקרה אם נחלים אך תישאר לנו נכות לצמיתות?

במקרה כזה נקבל מהמוסד לביטוח לאומי תגמולים כפי שזכאי להם נכה צה"ל. נכות בשיעור נמוך מ- 10% אינה מזכה בתגמולים. נכות שבין 10% ועד 19% מזכה במענק חד פעמי. במקרה של נכות בשיעור 20% ומעלה נזכה לתגמולים חודשיים.

מי ידאג ליקירינו אם חס וחלילה נמות במלחמה?

המוסד לביטוח לאומי ישלם לבני משפחתנו תגמולים, כפי שזכאים בני משפחתו של חייל שנספה.

האם הנספה במלחמה יזכה לסידורי לוויה וקבר מיוחדים?

העניין נתון לשיקול דעת הקרובים. מכל מקום המוסד לביטוח לאומי יתרום להוצאות הקבורה סך של כ- 7,000 ₪ ולאחזקת הקבר סך של כ- 5,000 ₪.

אם הנפגע אינו אזרח ישראל או תושב ישראל והוא נקבר מחוץ לישראל, ישולם מענק מרבי עד 1,300$.

המוסד לביטוח לאומי חייב לממן גם את השירותים הניתנים על ידי המכון הפתולוגי, הסעת הגופה לנמל התעופה, העברת הגופה לחו"ל בים, או באוויר ותוספות הקשורות בנסיעה הלוך וחזור של מלווה אחד והעברת הגופה מנמל התעופה עד למקום מגורי המשפחה. ההוצאות הללו, מדגישים בביטוח הלאומי, ישולמו לאחר הצגת קבלות.

כיצד והיכן מגישים תביעות למוסד לביטוח לאומי?

המוסד לביטוח לאומי הוא מוסד מסודר. לכל פגיעה יש טופס מיוחד משלה. את הטפסים ניתן להוריד באתר הביטוח הלאומי. לקבלת הטפסים לחץ כאן.

את התביעות יש להקפיד ולהגיש בזמן לסניף המוסד הקרוב למקום מגוריו של הנפגע או הנפטר.

תביעות לתגמולים בזמן טיפול רפואי יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.

תביעות לתגמול נכות חודשי יש להגיש בתוך 12 חודשים מתום הזמן ששולם לנפגע תגמול טיפול רפואי.

תביעות לתגמולי תלויים יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפטירה.

אי הגשת התביעה במועד עלולה לפגוע בזכויות המבוטח עד כדי שלילתן בפועל.

יודגש כי התגמולים אינם מחושבים אינדיבידואלית לפי שכרו של הנפגע טרם הפגיעה. העני והעשיר מקבלים אותם תגמולים.

מה לגבי צרכים מיוחדים?

המוסד לביטוח לאומי מעניק, במשורה, תגמולים לא כספיים והטבות. הכוונה למכשירים רפואיים, שיקום מקצועי, הלוואות ומענקים לדיור, סיוע ברכישת רכב ובהחזקתו החודשית, תשלום בעד שירותים אישיים, מענק הבראה ודמי ביגוד. הכל בהתאם לסוג, מידת ואופי הפגיעה.

שיקום מקצועי והטבות מיוחדות ניתנים גם לאלמנות, ליתומים ולהורים שכולים.

קיימים גם תגמולים מיוחדים בשיעורים מוגדלים כגון ל"נכה נצרך", ל"נכה קשיש" ו"לנכה מחוסר פרנסה", לפי קריטריונים קבועים מראש.

היכן מוסדרים הפיצויים עבור נזקי הרכוש?

ההסדרים הנוגעים לפיצויים עבור נזקי רכוש קבועים בחוק מס רכוש וקרן פיצויים. בתשלום פיצויים אלה עוסק מנהל מס רכוש, שהוא למעשה נציב מס הכנסה.

אני מחזיק לעת צרה דולרים מתחת לבלטות, האם אקבל פיצוי אם הם יושמדו במלחמה?

בהחלט לא. מזומנים וגם תכשיטים, חפצי אמנות ועתיקות אינם מכוסים.

האם אקבל פיצוי עבור כל נזק לתכולה?

ממש לא. הפיצויים לתכולה פשוט מגוחכים. לדוגמא, הפיצוי המקסימאלי לרהיטים של זוג נשוי עומד כיום על סך של כ – 30,000 ₪.

עם זאת, ניתן למהר ולרכוש, תמורת תשלום פרמיה של כ- 2,000 ₪, תוספת כיסוי לתקרה של כ- 700,000 ₪. טפסים לרכישת ביטוח זה מצויים במשרדי מס רכוש בארבעת הערים הגדולות. הביטוח יהיה בתוקף עד 31 בדצמבר באותה שנה בה נרכש הביטוח.

מס רכוש הוא מוסד דווקני המקפיד על מועדים. הזמנים להגשת הודעות ותביעות על נזקי מלחמה לחוצים ביותר. יש להודיע לרשויות מס רכוש על הנזק בתוך שבועיים, ולהגיש תביעה לפיצויים בתוך חודש מיום קרות הנזק.

מה יקרה אם גנבים ינצלו את שהותנו במקלט ויבזזו את רכושנו?

במהלך מבצע "ענבי זעם" בלבנון, נפלו טילי קטיושה סמוך לביתה של משפחת מוטיוק מנהרייה.

כוחות הביטחון דרשו מבני המשפחה לעזוב את ביתם מכיוון שלא היה בו מקלט. בזמן שבני המשפחה נעדרו מביתם התפרצו גנבים לדירה ובזזו אותה.

מנהל מס רכוש דחה את תביעת משפחת מוטיוק וטען כי הגניבה אינה נובעת מפעולת מלחמה.

השופט ביין מבית המשפט המחוזי בחיפה, סבר כי רשויות מס רכוש חייבות לפצות את משפחת מוטיוק. הפורצים הרי ניצלו מצב מלחמתי שהביא לנטישת דירת המגורים.

אלא שבית המשפט העליון היה בדעה אחרת. השופטים אילן, מצא ודורנר קבעו כי ביזה היא חלק מנזקי מלחמה רק כאשר מפונה ישוב או שכונה שלמים.

על כן, תושבים שיעזבו את ביתם בתקופת המלחמה, ואולי אף לצורך ירידה למקלט בזמן נפילת טילים, עלולים למצוא עצמם ללא פיצוי, אם פורצים ינצלו זאת לביצוע גניבה.

מה יקרה אם טיל יגרום נזק למכוניתי, האם אקבל פיצוי גם עבור ירידת ערכה?

מקרה כזה בא לדיון בפני בית המשפט המחוזי בירושלים. מכונית ניזוקה בפעולת איבה. מס רכוש הסכים לפצות את בעליה עבור הוצאות התיקון למוסך, אולם סירב לפצותו עבור ירידת ערכה של המכונית.

בית המשפט קבע כי לירידת ערך יש שני מובנים. האחד הוא ירידת ערך טכנית המתבטאת בליקויים שלא ניתן לשקם באופן מוחלט והם ניכרים לעין, כגון סימני תיקון פחחות, ישור שלדה, הלחמות או ריתוכים של חלקי מתכת. ירידת ערך זו מכוסה בחוק מס רכוש.

המובן השני הוא ירידת ערך פסיכולוגית, ששרשיה נעוצים בחשש או ברתיעה, המובנים מאליהם של כל קונה מרצון, מלרכוש מכונית שעברה תאונה. ירידת ערך כזו אינה מכוסה בחוק מס רכוש.

מה קורה אם מכונית נגנבת בעת פינוי פצועי מלחמה ממנה?

בפעולת איבה בגוש קטיף נורה מטר כדורים על רכב. אחד מנוסעי הרכב נהרג. שלושה נוסעים נפצעו. ההרוג ואחד הפצועים פונו לבית חולים. שני הפצועים הנותרים החזירו את הרכב לחצר בית עסקם בבאר שבע ומשם פונו גם הם לבית חולים. בעת שהפצועים היו מאושפזים בבית חולים פרצו אלמונים לעסק וגנבו מהרכב את הציוד הרב שהיה בו.

אילו המחבלים היו מבצעים את הגניבה, מסביר השופט יהונתן עדיאל, היתה הגניבה מכוסה. אילו היתה הגניבה מתבצעת במקום הפיגוע, גם אז היה ניתן לראותה כחלק מפעולת האיבה.

אולם המרחק בזמן ובמקום מנתק את הקשר הסיבתי לפעולת האיבה.

השופט אמנם מסכים כי העדרם של הפצועים המאושפזים איפשר את הגניבה. אלא שנזק כתוצאה מהיעדרות זו אינו שונה, לדעת השופט, מנזק אשר נגרם עקב חוסר אפשרות להשלים ביצוע עבודות עקב מלחמה, נזק שאף הוא אינו מכוסה במסגרת חוק מס רכוש.

מפסק דין זה נובעת מסקנה עגומה כי נפגע מלחמה, אינו יכול להתפנות לבית החולים בשלווה בידיעה כי רכושו מוגן מפני גנבי ישראל שינצלו את פעולת האיבה לביצוע זממם.

אני מנהל עסק ביישוב ספר. ידוע כי על פי חוק מס רכוש ניתן פיצוי עבור אובדן רווחים רק בעסק המצוי בישוב ספר. מה יקרה אם בזמן המלחמה ירדו רווחי?

בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, נפגע ענף התיירות. בתי ההארחה עין גדי, איילת השחר, ומעגן המצויים בישובי ספר, הגישו תביעה למס רכוש לפיצוי בגין הפגיעה שנגרמה להם.

בתי ההארחה טענו כי הם סבלו הפסדים מחמת העדר האפשרות לנצל את מתקני ההארחה.

אולם, כזכור, במלחמת המפרץ הראשונה הטילים נפלו במרכז הארץ ולא בישובי הספר.

בית המשפט העליון קבע כי כוונת המחוקק היתה לפצות ישובי ספר מותקפים ולעודד אותם לעמוד במקומם גם בשעת מבחן. כוונת המחוקק לא היתה לפצות ישובי ספר שלא הותקפו גם אם סבלו מהפחתת הכנסות עקב כך שהמדינה כולה עמדה במלחמה. אין כל הגיון, קובע בית המשפט, להעביר פיצוי דווקא לישובי הספר שלא הותקפו, כאשר דווקא האזורים המותקפים והסובלים פגיעות ישירות אינם ישובי הספר.