סחבת אופורטוניסטית

היה זה ליל חורף. מרים זגורי ובעלה ישבו בסלון דירתם בנתיבות וצפו בטלוויזיה. בחוץ התחוללה סופת רעמים.

"לפתע", כך סיפר הבעל לאחר מכן בבית המשפט, "נחתה על הטלוויזיה מכת ברק והיא חדלה מלפעול".

הטלוויזיה הייתה מבוטחת בחברת הביטוח מנורה. זגורי הודיעה על האירוע למרכז דיווח ארצי של מנורה. בעקבות הדיווח התקשר אל זגורי שמאי. "תבחרי טכנאי במקום מגוריך", הנחה השמאי את זגורי, "שיבדוק את הטלוויזיה ויברר את הסיבה לתקלה".

זגורי פעלה על פי הנחיית השמאי ופנתה אל טכנאי מקומי בנתיבות. הטכנאי ערך בדיקה מקיפה בטלוויזיה. לאחר מכן, בשיחת טלפון עם שמאי מנורה, אישר כי מקור התקלה הוא אכן בפגיעת ברק.

פוליסת הביטוח לדירה מכסה מכות ברק. תביעת זגורי נמצאה אם כן מוצדקת.

בשלב זה, ניתן היה לצפות, כי מנורה תנהג ביושר ובהגינות ותשלם את מחיר תיקון הטלוויזיה של זגורי. זוהי ההצדקה לקיומה של כל חברת ביטוח: לבוא לעזרת מבוטחיה כאשר נגרם להם נזק המכוסה בפוליסה.

אבל מנורה לא ויתרה על קלף שחברות הביטוח בארצנו, למרבה הצער, נוהגות לעשות בו שימוש גם כשאין כל הצדקה לשימוש בו: קלף ההתשה.

מנורה השיבה את פניה של זגורי ריקם וקיוותה שלמבוטחת לא יעמוד הכוח לפתוח במאבק נגדה.

אבל זגורי לא ויתרה ופנתה לבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע.

הכול מצוץ מהאצבע, טענה מנורה בבית המשפט. הברקים לא היו ולא נבראו. גם אם היו, לא הם גרמו לנזק. מדובר בטלוויזיה מועדת לתקלות. בעבר כבר תוקנה לאחר כשל טכני הקרוי מסך גזי. אותו כשל טכני ולא מכת ברק, הביא גם לתקלה הנוכחית.

המחלוקת בין הצדדים הובאה בפני שופט בית משפט השלום, אילן בן-דור.

הטלוויזיה עבדה ללא הפרעה עד לפגיעת הברק ומייד אחריה הושבתה. בכך, קובע השופט בן-דור, יש לפחות ראשית ראיה לאפשרות שברק גרם לפגם בטלוויזיה.

לעובדה זו מצטרפים ממצאי הטכנאי המקומי, שבדק את הטלוויזיה ומצא שהברק הוא מקור התקלה בטלוויזיה.

כיום מנורה מתנערת מממצאי הטכנאי, אבל כשאלה היו בפניה, היא בחרה שלא לבצע בדיקה נוספת משלה. בדיקה שכזו יכולה הייתה לאשר או להפריך את ממצאי הטכנאי המקומי. ההימנעות מביצוע הבדיקה הנוספת משמשת אף היא תמיכה בגרסת המבוטחת כי מדובר במכת ברק.

גם העובדה שבעבר הטלוויזיה סבלה מתקלה של מסך גזי אין בה כדי להועיל למנורה. הרי הטלוויזיה תוקנה ולאחר מכן פעלה באורח תקין עד שבאה מכת הברק.

השופט מנתח באיזמל חד את הוראות חוק חוזה הביטוח ומוצא כי מנורה התנהגה בניגוד לדרישותיו. החוק מאזן בין צורכי חברת הביטוח לבין צורכי המבוטח. בקרות מקרה הביטוח, חברת הביטוח אינה יודעת עליו דבר. היא זקוקה למידע מהמבוטח. המבוטח לעומת זאת, זקוק מיידית, לעיתים נואשות, לתגמולי הביטוח. לכן המבוטח חייב למסור לחברת הביטוח הודעה מיידית על שאירע. מצד שני, חברת הביטוח חייבת לברר את חבותה מייד, כלומר מהר ובסמוך ככל הניתן למועד המקרה ולא לנקוט בסחבת אופורטוניסטית.

והשופט ממשיך ומבהיר: חברת ביטוח ההולכת בדרך אחת ויחידה לבירור חבותה, אינה רשאית להתכחש לממצאים המתגלים לה בדרך בה בחרה. במקרה זה, הדרך היחידה שבה נקטה מנורה היא בדיקת הטלוויזיה על ידי טכנאי מקומי. היא לא נקטה בדרך אחרת, גם לאחר שקיבלה את מסקנת הטכנאי המקומי כי מדובר בנזק ממכת ברק. התכחשות מנורה לתוצאות הבירור שלפיו סיבת התקלה היא ברק, לוקה בחוסר הגינות ותום לב.

השופט חייב אם כן את מנורה לתקן את הטלוויזיה, או להחליפה בחדשה, אם לא ניתן לתקנה.

בנוסף, השופט חייב את מנורה לשלם לזגורי פיצויים בסך 900 שקל עבור עגמת נפש. חברת הביטוח, קובע השופט, צריכה להביא בחשבון כי עיקר התועלת מטלוויזיה היא הנאת הצפייה בשידורים. כאשר חברת הביטוח נמנעת מלקיים את חובותיה על פי הכיסוי הביטוחי ולא מתקנת את הטלוויזיה בזמן, יש מקום לפצות את המבוטח עבור התקופה בה נגרעה מבני ביתו ההנאה מהצפייה בשידורים.