היית כדורסלן מקצועני? לך לקרוא מוני חשמל

היית כדורסלן מקצועני? לך לקרוא מוני חשמל!

שחר אמון היה בסוף שנות התשעים אתלט מצטיין ושחקן כדורסל מוכשר.

באחד ממשחקי ליגת העל, בשורות מכבי ראשון לציון, נפצע אמון בברכו, עבר ניתוחים וחדל לשחק כדורסל מקצועני.

אמון היה מבוטח בפוליסה מיוחדת לשחקני כדורסל מקצוענים. הפוליסה נרכשה עבורו בחברת הביטוח מנורה. הפוליסה ביטחה את כושרו לעסוק כשחקן כדורסל מקצועני עד הגיעו לגיל 35.

מנורה לא כפרה באחריותה והחלה לשלם לאמון תגמולי ביטוח חודשיים.

סימון כהן, מאמן קבוצת הכדורסל של חברת החשמל, שמע על פציעתו של אמון. כהן הבין את הפוטנציאל הגלום באמון, גם בהיותו מוגבל עקב פציעתו. כהן המליץ בפני הנהלת החברה "לגייס" אותו לעבודה בחברת החשמל: כעובד חברת החשמל הוא יוכל להשתתף ולתרום לקבוצה שלנו במשחקיה בליגה למקומות עבודה.

הנהלת חברת החשמל קיבלה את ההמלצה וגייסה את אמון לעבודה כקורא מוני חשמל.

אולם חיידק הכדורסל המקצועני לא הרפה מאמון. בתום 10 חודשים, הודיע אמון למנורה כי בכוונתו לנסות ולחזור לשחק כדורסל מקצועני.

מנורה השיבה לו כי היא תומכת במאמציו, איחלה לו הצלחה והפסיקה את תשלום תגמולי הביטוח החודשיים.

חלפה חצי שנה. אמון נפצע שוב בעת משחק כדורסל בליגת העל בשורות מכבי ראשון לציון. על פי המלצת הרופאים המטפלים, נאלץ אמון לסיים סופית את הקריירה שלו ככדורסלן מקצועני.

אמון פנה למנורה בבקשה לחדש את תשלום תגמולי הביטוח.

מדוע אתה פונה אלי בכלל, התפלאה מנורה. הפוליסה שלי מכסה כדורסלנים מקצוענים. אכן, לפני הפציעה הראשונה היית כדורסלן מקצועני וגם שילמתי לך עשרה חודשים. אבל לאחר הפציעה הראשונה רכשת לך מקצוע חדש: קורא מונים מקצועני בחברת החשמל. הפציעה השנייה שלך לא קטעה את הקריירה שלך ככדורסלן מקצועני משום שכבר לא היית כזה. הפציעה השנייה גם לא תפריע לך להמשיך ולקרוא מוני חשמל.

השופטת תמר אברהמי, מבית משפט השלום בתל אביב, שמעה עדויות רבות לגבי יכולות הניתור, הקפיצה וההטבעה של אמון בתחום הכדורסל. "איני רואה לנכון להיכנס לספקולציה אם היה אמון מגיע לרמת משחק המתאימה לאירופה או ל- NBA. די לי בעדויות הרבות ששמעתי לעניין יכולותיו ופועלו של אמון על מנת לגבש מסקנה עובדתית, המתבססת גם על רושם מצטבר, כי אמון עסק בכדורסל".

השופטת דחתה מכל וכל את טענת מנורה כי בין פציעתו הראשונה לשנייה החל אמון בקריירה חדשה בחברת החשמל. אכן, השיבה השופטת למנורה, אמון קרא מונים של חברת החשמל. אולם "בכל הכבוד", כלשון השופטת, עיסוקו בחברת החשמל לא נבע מיכולותיו בתחום החשמל. אמון התקבל לעבודה כקורא מונים על מנת לאפשר את שילובו בקבוצת הכדורסל של חברת החשמל בליגה למקומות עבודה. שכרו בחברת החשמל נבע בעיקר מכך, גם אם עסק במקביל בקריאת מונים.

בשולי הדברים דנה השופטת גם בסכום של 5,000 שקל, כספי חיסכון שנצברו בפוליסה, אותם סירבה מנורה להעביר לאמון. מנורה לא כפרה בזכותו של אמון לסכומים אלה. רציתי להגיע עם אמון להסדר כולל לגבי תביעתו ולכן לא העברתי לו את הכספים, הסבירה מנורה לשופטת.

עמדה זו של מנורה קוממה את השופטת. "גם אם סברה מנורה, ככל שסברה, כי יהא בידה להגיע תחילה להסדר כולל של המחלוקת עם אמון, אין בכך כדי להצדיק עיכוב של אלפי שקלים תחת ידה ובפרט כאשר מנורה יודעת כי אמון טוען למצוקה כלכלית".

בסופו של דיון, חייבה השופטת את מנורה לשלם לאמון את מלוא תגמולי הביטוח החודשיים על אובדן יכולתו לשוב ולשחק כדורסל מקצועני. על התנהגותה ביחס לכספי החיסכון הטילה השופטת על מנורה את הסנקציה של ריבית מיוחדת בשיעור המקסימאלי הקבוע בחוק חוזה הביטוח.