על החלמאות, החמדנות והאזרח שנכתש ביניהם

הנה דוגמא לחלמאות וחמדנות השוחקות אותנו האזרחים.

המשטרה, במקום למנוע מפגעים, מצמצמת את תפקודה ברישום אישורים עבור תאגידי הביטוח. אולם גם את הרישומים הללו היא עושה בשתי ידיים שמאליות.

מנגד, תאגידי הביטוח מנצלים את חלמאות המשטרה כדי להתחמק מתשלום, עד שהמבוטח מזדקן בין כתלי בית המשפט כדי לקבל את המגיע לו.

סיפור שהיה כך היה:

בשעת ערב מאוחרת, נסע ע' לתומו בכביש ואדי ערה. לפתע חש כי רכבו קיבל מכה. התברר כי הרכב נפגע מצמיג שהיה מונח על הכביש.

הרכב היה מבוטח בחברת הביטוח כלל. זו האחרונה סירבה לפצות את ע' על נזקי התאונה.

לא שמעת כי אתמול החל "מבצע עופרת יצוקה" ברצועת עזה, התפלאו מסלקי התביעות בכלל.

מה הקשר בין עזה לבין תביעת הביטוח שלי, הסתקרן ע' לדעת.

לאורך כביש ואדי ערה, השיבו מסלקי התביעות בכלל, גרים ערבים. סביר להניח, שהצמיג הונח על הכביש במסגרת התפרעויות תמיכה של הערבים באחיהם בעזה. הביטוח שלנו מכסה מפגעים תעבורתיים, לא פעולות איבה. בשביל פעולות איבה יש את רשות המיסים. שם יש קרן פיצויים, המפצה עבור נזקי פעולות איבה. תפנה אליהם. הם יפצו אותך.

אבל איך אני יכול להוכיח שהנחת הצמיג על הכביש היתה פעולת איבה, התעקש ע'. בעת התאונה, לא היו מהומות בכביש. התנועה התנהלה ללא הפרעה.

אל תדאג, נצייד אותך בקלף מנצח, השיבו לו מסלקי התביעות בכלל, לך אתו לרשות המיסים ותזכה בפיצוי.

מסלקי התביעות שלפו אישור מאת ענף החקירות במחוז חיפה של משטרת ישראל. באישור היה רשום, שחור על גבי לבן: "נמצאו הוכחות ברורות שהפגיעה מהצמיג נגרמה כתוצאה מפעולות איבה נגד ישראל".

ע' פנה לרשות המיסים והציג בפניהם את האישור. פקידי רשות המיסים גיחכו. גם לנו יש "אישור" הודיעו לו. לתדהמתו שלפו אישור מתחנת משטרת אום אל פחם בו רשום, שחור על גבי לבן: "נמצאו הוכחות ברורות וחד משמעיות כי הנזק מהצמיג לא נגרם כתוצאה מפעילות איבה נגד ישראל".

או שאני חולם, או שהאישור מזויף, אמר ע' בינו לבינו. הוא פנה לתחנת אום אל פחם וביקש לעיין בתיק המשטרה. כאן נכונה לו הפתעה: בתיק המשטרה היו מונחים אחר כבוד שני אישורים. שניהם מאותו תאריך, עם הבדל אחד ביניהם: בראשון היה רשום כי האירוע אינו מהווה פעולת איבה. בשני היה רשום כי האירוע מהווה פעולת איבה.

ע' חזר לרשות המיסים עם האישור השני בו נרשם כי האירוע מהווה פעולת איבה. אולם פקידי המס בעינם: אותנו מחייב רק האישור בו נקבע כי אין מדובר בפעולת איבה.

מיואש, שב ע' לחברת הביטוח כלל. זו נאחזה באישור שבידה כי מדובר בפעולת איבה ודחתה את תביעתו. ע' נאלץ לפנות לעזרת בית משפט שלום בהרצליה.

השופטת חנה קלוגמן לא אהבה את התמונה העגומה שהתגלתה בפניה. "המבוטח מוצא את עצמו קרח מכאן ומכאן. חברת הביטוח, לה שילם פרמיה עבור ביטוח נזקים הנגרמים בתאונה, טוענת שאין כיסוי ביטוחי מאחר ומדובר בפעולת איבה. מאידך רשות המיסים, האמורה לטפל בנפגעי פעולות איבה, דוחה את תביעתו בטענה שאין מדובר בפעולות איבה".

איך מכריעים בין עמדת כלל לעמדת רשות המיסים, שואלת השופטת.

השופטת סופרת את האישורים שהוציאה המשטרה. התוצאה היא 2:1 לטובת חברת כלל. שני אישורים קובעים כי מדובר ב"פעולת איבה" ואחד קובע שהאירוע איננו בגדר "פעולת איבה".

מנקודת מבט כמותית, של אישורי המשטרה, מודה השופטת, יש חיזוק לטענת "כלל" כי מדובר באירוע שהוא "פעולת איבה". אולם, ממשיכה השופטת, בסופו של דבר רשות המיסים החליטה כי אין מדובר ב"פעולת איבה" וזה הקובע.

אבל, טענו נציגי כלל, החלטת רשות המיסים אינה מחייבת אותנו.

החלטה רשות המיסים, קבעה השופטת, כן מחייבת אתכם. רשות המיסים, מזכירה השופטת, היא הגוף המוסמך להכריע בשאלת סיווגו של אירוע כפעולת איבה. החלטתה של רשות המיסים היא סופית ועליכם לכבדה. אחרת המבוטח ימצא עצמו, כמו שקרה במקרה זה, קרח מכאן ומכאן.

אולם, טענו נציגי כלל, המבוטח יכול היה להגיש ערר נגד רשות המיסים ולזכות. הוא לא עשה זאת. אנו לא צריכים לשלם על כך שהמבוטח לא ערער על החלטת רשות המיסים.

אילו רציתם ערעור על החלטת רשות המיסים, השיבה השופטת לנציגי כלל, הייתם חייבים לשלם את תגמולי הביטוח למבוטח שלכם, להיכנס בנעליו ולהגיש ערר נגד רשות המיסים. השארת המבוטח ללא פיצוי אינה פתרון ראוי.

בסופו של דיון חייבה השופטת את חברת כלל לשלם למבוטחת את מלוא הנזקים, בצירוף הוצאות משפט בשיעור עשרים אחוז.

מי אמר שקשה להתפרנס בארץ הזו? תראו כמה יפה מתפרנסים תאגידי הביטוח ממשטרה חלמאית ומניצול בתי המשפט התמימים כדי להתיש ולכתוש אותנו.