מטיחה האשמות בעלמא

סוד גלוי הוא כי חברות הביטוח, עד כמה שהדבר יישמע תמוה, אינן יוצאות מגדן כדי להוריד את שיעור הגניבות. הרי אילולא היו גניבות, איש לא היה מבטח אצלן.

באתר איגוד חברות הביטוח, מתפרסם מאמר של כלכלן האיגוד, שמואל מלכיס. "עלינו לשאול את השאלה", כך מזכיר מלכיס את חברות האיגוד, "עד כמה כדאי לחברות הביטוח להקטין את הגניבות. הלא סיכון הוא מקור פרנסתן של חברות הביטוח".

באותו מאמר חושף כלכלן האיגוד עובדה ידועה נוספת: "הגורם המניע את גניבות הרכב הם כוחות השוק. גונבים רכב בעיקר לפירוק".

כלומר, שיעור הגניבות מושפע בעיקר מהביקוש לחלקי חילוף משומשים.

ומי קובע ביקוש זה? חברות הביטוח אשר במוסכי ההסדר שלהן משתמשות בחלפים משומשים. הא ראיה כי דגם חדש של מכונית שרק הגיע לארץ אינו נגנב, שהרי לפי הנחיות משרד התחבורה, אסור לחברות הביטוח להשתמש בחלפים משומשים לתיקון רכבים חדשים במסגרת תקופת האחריות.

מדוע אם כן ממשיכות חברות הביטוח להתנות תשלום תגמולי ביטוח בהפעלת אמצעי מיגון?

לא משום שאי הפעלת אמצעי המיגון מעלה את הסיכון שלהן. הרי גם מכוניות שהופעלו בהן אמצעי המיגון נגנבות.

הסיבה היא שהשופטים, רובם ככולם, נופלים ברשת טענות חברת הביטוח כי יש לשלול את תגמולי הביטוח ממבוטחים שלא הפעילו אמצעי מיגון. מי שיעיין באתר בתי המשפט יראה מידי שבוע עשרות פסקי דין המאשרים לחברות הביטוח לשלשל לכיסן את תגמולי הביטוח של מבוטחים תמימים שנכשלו בהפעלת אמצעי מיגון.

שופטים מעטים, למרבה הצער מעטים מידי, אינם נופלים בפח יקוש זה.

לעיתים מגדילות חברות הביטוח לעשות ומטיחות כתם של מרמה במבוטח על בסיס חשדות שווא כי לא הפעיל אמצעי מיגון. למרות שהפעלת אמצעי המיגון, כאמור, אין בה השפעה ממשית על הסיכון הביטוחי.

הנה אחת הדוגמאות לכך:

חברת ללי פופ עוסקת מזה עשרות שנים ביבוא מתנות, מכשירי כתיבה, מוצרי פופ וצעצועים.

מידי בוקר יוצא נהג החברה, יעקב מאור, עם משאית, כדי לחלק את מרכולתה של ללי פופ בבתי עסק ברחבי הארץ.

באחד מצהרי היום, לאחר שפרק סחורה במספר נקודות חלוקה, החנה מאור את המשאית סמוך למרכז מסחרי ברחוב גרשון בירושלים. מאור ביקש לסעוד את ליבו במנת פלאפל.

מאור נעל את המשאית באמצעות השלט. את השלט הטמין יחד עם שאר המפתחות בכיס צדדי במכנסי הטריינינג שלבש באותו יום.

בדוכן הפלאפל השתרך תור גדול. מאור המתין כרבע שעה. לאחר שקיבל סוף סוף את המנה שלו, חש כי הוא התעכב יתר על המידה. לכן יצא מן המרכז המסחרי מייד, עם מנת הפלאפל בידו.

ביציאה, בטרם הספיק לנגוס בכדורי הפלאפל, ראה את המשאית שלו חולפת אל מול עיניו. או אז הבחין שמפתחות הרכב, יחד עם השלט, נעלמו מכיסו.

בו במקום זרק מאור מידיו את הפלאפל והתחיל לרוץ אחר המשאית. מאור ניסה לגייס מונית ומכונית פרטית שחלפו במקום, כדי לרדוף אחר המשאית. נהגי מכוניות אלה לא נענו לקריאות העזרה שלו. מאחר והטלפונים הסלולאריים שלו ושל החברה נותרו במשאית, נכנס לבית עסק סמוך. משם הזעיק את המשטרה.

ניידת משטרה הופיעה רק כעבור 20 דקות. מאור התלווה אל שוטרי הסיור בניסיון לאתר את המשאית. ללא הועיל.

המשאית הייתה מבוטחת בביטוח מקיף בחברת הביטוח הראל.

אתה רמאי גדול, הטיחו נציגי הראל במאור. הסיפור שלך מצוץ מהאצבע. לא ייתכן שבזמן כל כך קצר הגנב הצליח לפלח לך את המפתחות מהכיס, להתגבר על הניתוקים של מנגנון הקוד האישי בלוח המקשים ולגנוב את המשאית. כל זאת במרכז מסחרי סואן בשעת צהריים, מרכז בו קיימת תכונה רבה של כוחות בטחון ומשטרה.

אין לנו ספק, הוסיפו נציגי הראל, כי השארת את המשאית כשמנועה דולק והמפתחות במתנע.

הראל דחתה אם כן את תביעתה של חברת ללי פופ וזו האחרונה נאלצה לפנות לעזרת בית המשפט.

השופט ישי קורן, מבית משפט השלום בתל אביב, הקשיב לעדותו של מאור והתרשם ממהימנותו. למעשה, מעיר השופט, גם חוקר חברת הביטוח התרשם כי מאור דובר אמת.

הראל הסיקה שהרכב הושאר פתוח עם מנוע דולק מהעובדה שהקודן נוטרל בידי הגנב. אולם מסקנת הראל בנקודה זו מרחיקת לכת. קיימות אפשרויות אחרות להסביר את ניטרול הקודן. מערכת הדריכה של הקודן נכנסת לפעולה עד 10 דקות מרגע עזיבת הנהג את הרכב. ייתכן שמערכת הקודן עדיין לא נדרכה בזמן שעבר בין עזיבת הנהג את הרכב ועד שהגנב התניע את המשאית.

ייתכן גם שהמערכת נדרכה ונוטרלה על ידי הגנב. מעדות מומחה למערכות מיגון בשם נישה רבלסון עלה כי כל שנדרש לעשות על מנת לנטרל את המערכת הוא לגשר בין שני חוטים ללא צורך בפתיחת הקופסא עצמה.

"לצערנו", קובע השופט, "ניסיון החיים מלמד כי גנבי הרכב מיומנים ב"מלאכתם" הם מצליחים להתגבר על מערכות המיגון במאמץ מועט. אפשר גם שבדרך כלשהי, שאינה כרוכה בשיתוף פעולה של המבוטחת, הצליח הגנב לאתר את הקוד הדרוש לניטרול הקודן. וכך הוקלה עליו מלאכת הגניבה".

השופט קורן הגיע למסקנה כי הראל דחתה את התביעה על בסיס הטחת האשמות בעלמא, ללא כל יסוד. הוא מחייב את הראל לשלם לחברת ללי פופ את מלוא תגמולי הביטוח, יחד עם ריבית עונשית מיוחדת ובתוספת פיצויים על הפרת הסכם הביטוח.