פיצויים עבור רגשי אשמה

נהג רכב גורם באשמתו לתאונה קטלנית. הנהג עצמו יוצא עם פגיעה גופנית מהתאונה. בנוסף רגשי האשמה למות קורבנות התאונה מתעצמים בקרבו. הוא מתנתק מסביבתו, נכנס לדיכאון ומתפרצת אצלו מחלת נפש המוציאה אותו ממעגל החיים והעבודה. האם ביטוח החובה שאנו עושים לרכבנו מכסה את נזקי מחלת הנפש?

שאלה זו התעוררה במלוא חריפותה בתביעה שנדונה בבית המשפט המחוזי בנצרת.

אברהם שוקרון ניסה לעקוף רכב שנסע לפניו. תוך כדי עקיפה, פגע באופנוע שנסע במסלול הנגדי. שוקרון יצא בפגיעה גופנית ניתנת לשיקום. שני רוכבי האופנוע נהרגו במקום.

שוקרון לא הכיר את שני רוכבי האופנוע שנפגעו. אף על פי כן מותם טלטל את נפשו. את שוקרון שטפו רגשי אשמה. הוא התכנס בתוך עצמו, הפסיק לעבוד, סירב לאכול והזניח את עצמו טוטאלית. לבסוף התפחתה אצלו מחלת נפש קשה ביותר. סכיזופרניה פרנואידית. דיכאון עמוק עם מרכיבים פסיכוטיים ומחשבות אובדניות.

שוקרון ניסה מספר פעמים להתאבד ואושפז שוב ושוב בכפייה במוסד פסיכיאטרי. הוא הוכר כנכה 100% לצמיתות וכמי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו.

הרכב בו נהג שוקרון היה מבוטח בביטוח חובה בחברת הביטוח המגן. אולם זו סירבה לקחת כל אחריות.

טענת הסף של המגן כי שוקרון הגיש את תביעתו לבית המשפט באיחור, כעשר שנים לאחר התאונה, כאשר חלפה לה תקופת ההתיישנות, נדחתה. מעת אירוע התאונה, כך קבע בית המשפט, שוקרון אינו מסוגל לדאוג לענייניו בעקבות מחלתו הנפשית. לכן, על פי סעיף 11 לחוק ההתיישנות, אין להביא תקופה זו במניין תקופת ההתיישנות.

מחלתו הנפשית של שוקרון, הוסיפה המגן טענת סף שנייה, לא התפתחה "עקב השימוש", כדרישת החוק והפוליסה, ששוקרון עשה ברכבו. פגיעתו מהתאונה אינה פגיעה ישירה. מדובר בפגיעה עקיפה, כתוצאה מרגשי האשם שתקפו אותו בעקבות מותם של אחרים בתאונה. מחלת נפש שכזו אינה בגדר הסיכונים המכוסים בביטוח חובה.

אכן, הודתה המגן, בית המשפט העליון בפרשת אלסוחה, הרחיב את מעגל הסיכונים שביטוח החובה מכסה גם ל"מעגל סיכון משני". למי שמפתח פגיעה נפשית קשה כתוצאה ממותם של אחרים בתאונה. אולם אותם אחרים חייבים להיות קרובי משפחה מדרגה ראשונה. שני רוכבי האופנוע שנהרגו כאן לא היו קרובי משפחה של שוקרון.

השופט יצחק כהן לא קיבל את עמדת המגן. הנזק הנפשי נגרם לשוקרון עקב השימוש שלו עצמו ברכב המבוטח. מדובר בנפגע ישיר בתאונה. מי שמצוי במעגל הסיכון הראשוני. נזק נפשי כתוצאה מרגשי אשם המתעוררים אצל הנהג האשם בתאונה מצוי בתחום הסיכונים שביטוח החובה אמור לפצות עליהם.

מעבר לכך, מוסיף השופט, הנזק הנפשי של שוקרון מצוי גם ב"מעגל הסיכון המשני" במסגרת שהתווה בית המשפט העליון בהלכת אלסוחה.

אכן, בית המשפט העליון קבע כי במעגל הסיכון המשני נכללים רק קרובי משפחה מדרגה ראשונה. אולם שופטי העליון הותירו פתח להגמשת תנאי זה בעתיד "במקרים מתאימים יוצאי דופן". לדעת השופט כהן, המקרה של שוקרון "נכנס לתוך פתח זה".

נסיבות המקרה של שוקרון, קובע השופט, הינן חריגות וקיצוניות עד כי מצדיקות הן פיתוח הלכת אלסוחה והכרה בנזקו הנפשי של שוקרון אף שאינו עומד בתנאי בדבר קירבה משפחתית מדרגה ראשונה לנפגעים.

שני שיקולים עיקריים, מסביר השופט, הדריכו את בית המשפט העליון בצמצום מעגל הסיכון המשני לקרובים מדרגה ראשונה. האחד חברתי: חשש מפני הטלת נטל כבד מדי על חברות הביטוח. השני מערכתי: מניעת הגשת תביעות סרק אשר תצפנה את בתי המשפט. שיקולים אלה אינם מתקיימים בנסיבות המיוחדות והחריגות של שוקרון.

כאן אין מדובר בפתיחת פתח לתביעות עתידיות של מי שניזוק רק בעקבות היחשפותו לתאונת דרכים או בעקבות גרימתו של נזק נפשי פעוט. מדובר בנזק נפשי חמור שנגרם לאדם שנפגע בעצמו בתאונה, תאונה שהוא גרם לה ואשר הביאה למותם של שני רוכבי האופנוע במקום התאונה ואל מול עיניו.

"יתרה מזאת, נראה שבנסיבות החריגות של המקרה שבפניי יש להעדיף מתן פיצוי לתובע בגין נזקו הנפשי תוך פיזור הנטל על פרטים רבים או על הציבור כולו, על-פני שלילת זכותו לפיצויים והשבת פניו ריקם".

בסופו של יום אם כן, קבע השופט יצחק כהן כי שוקרון ניזוק כנפגע ישיר עיקרי ולחילופין כנפגע נפשי משני תוך החלת והרחבת הלכת בית המשפט העליון בפרשת אלסוחה.