פספוסים ותפקוד לקוי
באחד הלילות נשרפה מצבעת הרהיטים של מוחמד נאטור בכפר יאסיף.
נאטור הודיע על השריפה מיידית לסוכן הביטוח של חברת הפניקס. זה האחרון שלח שמאי אשר ערך שומת נזק.
מכאן ואילך המתין נאטור להמחאה של חברת הביטוח. המתין והמתין עד בוש. ההמחאה לא הגיעה. במקום המחאה החל נאטור לקבל מהסוכן שורה של תירוצים והצטדקויות. לבסוף הגיע מכתב רשמי מחברת הביטוח הפניקס: "אין לעסק פוליסת ביטוח תקיפה למועד אירוע הנזק".
במשפט שהתנהל בפני השופט דניאל פיש, מבית משפט השלום בחיפה, הודו הפניקס והסוכן כי המצבעה הייתה מבוטחת אצלם שנים רבות. הביטוח חודש מדי שנה לשנה נוספת. אולם בשנה בה ארעה השריפה ארעה תקלה והביטוח לא חודש.
הסוכן הסביר כי כחודש לפני סוף כל שנת ביטוח, נהגה הפניקס להוציא הוראת חידוש לשנת הביטוח הבאה. הסוכן היה פונה עם הוראת החידוש למבוטח, שואל אותו אם יש לו שינויים ולאחר מכן היה מבקש מהפניקס לחדש את הפוליסה לשנה נוספת.
בשנת הביטוח בה ארעה השריפה, ארעה כאמור תקלה. הייתי אמור לקבל הוראת חידוש, כך סיפר הסוכן. אולם באותה תקופה הפניקס עברה משרדים ונותנת השירותים שלי בהפניקס הוחלפה. משך כשלושה חודשים "היה תפקוד לקוי בהפניקס... מאחר והפניקס לא שיגרו אלי הוראות חידוש, ואף לא פנו אלי ולא אמרו לי שלא הודעתי בכתב אם לחדש או לא לחדש – לא עליתי על כך שהכיסוי לא חודש".
בימינו אלה, הקשה השופט, ישנם אמצעים רבים היכולים לעזור לך לחדש את הביטוחים של לקוחותיך גם ללא תזכורת מחברת הביטוח. על מחשבים שמעת?
אכן, הודה הסוכן, קיימים מחשבים ואני גם רכשתי תוכנה מיוחדת לניהול לקוחות של חברת צל מחשבים. התוכנה הייתה אמורה להתריע על פוליסות שתוקפן עומד לפוג. אולם, למרבה הצער, גם התוכנה כשלה. לא כל הפוליסות נקלטו בה. הפוליסה של נאטור כביש מזל, הייתה בין אלה שלא נקלטו. "לצערי התוכנה שלי מפספסת לפעמים וגם התוכנה של הפניקס מפספסת".
למרות שהכשלים בחידוש הפוליסה התגלו בחברת הביטוח ואצל הסוכן, סירבו הללו לקחת אחריות והטילו את האשמה במבוטח: לא אמרנו אי פעם למבוטח שהפוליסה מתחדשת אוטומטית. לא קיים הליך של חידוש אוטומטי בביטוח עסק באף חברת ביטוח. המבוטח אמור היה לשים לב שאין לו פוליסה תקפה כאשר הפוליסה בוששה להגיע אליו. המבוטח גם אמור לעקוב בבנק ולראות שלא נגבים ממנו תשלומים ואז להבין לבד שאין לו פוליסה.
טיעונים אלה לא הרשימו את השופט פיש. משך כל השנים שהעסק בוטח, נהגה חברת הביטוח להזכיר לסוכן שיש לחדש את הפוליסה לקראת סיומה. הסוכן בתורו נהג להודיע על כך למבוטח. נוהג זה, קובע השופט, יצר הסתמכות מצד המבוטח שתינתן לו הודעה אודות הצורך לחדש את הביטוח. הנוהג יצר הסכם שכלל מחויבות נוספת של חברת הביטוח כלפי המבוטח. אי מתן ההודעה לפני שנת הביטוח הרלבנטית, מפאת תקלות פנימיות אצל חברת הביטוח והסוכן חשף את המבוטח למצב בו נותר ללא ביטוח תקף, למרות שללא ספק היה מעוניין בו. אין גם ספק שחברת הביטוח והסוכן היו מעוניינים בביטוח. ההימנעות ממתן הודעה לפני שנת הביטוח הרלבנטית היוותה, בנסיבות אלה, הפרה של ההסכם בין הצדדים המזכה את המבוטח בסעד בגין הפסדיו.
בסופו של דיון אם כן, חייב השופט פיש את חברת הביטוח ואת הסוכן, את שניהם ביחד וכל אחד מהם לחוד, לשלם לנאטור את מלוא תגמולי הביטוח שהיו מגיעים לו, אילו הביטוח חודש גם לשנה בה ארעה השריפה.