Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

תחליף לא ראוי

יהלי שפי משמש היום מנכ"ל חברת הביטוח הפניקס.

שפי החל את דרכו כרואה חשבון במשרד ברייטמן אלמגור. שפי משתכר כיום כ-3,000,000 שקל בשנה. לזה יש להוסיף בונוס ואופציות בשווי כ- 15,000,000 שקל.

כאשר שפי החל את עבודתו כרואה חשבון, מספר האפסים בתלוש המשכורת שלו היה בוודאי פחות בהרבה.

אנו לא מכירים את שפי אישית. הכול לקוח מהפרסומים שליוו את מינויו.

מכל מקום, אם שפי רכש בתחילת דרכו פוליסת ביטוח לאובדן כושר עבודה, כדאי שיבדוק היטב היכן הוא מבוטח. אם חס וחלילה כושרו לעבודה ייפגע והוא מבוטח בחברת הביטוח הפניקס, ראוי כי יגזור וישמור את פסק הדין שעליו ידובר מייד.

גם שלמה סלוצקי החל את הקריירה שלו כרואה חשבון. במהלך השנים התקדם עד שזכה להיות מנהל כספים ראשי, אחראי על חברות חו"ל של קבוצת גד זאבי.

במסגרת תפקידו שימש סלוצקי באופן קבוע משנה למנכ"ל ולעיתים המנכ"ל בעצמו. הוא היה מופקד על עשרות צוותי עובדים.

בגיל 55, בשיא הקריירה המקצועית שלו, הגיע סלוצקי לפגישה עסקית במשרדי עזריאלי בתל אביב. פגישה זו שינתה את חייו בטרם החלה.

בכניסה למשרדים, נתקל סלוצקי בדלת זכוכית אשר נדמתה להיות פתוחה. סלוצקי נחבל בפניו, באפו, בראשו וברגלו הימנית.

לאחר התאונה, החל סלוצקי סובל מהגבלות ובעיות נפשיות. קשיים קוגניטיביים, חרדות, קשיים בריכוז ובזיכרון והפרעות קשב. אלה ואחרים היו מנת חלקו יום יום.

בעיותיו, סבלותיו וקשייו הבריאותיים של סלוצקי פגמו בכושרו הניהולי. סלוצקי פוטר מעבודתו בקבוצת זאבי. הוא ניסה למצוא עבודות שונות כעוזר למנהל כספים, אולם כשל גם באלה.

סלוצקי היה מבוטח בחברת הביטוח הפניקס מפני אובדן כושר עבודה. את הביטוח עשה כעשרים שנה לפני התאונה, כאשר עבודתו הסתכמה בראיית חשבון בלבד.

רמאי שכמוך, אמרה הפניקס לסלוצקי. מדוע לא דיווחת לי כי הפכת מרואה חשבון סתם למנהל כספים?

הפניקס סירבה לשלם את התביעה וסלוצקי פנה לבית משפט השלום בתל אביב.

ד"ר חנינא קכל, מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט. ד"ר קכל קבע כי סלוצקי איבד לחלוטין את כושרו לתפקד כמנהל כספים, אולם כרואה חשבון איבד סלוצקי רק חמישית מכושרו.

הנה כי כן, טענה הפניקס, סלוצקי התקבל לביטוח כרואה חשבון והוא יכול לשוב ולעבוד כרואה חשבון, מה לו כי יחפש תגמולי ביטוח מהפוליסה.

השופט אברהם קסירר לא קיבל טיעון זה. סלוצקי אכן התקבל לביטוח כרואה חשבון, אך במהלך השנים התקדם. הוא עוסק למעשה, מזה שנים רבות, בניהול מערכי כספים בחברות גדולות. תפקיד ניהולי זה נושא בחובו אחריות גדולה והוא מבוצע תחת לחץ.

סלוצקי הרחיב במשך השנים את היכולות התעסוקתיות שלו. הוא השיג תארים בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים בארה"ב. כך חתר והגיע לרמת מיומנות גבוהה ביותר אשר מתאימה ל"סוג התמחות" צר ביותר – מנהל או סגן מנהל כספים בחברות גדולות, כדוגמת קבוצת זאבי.

אשר על כן, ממשיך השופט קסירר, הפניקס לא זכאית לדרוש מסלוצקי לעסוק בראיית חשבון כתחליף לתפקידי הניהול בהם עסק. עיסוק בתפקיד של רואה חשבון, כפשוטו, מהווה פגיעה משמעותית בכושרו להשתכר, ביחס לעיסוקו בעבר.

במאמר מוסגר התייחס השופט לטענה כי סלוצקי לא גילה לה את העובדה כי במהלך השנים התקדם בעבודתו. "הפניקס לא הוכיחה כי לו הייתה יודעת שהמבוטח עובד בפועל כחשב או כמנהל כספים ולא כרואה חשבון, היא הייתה מסרבת לבטחו או לחילופין, מגדילה את הפרמיות או משנה את תנאי פוליסות הביטוח".

השופט קסירר חייב אם כן את הפניקס בתשלום תגמולי הביטוח במסגרת הכיסוי לאובדן כושר עבודה מוחלט.

ערעור שהגישה הפניקס על פסק דין זה, נדחה על ידי בית המשפט המחוזי.