בחר גודל טקסט גדולבחר גודל טקסט רגילבחר גודל טקסט קטן

שרירות בהוצאה להורג

ברוב הפוליסות המוצאות בישראל, אם לא בכולן, נקבעת תקופת ביטוח.

עובדה זו מקנה למבוטח שקט נפשי. תמורת הפרמיה שהוא משלם, המבוטח יוצא מנקודת הנחה, שחברת הביטוח ניצבת מאחוריו בתקופה המתחילה ומסתיימת בתאריכים ידועים מראש.

האפשרות שלחברת הביטוח יהיה שיקול דעת להשתחרר מתפקידה כמבטחת באמצע תקופת הביטוח, נוגדת את מהותו של הביטוח.

נניח מצב בו יתברר במהלך תקופת הביטוח, כי מספר הפריצות באזור מגוריו של המבוטח התרבה. היעלה על הדעת כי חברת הביטוח תהיה רשאית, מסיבה זו, להותיר את המבוטח ללא כיסוי? הרי תמורת הפרמיה שמשלם לה המבוטח, היא לקחה על עצמה את הסיכון הביטוחי לכל אורך תקופת הביטוח.

אף על פי כן, ברוב הפוליסות, לרבות הפוליסות התקניות שהוכתבו על ידי המפקח על הביטוח בתחום ביטוחי הרכב והדירה, קיים סעיף המאפשר לחברת הביטוח לצאת "לפי שיקול דעתה" מחוזה הביטוח.

סעיף שכזה היה במרכז המחלוקת במקרה שיובא להלן.

חברת מקור הוד רכשה בחברת הביטוח שירביט, שתי פוליסות לביטוח בעלי כנף למטרות רביה. מקור הוד שילמה לשירביט את מלוא הפרמיות.

כשלושה חודשים לאחר תחילת הביטוח, הודיעה שירביט למקור הוד על ביטול חד צדדי של הפוליסות.

זמן קצר לאחר ביטול הפוליסות, התגלתה אצל בעלי הכנף מחלה הקרויה "מיקו פלזמה". מקור הוד נאלצה להשמיד להקות שנדבקו במחלה. למקור הוד נגרמו נזקים העולים על חצי מיליון שקל.

מקור הוד פנתה לשירביט אולם זו דחתה אותה על הסף. בפוליסות קיים סעיף מפורש הקובע כי "המבטח רשאי לבטל את הביטוח בכל עת שהיא לפני תום תקופת הביטוח, לפי שיקול דעתו". אני הפעלתי את שיקול דעתי, אמרה שירביט, וביטלתי את הפוליסות מבעוד מועד.

מקור הוד התרעמה על הדרך בה בוטלו הפוליסות. אפילו לא טרחת לציין את סיבת הביטול, אמרה מקור הוד לשירביט. "נידון למוות, לפני שמוציאים אותו להורג (וביטול הפוליסות בשלב הקריטי של הגידול הינו כדין גזר דין מוות), מקריאים לו את גזר הדין על מנת שידע על שום מה מוציאים אותו להורג ונותנים לו זכות להגיב. אולי נפלה שגגה".

ביטול הפוליסות מבלי שהובאה כל סיבה לביטול, גם לא איפשרה למקור הוד לפנות לחברת ביטוח אחרת ולהצהיר על הסיבה בגינה בוטלו הפוליסות. בכך יש פגיעה חמורה בחופש החוזים, טענה מקור הוד.

גם עובדי שירביט שהובאו בפני השופט יהושע רטנר, מבית משפט השלום בחיפה לא ידעו את סיבת ביטול הפוליסות.

"נראה שהרקע לרצונה של שירביט לבטל את הפוליסות", נאלץ השופט לשער, "הוא הערכתה שהמשך קיום הפוליסות אינו כדאי עבורה מבחינה כלכלית". אולם חברת ביטוח אינה רשאית לבטל פוליסה עקב חוסר כדאיות כלכלית, גם אם קיים סעיף בפוליסה המקנה לה זכות ביטול לפי שיקול דעתה.

עמדת שירביט, מבהיר השופט, נוגדת את מהותו של הביטוח. על פי חוזה הביטוח, המבוטח מעביר את הסיכון להתרחשות מקרה בטוח אל כתפי חברת הביטוח תמורת פרמיות. התנערות חד צדדית מחוזה הביטוח, על ידי חברת הביטוח, רק מפני שהיא מעריכה שמקרה הביטוח יתרחש, מרוקנת את חוזה הביטוח מחלק גדול מתוכנו.

חברת הביטוח מעריכה את סיכוני הבטוח למשך תקופת הבטוח ובהתאם לכך היא קובעת את הפרמיה. מבוטח שמסכים לתשלום הפרמיה, קונה לעצמו הגנה מפני התרחשות סיכוני הביטוח, למשך תקופת הביטוח. חברת הביטוח אינה יכולה להתנער מחוזה הביטוח, לאחר שנחתם, רק מפני שהערכתה ביחס להתרחשות הסיכון השתנתה.

בסופו של דיון, פסק השופט רטנר כי "פוליסות הביטוח היו בתוקף בעת התרחשות מקרי הביטוח וכי על שירביט לשלם למקור הוד תגמולי ביטוח".

שירביט לא ויתרה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. אולם שלושת שופטי ההרכב, יגאל גריל, רעיה חפרי וינוגרדוב וחני הורוביץ, אימצו את דעתו של השופט רטנר. "הביטול שננקט היה ביטול שלא בתום לב", קבעו שלושת שופטי ההרכב. "צודקת שירביט כי בפוליסות הביטוח קיימת זכות ביטול. שירביט אינה צודקת בסברתה שהביטול יכול שיהא שרירותי או ללא סיבה... זכות הביטול כמו גם כל זכות אחרת הנובעת מחוזה כפופה לחובת תום הלב. חובה זו מחייבת שהביטול יהיה ביטול בעל סיבה סבירה שתודע למבוטח בעוד מועד. הביטול כפי שננקט במקרה שבפנינו לא היה כזה. חברת ביטוח סבירה אינה יכולה להתבסס על ביטול שאלה הן נסיבותיו".