המבוטח נתפס כשהוא מאונן ברכבו. האם הביטוח תקף?

באחד הימים, איבד א' את השליטה על מכוניתו, עלה על אי תנועה ופגע חזיתית באוטובוס שנסע בנתיב הנגדי. המכונית ניזוקה טוטאלית. נותרו שרידים בלבד.

המכונית הייתה מבוטחת בביטוח ישיר. זו סירבה לשלם את תגמולי הביטוח. א' פנה לעזרת בית משפט השלום בפתח תקווה.

מדוע אתם מסרבים לשלם לו, שאלה השופטת ניצה מימון שעשוע את נציג הביטוח.

כי התאונה ארעה בעת שהמבוטח נמלט מ"זירת עבירה", השיב.

איזו "זירת עבירה", התענינה השופטת לדעת.

זירת העבירה הייתה בטיילת בת ים. א' ישב שם בתוך המכונית ואונן, השיב נציג הביטוח. להוכחת טענתו, שלף פסק דין, שהרשיע את א' בביצוע מעשה מגונה בתוך המכונית.

אבל התאונה בכלל לא ארעה בטיילת בת ים, אלא רבע שעה לאחר מכן בצומת, הקשתה השופטת לאחר שעיינה בפסק הדין. לכאורה אין קשר בין הדברים.

יש קשר, מיהר נציג הביטוח לענות. א' אונן במכונית. עוברת אורח שעברה במקום ראתה את המעשה והחלה לצעוק. א' שמע את צעקותיה ונמלט בנסיעה מהירה כי חשש שהמשטרה תגיע. באחד הצמתים, ביקש לבצע פניה ימינה. המהירות בה נהג הייתה מופרזת ביחס לתנאי הדרך. כך איבד את השליטה על המכונית. הפוליסה שלנו, המשיך נציג הביטוח להסביר, מכסה רק "נסיעה למטרה פרטית או חברתית" ואילו התאונה שעבר א' ארעה תוך המלטות מהמשטרה. "על כן אין מדובר בנסיעה למטרה פרטית או חברתית כפי שמכסה הפוליסה".

האם תיאור זה נכון, פנתה השופטת אל המבוטח.

א' לא כיחד כי הורשע בביצוע מעשה מגונה בתוך מכוניתו בטיילת בת ים, אולם הכחיש את העובדה שברח מהטיילת בגלל צעקות עוברת האורח. "ישבתי ברכב והחלפתי בגדים לאחר רחצה בים. לפתע קיבלתי שיחת טלפון מאימא שלי. עזבתי את הטיילת כדי לנסוע אליה".

אכן, הודתה השופטת, המבוטח הורשע בביצוע מעשה מגונה ברכבו, אולם המעשה ארע לפני התאונה ו"אין שום עדות על כך שהמבוטח ברח מפני עוברת אורח שצעקה, או מפני המשטרה, שהרי כשהמבוטח עזב את הטיילת המשטרה עדיין לא הגיעה למקום".

ייתכן, המשיכה השופטת, שא' חשש מהגעת המשטרה ונסע במהירות מופרזת, אולם אין בכך כדי לשלול את הכיסוי הביטוחי.

בדין הפלילי ובדיני התעבורה, הבהירה השופטת, יש חשיבות לסיבה שבגללה הנאשם נסע במהירות מופרזת. בתחום הביטוח המצב שונה. "דיני הביטוח אינם מבחינים בין סיבות מוצדקות לנסיעה במהירות מופרזת, כגון צורך להתפנות בדחיפות לטיפול רפואי, איחור לאירוע חשוב, בריחה מרודפים מאיימים וכו', לבין סיבות לא מוצדקות, כגון בריחה במהלך סכסוך עבריינים, בריחה מניידת משטרה שכרזה לנהג לעצור בעקבות ביצוע עבירת תנועה, או בריחה מזירת עבירה אחרת". לדעת השופטת, נסיעה במהירות מופרזת מכוסה בין אם היא נעשית מסיבה מוצדקת ובין אם מסיבה בלתי מוצדקת.

אבל א' רימה אותנו, נאחז נציג הביטוח בקש האחרון. הוא לא סיפר לנו כי לפני התאונה הוא אונן במכונית. לכן יש לשלול ממנו את תגמולי הביטוח משום שביקש לרמות אותנו על ידי מסירת פרטים כוזבים.

א' מסר לכם את עובדות התאונה כפי שארעה, ענתה השופטת. כמבוטח סביר, לא היה מקום לצפות שא' יפרט את המעשה המגונה שביצע לפני קרות התאונה. לפיכך אין לראותו כמי שמסר פרטים כוזבים על התאונה.

בסופו של דיון, פסקה השופטת ניצה מימון שעשוע כי על ביטוח ישיר לשלם לא' את מלוא שווי המכונית, בתוספת הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.