מיהרה לשלוף את חרבה

על פי חוק חוזה הביטוח הישראלי, לא די בכך שהמבוטח ענה תשובות בלתי נכונות לשאלון שחברת הביטוח הציגה בפניו בעת עשיית הביטוח, כדי שחברת הביטוח תהא פטורה מחובותיה על פי הפוליסה.

על חברת הביטוח להוכיח גם, כי הפרת חובת הגילוי נעשתה בכוונת מרמה, או כי מבטח סביר לא היה מבטח את אותו מבוטח, לו ידע את העובדות שהועלמו ממנו.

גם בכך לא די. סעיף 8 לחוק חוזה הביטוח, מונה מספר מצבים, בהם חברת הביטוח לא תצא פטורה, גם אם המבוטח הפר את חובת הגילוי, אלא אם כן, הפרת חובת הגילוי נעשתה בכוונת מרמה.

אחד המצבים מתקיים, כאשר חברת הביטוח גרמה לכך שתשובת המבוטח לא הייתה מלאה וכנה.

עד כה עשו בתי המשפט שימוש מזערי בסעיף זה. לכן כה חשוב פסק הדין שסקירתו תובא להלן.

יצחק בוסקילה עבד כפועל בנין בחברה שבבעלות אחיו.

באחד הימים, נקרא בוסקילה למשרדו של האח המנהל. שם, לצד האח, ישב סוכן של חברת הביטוח הדר.

אנו עושים לך ביטוח מנהלים, בישרו השניים בחגיגיות לבוסקילה. הסוכן שלף טפסים וביניהם הצהרת בריאות. "תחתום פה, תחתום פה ותחתום פה". אתה משוחרר.

בוסקילה חתם על הטפסים ושב מיד לעבודתו.

השאלות בטופס הצהרת הבריאות, כנדרש בחוק, נוסחו בידי חברת הביטוח. התשובות בטופס, כנהוג במקומותינו, מולאו בידי הסוכן. הסוכן, בניגוד לחוק, לא הקריא לבוסקילה את השאלות וגם לא את התשובות. בוסקילה חתם למעשה על הצהרת הבריאות מבלי שקרא אותה.

זמן מה לאחר עשיית הביטוח, נפגע בוסקילה בתאונת דרכים ונגרמו לו חבלות בצווארו ובגבו.

בוסקילה פנה להדר וביקש לקבל את תגמולי הביטוח במסגרת הכיסויים עבור נכות מתאונה ואובדן כושר עבודה.

אתה תחמן, התריסה הדר כנגד בוסקילה. אתה זוכר את הצהרת הבריאות עליה חתמת? מדוע הסתרת ממני, כשחתמת על ההצהרה, כי סבלת בעבר מבעיות נפשיות ומכאבי גב, נזפה הדר בבוסקילה. אני מבטלת את הפוליסה שלך אצלי. לא מגיע לך ממני דבר.

נפגע וחבוט, פנה בוסקילה לעזרת בית משפט השלום בבאר שבע. התיק הובא בפני השופטת נחמה נצר.

להוכחת טענתה כי בוסקילה סובל מבעיות נפשיות, שלפה הדר פרוטוקול של וועדה רפואית צבאית בה נרשם: "...מדובר באישיות בלתי מגובשת עם קווים המנעותיים ותלותיים. אין מחשבות שווא- אין עדות פלטולוגיה קלינית."

מפרוטוקול זה לא ניתן להסיק כי בוסקילה סובל מבעיות נפשיות, קבעה השופטת בצר. אין בו דבר המלמד על קיומה של הפרעה נפשית. לכל היותר מובעת בו התרשמות של הבודקים בדבר אפשרות קיומה של הפרעת אישיות כזו או אחרת.

אילו אכן סברה הדר כי בוסקילה סובל מבעיות נפשיות, היה עליה להביא חוות דעת של פסיכיאטר עם ממצאים בדבר בעיות נפשיות כרוניות, המלוות בהפרעות תיפקודיות יומיות. כזאת הדר לא טרחה לעשות.

גם את טענתה של הדר בדבר הסתרת כאבי הגב דחתה השופטת. אכן, קבעה השופטת, בעקבות תאונת דרכים קודמת, סבל בוסקילה מכאבי גב. אולם השופטת האמינה לבוסקילה כי המשיך לתפקד כמקודם. "כאבי הגב הפכו לשגרת יומו והוא הסכין עם קיומם".

בוסקילה אמנם חתם על תשובה לא נכונה לשאלה בדבר כאבי הגב, אך העיד כי בפועל סוכן הביטוח שהחתים אותו על הטפסים, כלל לא הקריא בפניו את השאלות המופיעות שם. "התרשמתי מכנותו של התובע ומהיותו חף מכל ניסיון ליצור מציאות מדומה".

לא די להחתים את המבוטח על הצהרת הבריאות, קובעת השופטת. בטרם תמהר לשלוף את חרבה ולבטל את חוזה הביטוח, על חברת הביטוח לוודא כי סוכן הביטוח אכן הציג את השאלות בפני המבוטח ולא כלאחר יד. על חברת הביטוח לבדוק אם הסוכן ווידא כי אכן המבוטח הבין, אל נכון, את משמעות החתימה על הצהרת הבריאות, תוך שניתנת בידו אפשרות סבירה להבין את שנשאל מעמו.

במקרה זה, כך מצאה השופטת נצר מהעדויות שנשמעו בפניה, "סוכן הביטוח לא פעל כפי שנדרש היה לפעול, וחברת הביטוח נכשלה בקיום חובתה להעלות את רמת מודעותו של המבוטח לנושאים הנכללים בפוליסה עוד בטרם ישיב לשאלות".

בכך למעשה, גרמה הדר, באמצעות סוכנה, לכך שתשובת בוסקילה לא הייתה מלאה וכנה. זהו מצב בו על פי סעיף 8 לחוק חוזה הביטוח, מנועה חברת הביטוח להסתמך על הפרת חובת הגילוי.

לאור כל אלה, פסקה השופטת, יש לפוליסה של בוסקילה בהדר תוקף מלא ודחיית תביעתו נעשתה שלא כדין.