Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

על משמר הרבנות

בני הזוג ענת רינון ואשר אדמונד הזמינו בסוכנות הנסיעות צבר חבילת נופש לכרתים.

יחד עם החבילה, רכשו בני הזוג ביטוח נסיעות בחברת הביטוח שירביט.

כעשרה ימים לפני הנסיעה, אושפז אביו של אדמונד בבית החולים וולפסון בחולון לאחר שלקה בלבו. ימים ספורים לאחר מכן, לקתה גם אמו של אדמונד בלבה ואושפזה באותו בית חולים.

בעקבות אירועים אלה, היה זה אך מובן שבני הזוג יבטלו את חבילת הנופש.

בני הזוג פנו לשירביט וביקשו לקבל חזרה את דמי החבילה.

עיניהם החדות של מסלקי התביעות בשירביט הבחינו בכך ששמות המשפחה של בני הזוג אינם זהים. הוא אדמונד והיא רינון.

מה ההפקרות הזו, הוטרדו מנהליה החסודים של שירביט. איזה מין מבוטחים יש לנו. נוסעים יחד לכרתים. אותו חדר במלון. כל זאת בלי ברכת הרבנות?

אכן, הודו בני הזוג, אנחנו לא נשואים כדת משה וישראל. אולם אנחנו בני זוג לכל דבר ועניין.

בני הזוג פנו לעורכת דין וזו הוכיחה לשירביט באותות ובמופתים כי אין מדובר בחיי פריצות. עורכת הדין צירפה מסמכים, חוזים, חשבונות בנקים. כל אלה העידו חד משמעית כי השניים הם "ידועים בציבור כבעל ואישה", מוסד שקיבל הכרה רשמית הן בחקיקה ענפה והן בפסיקת בתי המשפט. לבני זוג כאלה זכויות ירושה, ביטוח לאומי, זכויות לקבלת פיצויים עבור מותו של בן זוגם בתאונת דרכים, בתאונת עבודה ועוד שורה ארוכה של זכויות המוענקות לבני זוג שנישאו רשמית ברבנות.

אולם שירביט בשלה. הנה, נאחזה שירביט בנוסח הפוליסה שלה. כתוב כאן כי החזר כספי יבוצע רק עקב "אשפוז...של...בן משפחה קרוב".

המונח "בן משפחה קרוב" מוגדר אף הוא בפוליסה: "אישה, בעל, אב, אם, בן, בת, אח, אחות, חם, חמות, בן/בת אחיו, בן/בת אחותו, סבו, סבתו, גיסו, גיסתו".

הנה כי כן, הבהירו אנשי שירביט לרינון, אנו לא כופרים בכך שאת ואדמונד חיים כזוג נשוי. אנו לא מכחישים את העובדה שאת אוהבת אותו כאהוב אישה את בעלה. אין בנו גם אותו סוג של רוע שיאמר, מה אכפת לך מאמא ומאבא שלו, הוא לא רשום ברבנות על שמך, תצאי לחו"ל בלעדיו. אך כל אלה לא הופכים את הוריו לקרובי משפחה שלך. ללא חותמת של רב, הוריו של בן זוגך נותרו קרובי משפחה שלו ושלו בלבד. עבורך הם שום דבר, אפס.

שירביט התעקשה, שילמה רק את חלקו של אדמונד בחבילה וסירבה לשפות את רינון.

בני הזוג פנו לעזרת בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה.

השאלה האחת שעל בית המשפט לפסוק בה בפרשה זו, כך הגדיר השופט גבריאל שטרסמן, את המחלוקת, היא האם יחסי הקרבה של בני זוג ידועים בציבור, הופכים את הוריו של בן הזוג לקרובי משפחה של בת הזוג.

בני זוג ידועים בציבור, מודה השופט, כבר היו לנורמה מקובלת ושגורה במערכת המשפט המודרני בחלק הארי של המדינות המערביות הדמוקרטיות. אך בכל אלה אין כדי לאפשר הפיכתו של המונח "ידוע בציבור" למעין "מונח סל" שאינו רק מזווג זיווגים בין בני זוג, אלא גם מחבר קרובי משפחה ונותן להם מעמד של "ידועים בציבור".

ודוק, מדגיש השופט ורומז לחומר הנפץ המונח בהכרה בכך שאמו של ידוע בציבור תיחשב לקרובת משפחתה של הידועה בציבור. בימינו אלה, המונח "ידועים בציבור", מסביר השופט, לא מזווג זיווגים רק בין "נשים עם גברים" אלא גם בין "בני אותו מין".

הענות לתביעת המבוטחים בפרשה זו, הייתה יוצרת יש מאין. מעמד משפטי חדש של "כלה ידועה בציבור". ככל הידוע, אין למעמד שכזה תקדים, אח או רע, בדין הישראלי. כך לדעת השופט שטרסמן.

יתר על כן, נוכח הגדרת "בן משפחה קרוב" בפוליסת הביטוח, מעיר השופט, אין גם כלל בטחון שאפילו בן או בת זוג ידוע או ידועה בציבור, היה נהנה משיפוי. אולי רצוי לתקן את נוסח הפוליסות האחידות הללו. לא לבית משפט זה פתרונים.

לאור האמור דחה בית המשפט את התביעה ופטר את שירביט מכל חבות ואף חייב את המבוטחים בהוצאות המשפט.

בשולי הדברים נבקש לציין כי לעניות דעתנו נפלה טעות מלפני השופט המלומד.

בית המשפט לא נדרש כאן ליצור מעמד של "כלה ידועה בציבור", כלשונו, אלא לפרש פוליסה.

פוליסה מתפרשת לאור ציפיות של מבוטח סביר על פי המטרה שלשמה נרכש הכיסוי הביטוחי, בהתחשב בכך שאת הפוליסה ניסחה חברת הביטוח לבדה ומדובר בחוזה אחיד שאסור שיהיו בו תנאים מקפחים.

הכוונה בפוליסת נסיעות לחו"ל היא לכסות הפסדים כספיים עקב ביטול נסיעה מוצדק. במקרה זה בני הזוג קנו יחד חבילה אחת וביטחו אותה כבני זוג. בהקשר זה אין משמעות לשאלה אם מדובר בבני זוג שנישאו ברבנות, או בבני זוג ידועים בציבור, או בבני זוג בני אותו המין. ברור כי ביטול הנסיעה של בת הזוג היה מוצדק עקב מחלות הוריו של בן זוגה. מראש הייתה כוונה שהם ייסעו יחד לחו"ל. כוונה זו סוכלה בנסיבות טרגיות שלא מרצון. העובדה שהם לא קיבלו את ברכת הרבנות אינה מעלה ואינה מורידה. בארץ מאות אלפי זוגות שגם אם היו רוצים בכך לא היו מקבלים את ברכת הרבנות, כמו כוהנים המבקשים להינשא עם גרושות, או יהודים המבקשים להינשא עם בני דת אחרת. אם אכן ברכת הרבנות מהווה תנאי לתשלום, מדוע שירביט בכלל מבטחת בני זוג שלא נישאו ברבנות?

אפילו חברת שירביט הבחינה בקושי של עמדתה והבטיחה, כפי שהשופט מציין בפסק דינו, עוד בטרם הוגשה התביעה, כי "תשקול את עמדתה, אם המבוטחים יוכיחו שהם חיים כזוג". אלא לאחר שהוכח כי מדובר בבני זוג לכל דבר ועניין, שירביט התחרטה והפקידה עצמה על משמר הרבנות. אולי משום שקיוותה לטוב בבית המשפט, תקווה שהתממשה.

לא זו אף זו: בהגדרת קרובי משפחה בפוליסה נאמר "בעל". לא נאמר "בעל כדת משה וישראל". בכל מילון "בעל" מוגדר כ"בן זוג", לאו דווקא בן זוג הנשוי נישואין פורמאליים. הוא הדין לגבי "חם" או "חמות". אביו ואמו של בן הזוג נחשבים לחם ולחמות בלי כל קשר לעובדה שילדיהם נשואים ברבנות.

מה היה קורה אם לבני הזוג היה ילד. לפי גישת השופט שטרסמן הילד והאב היו מקבלים החזר נסיעה, אך האם לא, רק משום שהקשר לא מוסד ברבנות. כאמור, רבים אינם יכולים למסד את קשריהם ברבנות. יוצא שיש אלפי, אם לא עשרות אלפי זוגות המבוטחים בשירביט, אך למעשה בקרות מקרה ביטוח מסוג זה הם לא זכאים לדבר.