מיקרוטראומה לרובוטים בלבד

עובד נפגע בעבודה. כדי לקבל את הזכויות המגיעות לנפגעי עבודה בביטוח הלאומי עליו הוכיח כי תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו עבר אירוע תאונתי.

אולם אירוע תאונתי, איננו רק אירוע חד פעמי. בתי הדין לעבודה, הרחיבו, לכאורה, את ההכרה, גם לעובד שנפגע מרצף של אירועים זעירים אשר הצטברו זה על גבי זה והביאו לנזק של ממש. בתי הדין מכנים פגיעה מסוג זה בשם "פגיעת מיקרוטראומה".

מהי אותה פגיעת מיקרוטראומה ומהם התנאים להכרתה?

שאלה זו עמדה לדיון במשפטו של אריה כספי.

כספי עבד כחקלאי. משך עשרות שנים גידל פרחים.

כספי נהג לבצע את כל העבודה הפיזית שנדרשה לשם גידול הפרחים. עבודתו כללה שתילה, טיפול בקרקע, עישוב, דישון, טיפול בשתיל ובפרח, קטיף, מיון, אריזה, העמסה על משאיות, וכן טיפול תחזוקתי בחממות עצמן, כגון פריסת ניילונים.

מטבע הדברים, כמעט כל עבודת הטיפול בפרחים נעשתה בתנוחה של כיפוף הגב, בכריעה, או בעמידה על הברכיים. במסגרת עבודתו נאלץ כספי להתכופף ולהתיישר אלפי פעמים ביום וגם להרים דליים מלאים מים שמשקלים הגיע כדי 25 ק"ג ואף להעבירם ממקום למקום.

לאחר כעשרים שנות עבודה בגידול הפרחים, החל כספי לסבול מנזקים בצוואר ובגב.

מצויד בחוות דעת רפואית של ד"ר אלי אשכנזי, הגיש כספי תביעה למוסד לביטוח הלאומי, להכיר במחלת הגב והצוואר כפגיעה בעבודה. אשכנזי קבע כי "מדובר בגבר שעבד שנים רבות בעבודה פיזית קשה. עקב עבודתו סובל מ"שחיקה של עמוד השדרה הצווארי והמתני".

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו.

כספי הגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

בבית הדין האזורי מונה יועץ רפואי בשם ד"ר אורי בלנקשטיין.

כפי שכבר חזרנו והערנו, כל מומחה רפואי בא לבית המשפט עם השקפת עולמו. עם השקפתו של בלנקשטיין, לא היה לכספי כל סיכוי.

בלנקשטיין קבע בחוות דעתו כי עבודתו של כספי לא הייתה קשה במיוחד. כי עבודתו הייתה מורכבת מפעולות גופניות מגוונות באזורי גוף שונים ולא מתנועות מונוטוניות היוצרות עומס כבד מאות פעמים ביום על איזור גוף מסוים בלבד. תנועות אלה, כך לפי בלקנשטיין, אינן מתאימות להגדרת מיקרוטראומה. לכן, כך פוסק בלקנשטיין, אין כל קשר בין עבודתו הפיזית של כספי לבין הנזק שנוצר.

על סמך קביעתו זו של בלנקשטיין דחה בית הדין האזורי את תביעתו של כספי.

כספי לא ויתר והגיע ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

השופט יגאל פליטמן, מצטט בתחילה את משמעותה של תורת המיקרוטראומה "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה נזק זעיר בלתי הדיר כטיפות מים החוצבות בסלע, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה מביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח. המערער לא השכיל להוכיח תשתית מיקרוטראומטית".

אולם בהמשך, מאמץ השופט פליטמן בחום את דעתו המשפטית של הרופא בלקנשטיין לגבי תורת המיקרוטראומה: יש לאבחן בין פעילות שחוזרת על עצמה, הכוללת מספר רב של תנועות, לבין התנועות המרכיבות אותה... עבודתו של כספי הייתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות הקשורות בגידול הפרחים. אולם, כל פעולה שכזאת הייתה מורכבת מתנועות מגוונות. כפי שעולה מעדותו של כספי, הוא ביצע "את כל העבודה הפיסית הכרוכה בגידול הפרחים,לרבות שתילה ... קטיף, מיון, אריזה, העמסה על משאיות..." וזאת לעיתים בכיפוף לעיתים בעמידה וכו'. משכך הם הדברים, בדין נפסק כי עבודתו של כספי לא חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועות חוזרות ונישנות זהות או דומות במהותן זו לזו במהלך יום עבודתו".

בית הדין הארצי דחה אפוא את הערעור ואת התביעה של כספי.

בשולי הדברים נציין כי מעבר לאבחנה הסמנטית בין פעילות חוזרת ונשנית עם תנועות מגוונות לבין תנועות חוזרות ונשנות, לא נראה כי יש ממש באבחנות של השופט והרופא המלומדים.

לפי אבחנתם הצרה, רק הנווד, שגולם על ידי צ'רלי צפלין בסרט זמנים מודרניים, אילו היה נפגע בעבודת הרובוט שביצע על מכונת הייצור, היה זוכה להכרה כנפגע עבודה. מעבר לדוגמא זו, לא ניתן יהא למצוא מקרה בו תוכר פגיעת מיקרוטראומה. מטבע הדברים, כל עבודה פיזית הנעשית על ידי אנשים, להבדיל מרובוטים, כוללת פעולות מגוונות.