מרבה ביטוחים מרבה דאגה

אחד הגילויים המשמחים לבב מסלק תביעות מצוי בחברת ביטוח, הוא גילויו של ביטוח נוסף, על אותו הנכס, בחברת ביטוח נוספת.

גילוי שכזה היה צריך לזכות לכאורה את המבוטח בהכרת תודה, ביחס מהיר ואדיב. המבוטח הרי שילם פרמיה כפולה, לשתי חברות ביטוח. הוא לא יפיק דבר מהביטוח הנוסף. הוא לא יגבה פעמיים. מי שתקטוף את פירות הביטוח הנוסף היא חברת הביטוח. היא תזכה להשתתפות בנטל תשלום תגמולי הביטוח מחברת הביטוח השנייה.

אולם, כפי שנראה מייד, במקום לגלות נדיבות כלפי המבוטח, חברת הביטוח מטרטרת את המבוטח לחברת הביטוח השנייה. חוששת לצאת פראיירית.

באחד הימים פרצה דליקה בבנין בו מצויה דירתם של שירה גולן ויעקב אלבז בקרית אונו.

את הדירה רכשו השניים בעזרת הלוואה מבנק למשכנתאות.

הדירה בוטחה באמצעות הבנק בחברת הביטוח מגדל.

גולן ואלבז פנו למגדל ודרשו את תגמולי הביטוח עבור הנזק שנגרם לדירה.

מגדל גילתה כי גולן ואלבז ביטחו את הדירה גם בחברת ביטוח ישיר. כנראה מתוך חוסר ערנות לכך שהדירה כבר מבוטחת באמצעות הבנק במגדל.

מצב כזה, בו נכס אחד מבוטח בשתי חברות ביטוח, מכונה בחוק ביטוח כפל.

הוראות החוק בכל הנוגע לזכותו של המבוטח במצב של ביטוח כפל, ברורות למדי. "בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד". כך קובע החוק. המבוטח זכאי לפנות למי מבין שתי החברות שליבו יחפוץ בה ולדרוש ממנה פיצוי מלא. חברת הביטוח שאליה פנה המבוטח אינה רשאית להתחמק ממנו ולהפנות אותו לחברת הביטוח השנייה. היא גם לא רשאית בשום פנים ואופן לשלם רק חלק יחסי מהפיצוי.

הכנסת ראתה חשיבות רבה בעצמאות הזכות של המבוטח, כלפי כל אחת מחברות הביטוח. לכן גם קבעה בחוק מפורשות שחברות הביטוח אינן רשאיות להכניס לפוליסות סעיפים הנוגדים את טובת המבוטח בנושא זה.

לא כך ראתה מגדל את פני הדברים.

בניגוד להוראות החוק, שילמה מגדל לגולן ואלבז רק חלק מהפיצוי. לגבי היתרה מגדל הפנתה את השניים לביטוח ישיר.

גולן ואלבז לא השלימו עם הפרתה של מגדל את הוראות החוק והגישו נגדה תביעה לבית משפט השלום בפתח תקווה.

בשלב זה הבינה כנראה מגדל כי התשלום החלקי מנוגד לחוק, אך במקום להכות על חטא, בחרה מגדל להעלות בכתב הגנתה טענה חדשה ולתרץ את התשלום החלקי בנימוק שלא הוצג בפניה אישור מקורי בדבר אי הגשת תביעה נגד ביטוח ישיר.

השופט נחום שטרנליכט שדן בתביעה, הזכיר למגדל כי היא כלל לא דרשה שיוצג בפניה אישור אי הגשת תביעה מקורי. במכתב התשובה ששלחה מגדל טרם הגשת התביעה לא הועלה עניין זה כנימוק לתשלום החלקי. מגדל נימקה את התשלום החלקי בקיומו של ביטוח כפל בלבד. הא ותו לא.

על פי הנחיית המפקח על הביטוח, מדגיש השופט, על חברת ביטוח לפרט את מלוא נימוקיה כבר בהזדמנות הראשונה והיא אינה רשאית להעלות מאוחר יותר נימוקים אותם יכולה הייתה להעלות קודם לכן.

הנחיית המפקח על הביטוח יושמה במספר רב של פסקי דין, שאת חלקם הבאנו באתרנו. ראו למשל פסק הדין של השופט יצחק כהן שהובא בסקירתנו מפקח עם שיניים, פסק הדין של השופטת שרה דותן בפרשת לאורנס, ופסק הדין של השופט דניאל פיש שהובאה בסקירתנו אין מוצא אחרון. לקבלת הנחיית המפקח על הביטוח לחצו כאן.

"משלא דרשה מגדל מלכתחילה את האישור המקורי, אין היא רשאית לדרוש אותו עתה כתנאי לתשלום", קבע השופט.

עתה עובר השופט לנימוק המקורי של מגדל לפיו בשל קיומו של ביטוח כפל שולם תשלום חלקי.

נימוק זה מנוגד להוראותיו המפורשות של סעיף 59 לחוק הביטוח, קובע השופט. על פי הוראות החוק היה על מגדל לשלם למבוטחים את מלוא הנזק ולאחר התשלום לדרוש מביטוח ישיר להשיב לה את חלקה היחסי. לפי החוק, מדגיש השופט, ההתחשבנות הנובעת מביטוח כפל היא עניין שבין חברות הביטוח לבין עצמן ולא כלפי המבוטח.

אין בפי מגדל, מוסיף השופט, כל נימוק לכך שהיא מתנהגת שלא בקנה אחד עם הוראות החוק. יש לראות בהתנהגותה התחמקות ממילוי חובתה.

על התנהגות שכזו, קובע השופט, יש להחיל את הוראת סעיף 28א' לחוק הביטוח המטילה חיוב בריבית עונשית על חברת ביטוח שהתחמקה מתשלום תגמולי ביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב.

מגדל חויבה אפוא לשלם את יתרת תגמולי הביטוח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובנוסף בריבית עונשית מיוחדת וכן בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

בכך למעשה יצאה מגדל בהפסד כפול. במקום לשלם למבוטחיה, כיאות לחברה מקצועית ומכובדת את מלוא תגמולי הביטוח ולגבות ישירות מביטוח ישיר את חלקה כתוצאה מביטוח הכפל, הוכרזה כחברה הנוהגת בחוסר תום לב וגם חויבה בריבית מיוחדת.