ושוב הכל תלוי במומחה

ושוב הכול תלוי במומחה

מאיר אסולין, פועל בניין במקצועו, עבד כשלושים שנה בחברות קבלניות שונות כמו סולל בונה, מושקוביץ, רסקו ובונה הצפון.

בשנים האחרונות הפך לקבלן עצמאי. עדיין עיקר עבודתו פיזית.

באחד הימים הגיע לאתר העבודה עובד של אסולין, אשר פוטר על ידי אסולין מספר חודשים קודם לכן.

העובד לשעבר דרש מאסולין פיצויי פיטורים והטבות סוציאליות.

בין השניים פרץ ויכוח חריף מלווה בצעקות. הוויכוח כמעט וגלש לתקיפה פיזית. אסולין החל לחוש לחצים וחנק בחזה. הוא פנה לקופת חולים. רופא הקופה גילה ממצאים לא תקינים בבדיקת א.ק.ג והפנה את אסולין בדחיפות לבית החולים. שם אושפז. לאחר שבוע בוצע לו צנתור וניתוח מעקפים.

אסולין פנה למוסד לביטוח לאומי וביקש כי זה יעניק לו זכויות של נפגע עבודה בטענה שהוא לקה באוטם כתוצאה מהויכוח בעבודתו.

המוסד דחה אותו מכל וכל: אין קשר סיבתי בין הופעת האוטם לבין הויכוח החריג בעבודתך.

אסולין פנה לבית הדין לעבודה. זה מינה כיועץ מומחה רפואי את פרופסור גוטסמן.

המומחה מצא כי בטרם האירוע בעבודה היו אצל אסולין גורמי סיכון משמעותיים: עישון ורמה גבוהה של לפידים. אסולין התלונן על כאבים בחזה כשבועיים לפני האירוע עם שינויים ב-א.ק.ג. ואובחן אז כסובל מתעוקת חזה.

לסיכום, קבע פרופ' גוטסמן, לא קיים קשר סיבתי רפואי בין האירוע בעבודה לבין הופעת האוטם בשריר הלב. לדעתו, אסולין סבל מתהליך טרשתי בכלי הדם ומתהליך קליני שהחלו לפני כן.

משהחל פרופ' גוטסמן להישאל שאלות הבהרה שונות על חוות דעתו, הודיע לבית הדין כי הוא מבקש לשחררו ממינויו כמומחה.

או אז מינה בית הדין מומחה נוסף, את ד"ר פרידמן.

המומחה החדש ניגש לכל העניין בגישה שונה לחלוטין. כל גורמי הסיכון הלבביים שנמצאו על ידי פרופסור גוטסמן נמצאו גם על ידו. ד"ר פרידמן איתר אף גורמי סיכון נוספים: גילו המתקדם של אסולין והיותו זכר. אכן, מסכים המומחה, גורמי סיכון אלה חשפו את אסולין (באורח בינוני), לטרשת עורקים בכלל, ולאוטם שריר הלב בפרט.

ד"ר פרידמן גם לא מתעלם מהעובדה כי ביומיים שקדמו לאירוע, סבל אסולין מתעוקת לב בלתי יציבה. תעוקה זו לא טופלה והיא דרבנה את הופעת האוטם החריף ביום הוויכוח עם העובד לשעבר.

אולם ד"ר פרידמן שם את הדגש על כך שבתרשימי הא.ק.ג. שנערכו מייד לאחר האירוע, לא הופיעו עדיין סימני אוטם. עובדה זו מוכיחה, כי האוטם התחיל בשעה מאוחרת יותר. גם העקומה של אנזימי הלב הצביעה על אוטם טרי ולא על אוטם שהתרחש ימים אחדים קודם לכן.

לסיכום קובע ד"ר פרידמן, אלמלא האירוע בעבודתו של אסולין סביר להניח שהתעוקה הבלתי-יציבה הייתה נסוגה, והאוטם היה נדחה למועד מאותר יותר, כפי שמתרחש בשמונים אחוז מהמקרים.

המטען הרגשי החריג של הוויכוח הקולני בעבודה, המשיך ד"ר פרידמן והסביר, דרדר את התהליכים הפתולוגיים בעורקים הכליליים. גירוי היתר של המערכת העצבית שנבע מהוויכוח המתוח, מנע מהתהליכים הפתולוגיים לעצור ולסגת. לכן המצב של תעוקה לא יציבה הסתיים באוטם. לאירוע בעבודה היה תפקיד מכריע אם כן בהפיכת התעוקה לאוטם.

שתי חוות דעת. שני רופאים. שתי מסקנות שונות בתכלית. מי אם כן זוכה בדין, העובד או המוסד?

"כאשר קיימות שתי חוות דעת רפואיות של מומחים הסותרות במסקנותיהן אחת לשנייה, יש להעדיף את חוות הדעת שהינה לטובת המבוטח", קבעה השופטת איטה קציר. "על כן האוטם בשריר הלב בו לקה אסולין הינו תאונה עבודה כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי".

הוא שאמרנו וחזרנו ואמרנו, הכול תלוי במומחה.