החרגות אסורות

שופטים רבים, כך סיפר שופט ותיק לעמית צעיר שמונה זה מקרוב, עוברים על כס השיפוט שלוש תקופות. בראשונה, הם פוחדים מכל טעות ולא מפסיקים לבדוק את עצמם. בשניה, הם בטוחים שהם אף פעם לא טועים, שפסקי הדין שלהם הם דברי אלוהים חיים. בתקופה השלישית, כבר לא אכפת להם. אולם רק בדיעבד מבינים, כי התקופה הראשונה היא הטובה ביותר, השנייה מסוכנת והשלישית עצובה. אני מאחל לך, הוסיף השופט הותיק, כי תמיד תישאר בתקופה הראשונה. מה הקשר בין סיפור זה למקרה של ב'? מיד נראה.

ב' ביקשה לצאת לטיול בחו"ל. את עינה צדה מודעת פרסומת מטעם חברת דרכים טרוול. "יש לנו ניסיון רב שנים בבניית מסלולים מיוחדים ולא שגרתיים", נאמר במודעה.

ב' נלכדה בקסמי המודעה ורכשה חבילה לדרום אמריקה. החבילה עלתה 25,000 שקל. על כל צרה שלא תבוא, רכשה ב' גם פוליסת נסיעות לחו"ל, בחברת הביטוח הראל.

איתרע המזל ואל דרום אמריקה ב' לא הגיעה. עם התקרב מועד היציאה לטיול, החלה ב' לסבול מהתקפי חרדה, הפרעות בשינה, חוסר תיאבון, סימני דיכאון, עצבנות יתר. ב' הרגישה שאין ביכולתה להתרחק מבני משפחתה.

9 ימים לפני תחילת הטיול, מצוידת באישור רפואי על מחלתה, הודיעה ב' על ביטול הטיול ופנתה אל הראל כדי לקבל את דמי הביטול, שהסתכמו בקרוב לעשרים אלף שקל.

אנחנו מכסים ביטול של טיול הנובע ממחלה, הודו מסלקי התביעות בהראל, אולם רק אם המחלה כרוכה באשפוז בבית החולים של 24 שעות לפחות. בכל מקרה, הוסיפו, הפוליסה מחריגה מחלת נפש.

האם תשובת מסלקי התביעות בהראל נכונה? לא. אכן, כתוב בפוליסת הראל, שהיא מחריגה מחלות אלה. אולם מה שכתוב בפוליסה מנוגד לתקנות ולחוק. בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח כתוב במפורש כי בביטוח נוסעים לחו"ל, מותר לחברת ביטוח להחריג רק "מחלה שבשלה היה המבוטח בטיפול או בהשגחה במשך ששה חודשים שקדמו לצאתו לחו"ל, או כאשר קבלת הטיפול הייתה אחת ממטרות הנסיעה". הא ותו לא.

יאמר הקורא, אז מה אם כתוב בתקנות, אולי מותר לחברת הביטוח להתנות על מה שכתוב בתקנות? אז זהו שלא. חוק הפיקוח על שירותי ביטוח קובע כי אסור לחברת ביטוח להכניס לפוליסה תנאים המנוגדים לתקנות. עוד קובע החוק כי חברת ביטוח שמכניסה לפוליסה שלה תנאי הסותר את התקנות, היא וראשיה עוברים עבירה פלילית.

הנה כי כן, ההחרגות בפוליסת הראל סותרות את התקנות ומהוות עבירה פלילית.

יאמר הקורא, זו פרשנות שלך. אף שופט לא פסק כך. גם אמירה זו אינה נכונה. בפרשת קמיר, שנדונה לפני השופט יונה אטדגי, לפני 5 שנים, טענה חברת הביטוח שירביט כי הפוליסה שלה מחריגה טיפולי שיניים וגם את עלות המשך הטיפול הרפואי בארץ. השופט אטדגי פסק כי החרגות אלה מנוגדות להוראות חוק הפיקוח ותקנותיו. הוא פסק כי חברת הביטוח חייבת לשלם גם עבור טיפולי שיניים וגם עבור המשך הטיפול בארץ, למרות שאלה מוחרגים מהפוליסה.

נחזור כעת לעניינה של ב'. היא פנתה לבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות. המחלוקת בינה לבין הראל הונחה על שולחנו של השופט מנחם מזרחי, הנמצא, מבחינה כרונולוגית, בתקופה הראשונה לכהונתו כשופט. הוא מונה באפריל של השנה הקודמת לכהונת שופט בית משפט השלום בעיר. האם השופט הצעיר, ידון בעניינה של ב' מתוך חשש לטעות ומשום כך יעמיק, יבדוק, יגלה את החוק והתקנות ויבין כי נציגי הראל מסתמכים על תנאים אסורים בפוליסה? ואולי הוא יחפש וימצא את פסיקת השופט יונה אטדגי בנקודה זו?

השופט מזרחי עיין בפוליסת הראל. לא בחוק ובתקנות. גם את פסק הדין של עמיתו הוא לא מאזכר כלל.

אכן, מסביר השופט מזרחי לב' בנחרצות, מבלי שיהיה כל ספק בליבו, נציגי הראל צודקים. בפוליסה רשום כי מחלות נפש ומחלות ללא אשפוז של 24 שעות אינן מכוסות. מה שרשום בפוליסה, מוסיף השופט, קדוש. בשלוש שורות הוא פוסק: "בנסיבות אלה, החוזה, אשר נחתם בין הצדדים, לאור סיבת ביטול הנסיעה, כמפורט במסמכים הרפואיים, ובהעדר אשפוז משך 24 שעות, אינו מקים לב' עילת תביעה נגד הראל".

ב' שוּלחה אם כן לביתה בלא כלום.

הראל יצאה בלא פגע, למרות שהסתמכה על פוליסה שיש בה עבירה על החוק.

ואנו? נותרנו עם תקווה שבכל זאת השופטים הצעירים לא ימהרו כל כך להגיע לתקופה השנייה או השלישית של כס השיפוט.