גורם זר מתערב

שמחה ארליך עבד מזה שנים בחברת מערכות הנתונים הרמוניק.

ארליך התגורר בחיפה. משרדי הרמוניק שכנו בתל אביב.

הרמוניק רצתה כי ארליך ישכור דירה בתל אביב. הרמוניק אף הציעה לשלם חלק משכר הדירה בעצמה.

ארליך מצא דירה בעזרת מתווך, אולם לאחר שנחתם חוזה השכירות, החליט כי הדירה אינה מתאימה לו. ארליך ביטל את השכירות, פיצה את בעלי הדירה, אולם את דמי התיווך סרב לשלם.

המתווך הגיש נגד ארליך תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. עם קבלת הזימון למשפט לידיו, התרגז ארליך עד מאוד, הרגיש דפיקות לב, תחושת עילפון וזיעה. בבית החולים, יומיים לאחר האירוע, אובחן כי ארליך לקה באוטם שריר הלב.

ארליך פנה למוסד לביטוח לאומי וביקש כי זה יכיר בו כנפגע תאונת עבודה.

המוסד סירב וארליך הגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה.

אוטם שריר הלב נחשב כנובע מתאונת עבודה כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: האוטם ארע תוך כדי העבודה וגם עקב העבודה.

"אין חולק שמדובר באוטם שאירע תוך כדי העבודה" קבע בית הדין האזורי.

התנאי השני, אירוע האוטם עקב העבודה, מתקיים כאשר האוטם מתרחש עקב אירוע חריג בעבודה וגם צריך שיתקיים קשר סיבתי רפואי ומשפטי בין האוטם לבין העבודה. בית הדין האזורי קבע כי אכן מדובר באירוע חריג ורופא מטעמו קבע באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי רפואי בין קבלת הזימון לבין אירוע האוטם בלב. בית הדין האזורי גם קבע כי מתקיים הקשר הסיבתי המשפטי, שכן השכרת הדירה, כולל ביטולה, מהווים פעולה הנלווית לעבודה.

המוסד לביטוח לאומי לא השלים עם קביעת בית הדין והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

סגנית נשיא בית הדין הארצי, השופטת אלישבע ברק-אוסוסקין, השופט עמירם רבינוביץ, השופטת ורדה וירט-לבנה ושני נציגי ציבור קיבלו את הערעור של המוסד לביטוח לאומי וקבעו כי אין המדובר בתאונת עבודה.

אכן מתקיימים שני התנאים הדרושים לסיווג התאונה כתאונת עבודה, קבעו השופטים. אירוע אוטם שריר הלב ארע תוך כדי העבודה. שאלת הקשר הסיבתי שכה העסיקה את בית הדין האזורי כלל לא נראתה כשנויה במחלוקת בעיני בית הדין הארצי. מעבידתו היא זו שהייתה מעוניינת כי ארליך ישכור את הדירה והיא אשר הציעה לשלם חלק משכר הדירה. מכאן, קבעו חד משמעית כי הקשר הסיבתי המשפטי מתקיים.

ואולם, קבע בית הדין, קשר זה נותק על ידי "גורם זר מתערב". החלטתו של ארליך לבטל את השכירות הייתה אישית והסכסוך בינו לבין המתווך שהוליד את אירוע האוטם, הינם בבחינת גורם זר, שהתערב בקשר הסיבתי וניתק אותו.

ואנו סבורים, עם כל הכבוד, כי בכך קיימת סתירה לקביעתו של הדין הארצי כי כל ההתקשרות עם המתווך הייתה לצורך ענייני עבודה. מכאן שהסכסוך בין ארליך למתווך היה עניין נלווה לעבודתו של ארליך. אין מדובר בגורם זר מתערב ההופך את כל אירוע הלב לבלתי קשור לחלוטין לעבודה.