בחר גודל טקסט גדולבחר גודל טקסט רגילבחר גודל טקסט קטן

תאונה בדרך לעבודה

שופט יושב בביתו וכותב פסק דין. במהלך הכתיבה הוא קם לחדר הנוחיות. כן, גם שופטים הם בני אדם. כולם.

שקוע במחשבותיו על ההכרעה הקשה הניצבת בפניו, השופט לא שם ליבו לרצפה הרטובה. הוא נופל ונפגע.

האם זו תאונת עבודה? בוודאי. הרי השופט היה שקוע במחשבותיו על עבודתו. מי לא יאמין לשופט. מילא לנו, אבל לשופט? אין הבדל בין מצב דברים זה לבין נפילה בחדר הנוחיות בבנין בית המשפט.

רוחות חדשות מנשבות בבית הדין לעבודה בסוגיה זו של הכרה בזכויות עובדים הנפגעים בביתם. רוחות אלה משליכות גם על סוגיה אחרת של תאונות בדרך לעבודה.

באחד הימים יצאה מרים ברוורמן בדרכה אל עבודתה. ברוורמן נפלה ונפגעה בשביל המוביל מביתה לחנייה משותפת לה ולבנה.

ברוורמן מתגוררת בבית פרטי בכפר. השביל עליו נפלה, מצוי בחצר משותפת לשלושה בתים, שלה, של בנה ושל אביה. החצר לא מגודרת. עוברים ושבים חוצים אותה באופן חופשי בדרכם לבריכת השחייה של הכפר, לגן הילדים הסמוך ולחצרות אחרים.

סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו...ועקב נסיעתו או הליכתו זו".

ברוורמן ביקשה כי המוסד לביטוח לאומי יכיר בה כמבוטחת שנפגעה בדרך לעבודה. המוסד סירב. המוסד הסתמך על הלכה שנקבעה בדעת רוב בבית הדין הארצי לעבודה בפרשת רונן. בפרשה זו נקבע כי תאונה שארעה בחצר בית, אפילו ארעה בדרך לעבודה, אינה מקנה כל זכויות במוסד, משום שלמבוטח יש שליטה מלאה על חצר ביתו.

עניינה של ברוורמן הגיע לדיון בפני הרכב שופטים בראשות סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופטת אלישבע ברק – אוסוסקין.

השופטת ברק – אוסוסקין, בוחנת את הסוגיה מנקודת מבט עכשווית ואנושית. השופטים חייבים להתאים את פסיקתם למציאות החיים ולצורות ההעסקה המשתנות, קובעת השופטת. גם תאונה בבית, תוך כדי עבודה, נחשבת לתאונת עבודה. זאת למרות שלמבוטח העובד בביתו, יש שליטה מלאה על הסיכונים שבביתו. כך גם תאונות תוך כדי טיולים וימי "כיף" לגיבוש חברתי נחשבות לתאונות המעניקות לעובד הנפגע בהן זכויות של נפגע עבודה.

השופטת מזכירה, כי היא התנגדה לדעת הרוב בפרשת רונן. היא הייתה בדעה כי יש להכיר בתאונה המתרחשת בדרך לעבודה כתאונת עבודה, גם אם היא מתרחשת בחצר בית פרטי. אין לראות בעובדה שהחצר היא קניינו של העובד את חזות הכול. גם אין מקום להפלות בין המתגוררים בבית פרטי לבין המתגוררים בבית משותף.

אולם אפילו שופטי הרוב בפרשת רונן, מבהירה השופטת, היו רואים במקרה של ברוורמן תאונה בדרך לעבודה. הרציונל של דעת הרוב היה שתאונה בשטח פרטי לא יכולה להיחשב כתאונה בדרך לעבודה משום שלמבוטח יש שליטה מלאה בשטח. והרי במקרה של ברוורמן, השביל עליו נפלה אינו מגודר ונמצא בשטח המשותף והפתוח לציבור העוברים ושבים. מדובר בשטח שאינו בשליטתה המלאה.

השופטת ורדה וירט - ליבנה ונציגי הציבור אורלי ביטי ויצחק קאול, הצטרפו אל השופטת ברק – אוסוסקין והכירו בברוורמן כנפגעת עבודה.

בשולי הדברים, אנו מבקשים להרכין את הראש בפני פסק דינה של השופטת אלישבע ברק-אוסוסקין וחבל שדעתה לא התקבלה בפרשת רונן. לפרשנות הרוב באותו פסק דין אין אחיזה בלשון החוק. העובדה ששטח נמצא בשליטתו המלאה של המבוטח אינה רלבנטית כלל. אין היא יכולה לשמש בסיס לשלילת זכויות סוציאליות המצויות בחוק המקנה זכויות גם לנפגע אשם בתאונה. לא זו אף זו: פעמים רבות גם מקום העבודה נמצא בשליטתו המלאה של הנפגע. האם במצב כזה העובד שנפגע משולל זכויות?

כוונת החוק הייתה להקנות לעובד כיסוי החל מהרגע בו הוא יוצא בדרכו לעבודה מפתח מעונו. הלכת רונן פוגעת במטרה זו ופותחת פתח להתדיינויות מיותרות.