מדקדקת בזכויותיה אך לא בחובותיה

באחד הימים שם זהר סגל קץ לחייו.

למנוח היו שלוש פוליסות ביטוח חיים. את הפוליסות רכש שנים רבות לפני מותו, משלוש חברות ביטוח שהתהלכו בשעתו בינינו וענו לשם סהר, ציון ושילוח. חברות שלימים הבשילו לקונגלומרט ביטוחי בשם הראל.

האלמנה, יוספה סגל, פנתה אל הראל וביקשה כי זו תשלם לה את תגמולי הביטוח עבור מות בעלה.

בעלך התאבד, השיבה הראל לאלמנה. כשמות המבוטח נגרם בהתאבדות אנו פטורים מכל תשלום.

האלמנה הפנתה את הראל לסעיף 50 לחוק חוזה הביטוח. סעיף זה פוטר חברת ביטוח מתשלום רק במקרה בו המבוטח התאבד תוך שנה מכריתת חוזה הביטוח. בעלי נפטר שנים רבות לאחר תחילת הפוליסות, אמרה האלמנה.

הראל לא כיחדה כי המנוח היה מבוטח אצלה שנים רבות. אלא כשנה לפני המוות, בעקבות פיגור בתשלום הפרמיות, נשלחו אל המנוח הודעות לסילוק הפוליסות.

ששה ימים לאחר קבלת הודעות הסילוק, חידש המנוח את תשלום הפרמיות וחתם על בקשה לחידוש הפוליסות. האלמנה הציגה אישור של הראל עצמה כי הפוליסות חודשו על פי תאריכיהן המקוריים. אם כך, מדוע אתם מפנים לי עורף, תמהה האלמנה. הרי בעלי ריפא את האיחור בתשלום ואתם גביתם כל מה שדרשתם וחידשתם את הפוליסות.

לא זו הבעיה, נעלבה הראל מהניסיון לייחס לה התחמקות מתשלום. הפוליסות בתוקף מלא. חברה מכובדת כמו שלנו לא תתכחש לכך שחידשה את הפוליסות.

אלא שאנו יראי חוק וחייבים להקפיד על קלה כבחמורה, הוסיפה הראל. ספרנו ימים וגילינו כי בעלך, למרבה הצער, התאבד לפני תום שנה מאז הפוליסות חודשו. לכן את לא זכאית לדבר.

בצר לה, פנתה האלמנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

חברת ביטוח המקפידה על קלה כבחמורה בכל הקשור לזכויותיה, חייבת להקפיד גם על מילוי חובותיה. בואו נבדוק, מציע השופט שמואל ברוך, האם הראל ביטלה כדין, בהתאם לפרוצדורה שקבע המחוקק, את הפוליסות. אם הביטול לא היה כדין, ממילא לא היה צורך לחדש את הפוליסות ואין כל משמעות שמאז החידוש ועד המוות לא חלפה שנה.

דרך ביטול פוליסת ביטוח עקב פיגור בתשלום פרמיה, מזכיר השופט ברוך להראל, קבועה בסעיף 15 לחוק חוזה הביטוח. החוק, מדגיש השופט, מתווה כללים ברורים וחדים.

חברת ביטוח המבקשת לבטל פוליסת ביטוח בשל אי תשלום, חייבת למסור למבוטח שתי הודעות בכתב. האחת, דרישת תשלום בתוך 15 יום. השנייה, הודעה שחוזה הביטוח יתבטל לאחר 21 יום נוספים אם הפרמיה שבפיגור לא תשולם בינתיים. ביטול שלא בדרך זו איננו תופס וחוזה הביטוח נותר בתוקפו.

עתה עובר השופט ברוך לבדוק אם הראל מילאה אחר פרוצדורת הביטול הקבועה בחוק.

ביחס לפוליסה הראשונה, השופט מוצא כי לא נשלחו כל הודעות ביטול. פוליסה זו נותרה אם כן בתוקף מלא.

בפוליסה השנייה נשלחה הודעה אחת לפני מות המנוח, אך ההודעה השנייה יצאה רק לאחר פטירת המנוח. ממילא במועד פטירת המנוח הפוליסה הייתה בתוקף.

ביחס לפוליסה השלישית, הציגה הראל הודעה ראשונה והודעה נוספת שכונתה הודעת סילוק. אולם שישה ימים לאחר הודעת הסילוק, עדיין במסגרת עשרים ואחד ימי האופציה שהחוק מקנה למבוטח כדי לפרוע את החוב, המנוח פרע את החוב וחידש את הפוליסה. לכן, קובע השופט, גם הפוליסה השלישית לא בוטלה מעולם.

על חברת ביטוח הבוחרת לנקוט במהלך שיביא בסיומו לביטול חוזה הביטוח, מדגיש השופט, לפעול על פי הוראות החוק ככתבן וכלשונן. הראל, קובע השופט, לא פעלה על פיהן.

הראל ניסתה להיבנות מחתימת המנוח על הבקשה לחידוש הפוליסה שכללה הצהרת בריאות חדשה ולטעון בכל זאת שמדובר בחוזה ביטוח שנכרת מחדש.

העובדה שהמנוח חתם על בקשת החידוש ועל הצהרת בריאות חדשה, קובע השופט ברוך, אינה מעלה ואינה מורידה. הרי מן הבחינה המשפטית המהותית, הפוליסות לא בוטלו מעולם. לכן אין בחתימת המנוח על טופס לחידוש הפוליסה כדי לגרוע, בהינף קולמוס, מזכויותיו המהותיות.

בסופו של דיון, הראל הדקדקנית, חויבה לשלם את כל תגמולי הביטוח, רק משום שהיא עצמה לא דקדקה במילוי חובותיה.

בשולי הדברים יצוין, כי תביעתה של האלמנה הוגשה במקרה זה בסדר דין מקוצר. סדר דין זה מתאים לתביעה המושתתת על חוזה, כמו פוליסת ביטוח, בה נתבע סכום קצוב שאינו טעון שומה. והרי אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי סכום ביטוח בפוליסה לביטוח חיים הוא סכום קצוב.

נתבע שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר אינו רשאי להגיש כתב הגנה. כדי להתגונן, על הנתבע להגיש לבית המשפט בקשת רשות להגן. רק אם תתקבל הבקשה, יורשה הנתבע להתגונן. אם תידחה הבקשה יחויב הנתבע בתשלום התביעה.

חברות הביטוח בונות על כך שהשופטים בדרך כלל יתנו להן רשות להתגונן. אכן אם קיימת מחלוקת עובדתית, מן הראוי לתת לחברת הביטוח רשות להתגונן. אולם שופטים רבים מעדיפים לתת רשות להתגונן, אפילו מדובר בליבון של בעיה משפטית בלבד.

השופט ברוך, באומץ ובתבונה משפטיים, לא נרתע ללבן את הבעיות המשפטיות כבר בשלב הרשות להגן והחליט, כאמור, כי לחברת הראל אין כל סיכוי בדיון לגופו של עניין.