בחר גודל טקסט גדולבחר גודל טקסט רגילבחר גודל טקסט קטן

הן במומחיה לא תאמין

באחד הבקרים ביקרו פורצים בדירתה של אסתר רולסטון ורוקנו אותה מתכשיטים.

רולסטון פנתה לחברת הביטוח שלה, ביטוח ישיר.

זו האחרונה השקיעה משאבים רבים כדי להדוף את תביעתה של רולסטון.

ביטוח ישיר שכרה שמאים. אולם אלה התרשמו לחיוב מרולסטון. "...תביעתה... אותנטית ואמיתית... אין לה יד בדבר". כך כתבו השמאים בדו"ח שלהם.

ביטוח ישיר העסיקה חוקר פרטי. גם הוא התרשם לחיוב מרולסטון ומתביעתה.

ביטוח ישיר גייסה מומחה אזעקות. המומחה לאזעקות מילא דו"ח חיובי: "...תנאי המיגון הפיזיים קוימו בפועל במלואם בזמן הארוע הנדון".

הרי אלה המומחים שלי, זעקה ביטוח ישיר בשברון לב. מה סוד קסמה של רולסטון, עד שהיא מצליחה להפיל ברשתה אפילו את המומחים שלי?

ישב מי שישב בביטוח ישיר, ישב וחשב.

לפתע עלה הפתרון: בשביל מה בעצם קיימים בתי משפט. למה למהר ולשלם, אולי יימצא השופט שלא ייפול שבי בקסמה של רולסטון?

למה לא לנצל את מערכת בתי המשפט כדי להתיש את רולסטון. אולי בצר לה, תסכים לוותר על חלק מתביעתה. לכל היותר, כעבור שנים, התביעה תשולם עם אַ ביסלֶה ריבית והוצאות.

הדיון בעניינה של רולסטון הובא בפני השופטת רונית פינצ'וק-אלט מבית משפט השלום בתל אביב.

בבית המשפט הקפידה ביטוח ישיר כי יקוים דיון כהלכתו. רולסטון נחקרה שתי וערב. גם על המומחה שנאלצה לשכור במיטב כספה הומטרו שאלות נוקבות.

וראה זה פלא, בסופו של דבר, גם השופטת האמינה לרולסטון כי דרכה את האזעקה.

לשופטת פינצ'וק-אלט גם לא היה קשה לנמק מדוע האמינה לרולסטון. הרי גם המומחים של ביטוח ישיר האמינו לה.

השופטת הסכימה עם ביטוח ישיר, כי במועד המשוער בו ארעה הפריצה, לא נתקבלה קריאה בחברת המוקד. אולם אין בכך כדי להוכיח כי רולסטון לא דרכה את האזעקה, או כי האזעקה לא הייתה תקינה.

האם לא קיימת אפשרות שלישית, הקשתה השופטת, כי הפורצים עקפו את מערכת האזעקה. בחוזה שעליו מחתימה חברת המוקד את לקוחותיה מצוינת אפשרות זו במפורש.

גם אם מערכת האזעקה לא הייתה תקינה, מיהרה השופטת להדגיש, לא היה הדבר מביא לשלילת הכיסוי הביטוחי.

אין לצפות מהמבוטח הסביר שיהיה אחראי לליקויים נסתרים במערכת אזעקה. מעבר לכך, כל מבוטח וכל מבטח סבירים יאמר לך כי צדדים לחוזה ביטוח לא יעלו בדעתם שהכיסוי הביטוחי פוקע כאשר מערכת האזעקה אינה פועלת בשל ליקוי נסתר.

בסופם של כל הדיונים, הצטרפה השופטת למומחיה של ביטוח ישיר וחייבה אותה לשלם לרולסטון את מלוא תגמולי הביטוח.

בשולי הדברים אנו מבקשים, ברשותכם, להתייחס לשני עניינים שאוזכרו בפסק הדין ולעניין אחד שלא אוזכר בו.

בבואה להציג את המחלוקת בין הצדדים, נוקטת השופטת בזו הלשון: "המחלוקת הראשונה שבין הצדדים היא האם דרכה התובעת את מערכת האזעקה בטרם יצאה מביתה... הנטל להוכיח אלמנט זה מוטל על המבוטחת".

למשפט אחרון זה, עם כל הכבוד, אנו לא מסכימים. לחברת הביטוח אסור לרשום את הדרישה לאמצעי מיגון כתנאי מוקדם לכיסוי הביטוחי ובכך להטיל את נטל השכנוע על המבוטח. הדבר מנוגד לחוק הביטוח ולתקנות הפיקוח. כך נקבע גם בפסק הדין שהובא באתר משרדנו תחת הכותרת בלי תנאים מוקדמים. לכן, חל כאן כלל הראיה הרגיל, לפיו נטל ההוכחה מוטל על הצד הטוען טענה המקדמת את עניינו במשפט.

הטענות שמערכת האזעקה לא נדרכה, או שלא הייתה תקינה, הועלו על ידי ביטוח ישיר כטענות הגנה. לכן נטל הוכחתן אינו מוטל על המבוטחת אלא על חברת הביטוח. במקרה של רולסטון לא הייתה לאמירה המוטעית בנקודה זו כל השלכה, אולם ראוי לחדד נקודה זאת למקרים דומים בעתיד.

הערתנו השנייה נוגעת להחלטת השופטת שלא להשיב לרולסטון את מלוא שכר הטרחה ששולם על ידה לעורך דינה בשיעור 25% מתגמולי הביטוח שנפסקו, אלא להסתפק בהחזר של 15% בלבד.

השופטת נימקה את החלטתה בכך שהסכם שכר הטרחה הוגש רק בשלב הסיכומים.

בכל הכבוד, נימוק זה עומד בניגוד להנחיה המפורשת של נשיא בית המשפט העליון שזו לשונה: "בקביעת שכר טרחת עורך- הדין רשאי בית המשפט להביא בחשבון הסכם שכר- טרחה בכתב שנערך בין עורך- הדין ללקוחו שהוגש על ידי עורך- הדין במהלך סיכומיו שבעל- פה, או צורף לסיכומיו שבכתב". ניתן למצוא את ההנחיה באתר משרדנו. לקבלתה לחץ כאן.

ולבסוף, לעניות דעתנו, חבל שהשופטת לא עשתה שימוש בסמכותה לחייב את ביטוח ישיר בריבית מיוחדת. הרי בדיוק עבור סוג זה של מקרים חוקק סעיף 28א לחוק הביטוח. חברה המטילה דופי במבוטח שלה, בניגוד לממצאי כל המומחים שלה עצמה, אינה יכולה להיחשב כמי שפועלת בתום לב.