על תוואי הנחל

ירון ויצמן התברך בשני ילדים קטנטנים וברכב שטח 4×4.

יום שישי אחד, יצאו הארבעה לטיול, לאורך חוף ימה של עכו, עיר מגוריהם.

בהגיעם לנחל נעמן, ביקש ויצמן לחצות את הנחל. כך עשה פעמים רבות בעבר. הפעם נותר הרכב תקוע בתוואי הנחל.

ויצמן מיהר לחלץ את ילדיו והזמין גרר שחילץ את הרכב.

הילדים חולצו ללא פגע. לרכב נגרמו נזקים עקב חדירת מים.

ויצמן פנה לחברת הביטוח מנורה, אצלה ביטח את רכבו בביטוח מקיף.

אפילו מי שאינו בר בי רב בתחום הביטוח, לא היה מעלה בדעתו לדחות תביעה שכזו. הרי פוליסת הביטוח לרכב מכסה "תאונה מכל סוג שהוא".

אולם מנורה, כנהוג למרבה הצער במקומותינו, ניסתה להיחלץ מתשלום בדרך של הטלת בוץ במבוטחה. התכוונת לגרום נזק לרכבך. לחילופין, סיכנת את הרכב ביודעין ומרצון. לחילופי חילופין, התנהגת בפזיזות ותוך עצימת עיניים. לחילופי חילופין של החילופין, הנזק היה וודאי.

בטענות אלה יש כמובן יותר מחוסר רגישות. עולה מהן כי ויצמן סיכן במתכוון גם את חיי ילדיו הפעוטים. אולם לא חברה כמנורה, תירתע מטענות שכאלה.

גם השופט דני צרפתי, מבית משפט השלום בנצרת, השתומם אל מול טענות מנורה. הגיון החיים, קובע השופט, אינו מתיישב עם הטענה, כי אדם יסכן את חייו וחיי ילדיו הקטינים בכניסה למקווה מים, מתוך ידיעה וודאית כי הרכב ישקע.

במשפט הציג ויצמן קלטת וידיאו המתעדת רכבי שטח החוצים את תוואי הנחל כדבר שבשגרה.

הקלטת לא שכנעה את מנורה להיפרד מן הטענה שויצמן סיכן את הרכב במכוון. אין ללמוד מן הקלטת המתעדת כלי רכב אחרים, על רכבו של ויצמן, התעקשה מנורה.

הבחנה סרת טעם זו לא הייתה מקובלת על השופט צרפתי. אין כל משמעות לכך שרכבו של ויצמן אינו מתועד בקלטת, קובע השופט. העיקר הוא שהקלטת מתעדת רכבי שטח בעלי אפיונים דומים.

סביר יותר להניח, מבהיר השופט, כי ויצמן נסע בתום לב עם ילדיו. מתוך הנחה, על סמך ניסיון העבר, כי רכבו, כרכב שטח, מותאם וכשיר לחצות את תוואי הנחל. לכן שקיעת הרכב והצפתו במים במהלך חציית הנחל הינם בגדר "תאונה מכל סוג שהוא" המכוסה בפוליסה.

מנורה ניסתה להיבנות מתמרור האוסר נסיעה בחוף.

לכך אין כל רלוונטיות לשאלת הכיסוי הביטוחי, קובע השופט. פוליסת הביטוח מכסה נזק לרכב, גם אם נגרם כתוצאה מאי ציות לתמרור, או כתוצאה מנהיגה בניגוד לדיני התעבורה. על פי הפסיקה, מוסיף השופט, העובדה שפעולה מסוימת מנוגדת לחוק, אינה הופכת אותה למעשה מכוון.

כמוצא אחרון ביקשה מנורה להטיל על ויצמן רשלנות תורמת ולהפחית במשהו מתגמולי הביטוח. אין בפוליסה כל חריג בדבר רשלנות של המבוטח קובע השופט, ודוחה את נסיון מנורה להפחית מתגמולי הביטוח בטענת רשלנות תורמת.

סוף דבר, פוסק השופט, המקרה הוא "תאונה מכל סוג שהוא" המכוסה בפוליסה ועל מנורה לשפות את ויצמן במלוא נזקיו.

בשולי הדברים אנו מבקשים להזכיר כי בסקירתנו שלולית המים הערנו כי הפוליסה התקנית כוללת כיסוי לתאונה מכל סוג שהוא. לכן נזקי מים לרכב עקב כניסה לשלולית, כמו באותו מקרה, מכוסים בפוליסה התקנית. לכן גם הנזקים במקרה הנדון מכוסים, כפי שקבע השופט צרפתי.