תורת המיקרוטראומה

חוק הביטוח הלאומי מקנה זכויות לנפגעי עבודה.

אולם רק אירוע עובדתי פיזי, המיתרחש בפתאומיות ובנקודת זמן ברורה, תוך כדי ועקב העבודה, נחשב לתאונת עבודה.

פגיעות רבות מתרחשות תוך כדי ועקב העבודה, אך לא בפתאומיות ובנקודת זמן ברורה. לכן, אולי בלחץ הטרגדיות שנגלו בפניהם, פיתחו השופטים את תורת המיקרוטראומה.

תורת המיקרוטראומה מכירה בכך שגם שורה של פגיעות זעירות, מעין תאונות בזעיר אנפין, המצטברות לאורך זמן, כמו טיפות מים החוצבות בסלע, יכולה להיחשב תאונת עבודה.

כזה היה המקרה של עובד מע"צ, שאול קפולי.

אצל קפולי התגלו פריצות דיסק. קפולי ייחס את פריצות הדיסק לתנאי עבודתו. אלה כרוכים בנהיגה מרובה. בין שבע מאות לאלף קילומטר ליום.

בית הדין לעבודה הסתמך על חוות דעתו של האורטופד ד"ר יואל אנגל, שמונה כמומחה רפואי מטעם בית הדין, והכיר בקפולי כנפגע עבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

קפולי היה מבוטח גם בחברת הביטוח סהר, בביטוח נכות מתאונה, שסהר מכרה לעובדי המדינה וביניהם עובדי מע"צ.

מצויד בפסק הדין של בית הדין לעבודה, פנה קפולי לסהר, אולם זו הפנתה אליו כתף קרה בטענה שתורת המיקרוטראומה אינה חלה בתחום הביטוח הפרטי.

סהר נאחזה בהגדרת נכות מתאונה בפוליסה שלה: "פגיעה גופנית בלתי צפויה שנגרמה במישרין ע"י סיבה חיצונית כתוצאה מתאונה שארעה עקב גורם פיזי בלבד, אשר בלי תלות בגורם אחר, היוותה את הסיבה הבלעדית...לנכות".

השופטת דינה כהן מבית משפט השלום באשקלון, עיינה בהגדרה, ניתחה אותה ולבסוף קבעה כי היא כוללת בתוכה גם פגיעה מאוסף תאונות זעירות. המיקרוטרואמה גם לא הוחרגה בפוליסה.

אין גם הגיון להפלות לרעה מבוטח שנפגע מרצף תאונות זעירות, מול מבוטח שנפגע מתאונה אחת, הוסיפה השופטת.

על פי חוות דעת המומחה הרפואי מטעם בית הדין לעבודה, שורה ארוכה של פגיעות זעירות שאירעו לקפולי במהלך נהיגתו המרובה בעבודתו גרמה לנכות. אשר על כן, פסקה השופטת, הוא זכאי לתגמולי ביטוח תחת הכיסוי לנכות מתאונה.

מהתיעוד הרפואי עולה כי קפולי החל לסבול מכאבי גב מלפני ארבע עשרה שנה. מתוכן היה קפולי מבוטח בסהר תשע שנים.

לכן, קובעת השופטת, יש לייחס לפוליסה תשעה מתוך ארבעה עשר חלקים של הנכות. לפי יחס זה פוסקת השופטת לקפולי תגמולי ביטוח בגין הכיסוי לנכות מתאונה.