Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

סחבת וגרירת רגליים

באחד הימים שרפו אלמונים את רכבו של רמי חג' יחיא.

פניותיו של חג' יחיא להפניקס, מבטחת הרכב בביטוח מקיף, נענו בכך שהחוקר מטעמה מתקשה לסיים את החקירה. כדי לזרז את החקירה, כך נתנה הפניקס להבין, על חג' יחיא לסייע לחוקר.

אולם החוקר מטעם הפניקס לא גילה ענין בניסיונותיו של חג' יחיא לסייע לו, בין השאר, אולי, משום שלא הצליח לאתר את תיק החקירה.

לבסוף פנה חג' יחיא לעורך דין. האחרון פנה להפניקס, גולל בפניה את תלאותיו של מרשו והתעקש לקבל את עמדתה בכתב.

שלוש שנים ושמונה חודשים לאחר שריפת הרכב, התקבל סוף סוף מכתב מהפניקס.

במכתב הודיעה הפניקס כי החקירה הושלמה ומקבלי ההחלטות בהפניקס חרצו לשבט את גורל תביעתו של חג' יחיא.

חג' יחיא הגיש את תביעתו לבית משפט השלום בכפר סבא.

מייד עם קבלת התביעה, ראתה הפניקס אל מול עיניה את סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח. סעיף זה קובע כי תביעה לתגמולי ביטוח מתיישנת תוך שלוש שנים.

הפניקס מיהרה להגיש בקשה לדחות את תביעתו של חג' יחיא על הסף, שהרי הפניקס עצמה דחתה את התביעה, לאחר שהיא כבר התיישנה. כזכור, שלוש שנים ושמונה חודשים לאחר שריפת הרכב.

השופטת ניצה מימון–שעשוע, שבפניה הובאה הבקשה, הזכירה להפניקס כי קיימת בהקשר זה הנחייה של המפקח על הביטוח.

לפי ההנחייה, חברת ביטוח המקבלת תביעה בכתב ממבוטחה, חייבת להביא בפניו את עמדתה הברורה ביחס לתביעתו, על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו. לקבלת ההנחיה "חובת המבטחת להודיע למבוטח את עמדתה בנוגע לתביעתו", המופיעה באתר משרדנו במדור "חיקוקים בביטוח ובנזיקין" לחץ כאן.

סעיף 23 (א) לחוק הביטוח מורה כי לאחר הגשת תביעת המבוטח, על חברת הביטוח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותה. חוק הפרשנות קובע כי מקום שלא נקבע זמן לעשיית דבר, יש לעשותו במהירות הראויה לפי הנסיבות. על חברת הביטוח איפוא, קובעת השופטת, לעשות את הדרוש לבירור חבותה במהירות הראויה בנסיבות הענין.

מכאן, שאת החובה המוטלת על חברת הביטוח להודיע למבוטח את עמדתה המלאה בנוגע לתביעתו, על חברת הביטוח למלא בתוך זמן סביר ממועד פנייתו, קובעת השופטת.

במילוי חובה זו, כמו במילוי כל חובה חוזית, על חברת הביטוח לנהוג בתום לב, כפי שמורה סעיף 39 לחוק החוזים.

הסטנדרט הראוי למילוי בתום לב של חובת המבטח להודיע למבוטח את עמדתו, קובעת השופטת, הוא מילוייה לפני חלוף תקופת ההתיישנות ולא לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.

במקרה זה, מסרה הפניקס את עמדתה כשמונה חודשים לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות.

יצירת סחבת וגרירת רגליים מצד המבטחת המשתהה במתן תשובתה למבוטח בין במישרין ובין בעקיפין על ידי חוקר מטעם המבטחת עשויה להיחשב כהתנהגות שלא בתום לב, שיש בה כדי למנוע מהמבטחת לטעון בדיעבד להתיישנות. על רקע התנהגותה של הפניקס ניתן לראות בעצם העלאת טענת ההתיישנות כפעולה שלא בתום לב מצד הפניקס.

בנוסף, קובעת השופטת, יש לראות את הפניקס כמי שיצרה כלפי חג' יחיא מצג לפיו היא מסכימה להארכת תקופת ההתיישנות לפרק זמן סביר עד לאחר שתודיע לו את עמדתה הסופית עם סיום החקירה. הלוא לפניותיו של חג' יחיא השיבה הפניקס שהחקירה טרם הסתיימה ועליו לעמוד בקשר עם החוקר כדי לקדם את החקירה. חג' יחיא הסתמך על מצגי הפניקס ועמד בקשר עם החוקר.

על כן, משהגיש חג' יחיא את תביעתו לבית המשפט פחות מ-60 יום לאחר שהפניקס הודיעה לו לראשונה את עמדתה, מנועה הפניקס מלהתכחש למצג שהציגה ואין היא רשאית לטעון התיישנות.

כללו של דבר, השופטת מימון – שעשוע דוחה את טענת ההתיישנות שהעלתה הפניקס תוך חיובה בהוצאות.