רישיון לדחיפת אופנוע

בכור מירזקנדוב ביקש לקנות קטנוע.

בעל הקטנוע הסכים כי מירזקנדוב יקח את הקטנוע לבדיקה.

עקב תקלה, לא הצליח מירזקנדוב להניע את הקטנוע. הוא נאלץ ללכת לצד הקטנוע כשהוא דוחף את הקטנוע בכביש.

לפתע פגעה במירזקנדוב משאית והוא איבד את הכרתו.

המשאית הייתה מבוטחת בביטוח חובה בחברת הביטוח מגדל. אולם מגדל סירבה לשלם למירזקנדוב כל פיצוי. מגדל הפנתה את מירזקנדוב אל מבטח הקטנוע. אולם מירזקנדוב חשש כי מבטח הקטנוע ידחה את תביעתו. בעת התאונה לא היה בידיו רישיון נהיגה בקטנוע.

המחלוקת בין הצדדים הועברה להכרעת השופט כרמי מוסק מבית משפט השלום בירושלים.

אין די בכך שהמשאית פגעה במירזקנדוב כדי לחייב את מבטחת המשאית בפיצויים, הבהיר השופט מוסק.

בעת התאונה מירזקנדוב דחף את הקטנוע. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע מפורשות, כי "דחיפתו או גרירתו" של רכב מנועי נחשב לשימוש ברכב. דחיפת הקטנוע היתה לשם הובלתו ממקום למקום ויש בה סיכון תעבורתי. לכן השימוש שעשה מירזקנדוב בקטנוע היה למטרות תחבורה.

ההסדר החוקי בישראל הוא, שאדם המשתמש ברכב מנועי למטרות תחבורה, זכאי לפיצויים ממבטח הרכב בו עשה שימוש.

על כן, קובע השופט, בפעולת דחיפת הקטנוע עשה מירזקנדוב שימוש בקטנוע למטרות תחבורה כמשמעותו בחוק ולפיכך הוא זכאי לפיצויים ממבטח הקטנוע בביטוח חובה ולא ממבטח המשאית.

אכן למירזקנדוב אין רשיון לנהיגה בקטנוע וחוק הפיצויים שולל את הזכאות לפיצויים ממי "שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו".

אלא שמירזקנדוב, מבהיר השופט, לא נהג בקטנוע אלא אך דחף אותו. על כן זכותו לפיצויים ממבטח הקטנוע אינה נשללת בשל העדר רשיון נהיגה.

השופט מוסק לומד לענין זה גזירה שווה מפסק דינו של בית המשפט העליון, שם ילדים שנפגעו מכננת של ג'יפ, תוך כדי משחק. בית המשפט העליון ראה בילדים כמי שעשו שימוש של גרירה בג'יפ וזיכה אותם בפיצויים למרות שלא היה בידיהם רישיון נהיגה. לקבלת סקירתנו על פסק דינו שלבית המשפט העליון "משחק ילדים בג'יפ מהווה שימוש למטרות תחבורה" לחץ כאן. לקבלת סקירתנו על פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון במסגרת הדיון הנוסף באותה פרשה "מטרות תחבורה מבחן אובייקטיבי או סובייקטיבי?" לחץ כאן.

התוצאה, קובע השופט מוסק, יש לדחות את תביעתו של מירזקנדוב מחברת הביטוח מגדל, מבטחת המשאית. עליו להגיש את תביעתו כנגד מבטח הקטנוע.