בין שני אחים

האחים אריה וטוביה נדב שימשו מנהלים בחברה שהייתה בשליטתם.

בתחילת שנות השבעים, רכשו האחים במסגרת החברה, כל אחד לעצמו, פוליסות ביטוח חיים למנהלים בעלי שליטה בחברת הביטוח סלע.

חלפו שנים. האחים הסתכסכו ביניהם. או אז הסתבר לאח אריה, כי פוליסת הביטוח שלו נפדתה, על פי בקשה בכתב שהוגשה לסלע. על בקשת הפדיון התנוססה חתימתו של האח טוביה. לבקשה צורף אישור רואה חשבון כי חתימתו של טוביה, בצרוף חותמת החברה, מחייבת את החברה.

האח אריה פנה בתביעה נגד סלע כי תשלם לו את ערך פדיון הפוליסה, אותו ערך פדיון שכבר שולם על ידי סלע לחברה.

השופטת ענת ברון, מבית משפט השלום בתל אביב, סברה כי כל שעליה לעשות, הוא להכריע בין שני מסמכים.

במסמך הראשון, שכונה התוספת לפוליסה, נאמר כי בעלת הפוליסה היא החברה. בתור שכזו, במקרה של פרישת המנהל - בעל השליטה מעבודתו, החברה היא הרשאית לפדות את הפוליסה.

במסמך השני, שכונה רשימת הביטוח, נאמר כי המנהל - בעל השליטה, הוא הנהנה בחייו לקבלת סכום הביטוח.

השופטת ברון מצאה כי שני המסמכים סותרים זה את זה והעדיפה את המסמך הקרוי רשימת הביטוח, משום שהוא מתייחס ספציפית לצדדים בעוד שהתוספת לפוליסה מופיעה כמסמך סטנדרטי המצורף לכל פוליסה.

על פי הכרעה זו, השופטת מצאה כי סלע התרשלה, כאשר שילמה את הכסף לחברה וחייבה את סלע לשלם את הכסף פעם שנייה לאח אריה.

בערעור שהגישה סלע לבית המשפט המחוזי בתל אביב נהפכה הקערה על פיה.

השופטים יהושע גרוס, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין, לא מצאו כל סתירה בין המסמכים.

התוספת לפוליסה עוסקת בגורל הסכומים שנצברו בה כתוצאה מההפרשות לתנאים סוציאליים. במקרה של פרישת המנהל מעבודתו, החברה כבעלת הפוליסה, היא בעלת הזכות לפדות סכומים אלה.

רשימת הביטוח מתייחסת לגורל סכומי הביטוח המגיעים בקרות סיכונים ביטוחיים, כגון תאונה, אובדן כושר עבודה וכיוצא באלה מקרי ביטוח. כאן המנהל – בעל השליטה הוא הזכאי לסכומי הביטוח.

המדובר איפוא בשני מסמכים הדנים בשני מקרים שונים.

במקרה הנדון האח פרש מעבודתו בחברה. על מקרה זה חלה התוספת לפוליסה המקנה את הזכות לפדות את הפוליסה לבעלת הפוליסה היא החברה.

השופטים קובעים גם כי סלע נהגה נכון וכדין כאשר הסתמכה על אישור רואה החשבון בבואה למלא אחר בקשת הפדיון. אין זה מחובתה של חברת ביטוח לחשוד או לחקור בתוקפם של מסמכים היוצאים מתחת ידיו של רואה חשבון. אחרת קשה לדמיין כיצד יתנהלו חיי מסחר תקינים.

חיובה של סלע לשלם לאח אריה את ערך הפדיון בוטל אם כן, והוא גם חויב לשאת בהוצאות משפט בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ.