Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

העיקר ההנחה

רכבו של חורי עבדו ניזוק כליל בתאונת דרכים.

עבדו פנה לחברת הדר, שביטחה את רכבו בביטוח מקיף. אלא שהדר השיבה את פניו ריקם.

פוליסת הביטוח שמכרנו לך, מכסה נהגים מגיל עשרים וארבע בלבד, ואילו אתה, הוכיחה הדר את חורי, נהגת ברכב, למרות שטרם הגעת לגיל עשרים וארבע.

עבדו השתומם מתשובת הדר. הוא לא קיבל לידיו כל פוליסה. כיצד יכול היה לדעת שהפוליסה מכסה רק נהגים מעל גיל עשרים וארבע. מעבר לכך, כיצד ייתכן כי נמכרה לו פוליסה עם מגבלת גיל כאשר הוא מצוי בתוך המגבלה.

אולם הדר התעקשה ועבדו נאלץ להגיש תביעה נגד הדר וסוכני הביטוח שלה לבית משפט השלום בחיפה.

במשפט ניסתה הדר לשכנע את השופט אהוד רקם כי מגבלת הגיל נעשתה מתוך כוונות טובות, לטובתו של עבדו. כל מה שהדר רצתה הוא להעניק לעבדו הנחה. אילו הפוליסה לא הייתה מוגבלת בגיל, עבדו לא היה מקבל הנחה.

השופט רקם שפשף את עיניו. הרי המבוטח לא רכש הנחה. המבוטח רכש פוליסה. אין כל הגיון, הסביר השופט להדר, שמבוטח ירכוש מכם, אפילו תמורת ההנחה המפתה ביותר, פוליסת ביטוח חסרת ערך.

הדר וסוכני הביטוח הודו במשפט כי לא מסרו את פוליסת הביטוח לעבדו. עם זאת טענו כי הפוליסה נשלחה לחברה שבבעלות אביו של עבדו.

אין להדר ולסוכני הביטוח שלה, קובע השופט, כל הוכחה שהפוליסה אכן נשלחה לחברה. יש להעדיף את עדות מזכירת החברה שלא התקבלה בחברה כל פוליסה.

משנדחתה טענת משלוח הפוליסה, ביקשו הדר וסוכני הביטוח לטעון כי למרות הכל, ידע עבדו על מגבלת הגיל. הוא עצמו באמצעות מזכירת החברה של אביו, ביקש את הגבלת הגיל.

גם טענה זו לא הוכחה במשפט. מעבר לכך, קובע השופט רקם, בכל מקרה, כאשר חברת ביטוח לא מקיימת אחר חובתה החוקית למסור את הפוליסה למבוטחה, אין לה זכות להסתמך על סייגי הפוליסה, אפילו המבוטח הוא שביקש לכלול סייגים אלה בפוליסה.

לאחר שגם טענה זו נדחתה, טענה הדר כי מזכר שנשלח לחברה שבבעלות אביו של עבדו, מסוכני הביטוח, מפרט את רשימת הרכבים המבוטחים עם ציון מגבלת הגיל ביחס לרכבו של עבדו.

גם אם המזכר נשלח לחברה, קובע השופט, אין בכך כדי לסייע להדר ולסוכני הביטוח. מדובר בפוליסה המבטחת את רכבו של עבדו ולא את רכבי החברה. הפוליסה נעשתה ושולמה באופן פרטי ולא במסגרת ביטוח רכבי החברה. מוטלת איפוא חובה אקטיבית להסב את תשומת ליבו של עבדו, ולא של החברה, לסייגי הפוליסה ולוודא כי הוא מודע להם. במשלוח מזכר לחברה, ולא לעבדו עצמו, לא יצאו סוכני הביטוח ידי חובתם.

התוצאה, קובע השופט רקם, למגבלת הגיל אין כל תוקף.

חברת הדר וסוכני ביטוח חוייבו לשלם לעבדו את מלוא תגמולי הביטוח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דינו.