כייסים חסרי פרנסה

חברות הביטוח דוחות לא אחת כיסוי ביטוחי, בטענה שעצם קרות מקרה הביטוח מטיל כתם על המבוטחים.

כך היה במקרה של שרון פלאצ'י, שנסע עם אשתו לבלות בים אילת.

בהגיעם לחוף, הסירו בני הזוג את שעוני היד שלהם, עטפו אותם במגבת והניחו אותם בתיק יד. שעוני היד היו מתוצרת קרטייה וראדו. שעונים אלה שווים יחד כעשרים אלף שקל.

אשתו של פלאצ'י שהחלימה באותה עת מניתוח להסרת המעי הגס, נותרה בכסא נוח על החוף. רופאיה אסרו עליה להתרחץ. התיק עם שעוני היד היה מונח לימינה בהישג יד.

שעוני היד נגנבו מתוך התיק מבלי שאשתו של פלאצ'י הבחינה בגניבה.

השעונים יקרי הערך בוטחו בביטוח מסוג כל הסיכונים לתכשיטים בחברת הביטוח הדר.

הדר סירבה לשלם את תגמולי הביטוח, והתביעה הובאה בפני השופטת חנה פלינר, מבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב.

הדר הפנתה את השופטת לחריג בפוליסה הקובע כי אין כיסוי לרכוש שלא היה ברשות המבוטח בעת קרות מקרה הביטוח.

החריג לפוליסה אינו חל במקרה זה, קובעת השופטת. השעונים היו ברשות ובחזקת המבוטחת.

למבוטחת היה קשר עין מתמיד עם התיק שהיה במרחק נגיעה ממנה. לעניין זה יש ללמוד אנלוגיה מפסיקת בית המשפט העליון. זו קבעה כי כאשר הפוליסה דורשת פיקוח על רכוש, אין מדובר בפיקוח צמוד מוחלט אלא בפיקוח סביר.

חברת הדר טענה עוד כי אין ליתן אמון בגרסת המבוטחים. אין זה סביר והגיוני, טענה הדר, שהמבוטחת לא הבחינה בגניבת השעונים מתחת לאפה.

יש אנשים, מזכירה השופטת לחברת הדר את מציאות החיים, שמומחיותם היא בנטילת חפצים מתחת לאף של הקרבן, מגופו ומבגדיו מבלי שהקרבן מבחין בכך. אנשים אלה מכונים כייסים. אילו היה ממש בטענת הדר היו הכייסים מחוסרי פרנסה.

הדר, מדגישה השופטת, לא הביאה כל ראיה שיש בה להטיל ספק במהימנות גרסת המבוטחים. אכן, הדר העלתה שאלות ותהיות כנגד גרסת המבוטחים. בכך אין די.

השופטת מתייחסת גם לבקשת הדר שהדיון יוכרע על סמך בדיקת פוליגרף. אכן, המבוטחים במקרה זה התנגדו לבדיקת פוליגרף, אולם אין כל מקום, מזכירה השופטת את הפסיקה, לחייב מבוטח בבדיקת פוליגרף. שופט השומע את העדויות ומתרשם מהעדים, הוא הפוליגרף הטוב ביותר.

בסופו של דיון חייבה השופטת פלינר את הדר לשלם למבוטחיה תגמולי ביטוח עבור שני השעונים שנגנבו, במלוא סמכות בית המשפט לתביעות קטנות, בסך של 17,800 ש"ח (זה היה גבול הסמכות בחודש מרץ 2004) בתוספת הוצאות משפט.