התכופפות כחבלה חיצונית
עלי מחמוד אגבריה, עבד באתר בניה בתל אביב.
אגבריה התכופף והחל בהרמת יחידות ברזל. או אז תקפו אותו כאבים חדים בגבו.
הכאבים לא הרפו ממנו. הוא נאלץ להעדר מעבודתו.
אגבריה החזיק בידו פוליסת ביטוח תאונות אישיות בחברת הפניקס, אותה רכש זה כבר.
גאה על חוכמתו כי רבה, להבטיח את עצמו ואת משפחתו לעת צרה, פנה אגבריה להפניקס וביקש ממנה תגמולי ביטוח עבור ימי העבודה שהפסיד.
אולם הפניקס הרעימה פנים כנגד מבוטחה, שהעז להטרידה. לא התקיים מקרה ביטוח, כהגדרתו בפוליסה, הטעימה כלפיו הפניקס וסירבה לשלם לו תגמולי ביטוח כלשהם.
המחלוקת הובאה לפני השופטת ג'אדה בסול מבית משפט השלום בעפולה.
ראשית דבר, קראה השופטת בסול את הגדרת מקרה הביטוח בפוליסת הפניקס:
"חבלה גופנית כתוצאה מאירוע פתאומי בלתי צפוי מראש, אשר נגרמה למבוטח במישרין מהפעלת כוח פיזי, על ידי גורם חיצוני גלוי לעין – ובתנאי שהסיבה היחידה, הישירה והמיידית לחבלה הגופנית האמורה היא עצם הפעלת הכוח האמור ולא כל סיבה אחרת".
מנבכי ההגדרה מחלצת השופטת שלושה תנאים שבהתמלאם זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח.
הראשון שבהם חבלה גופנית. אפילו הפניקס, לא חלקה על כך שלאגבריה נגרמה חבלה גופנית.
התנאי השני, שהחבלה נגרמה מארוע פתאומי בלתי צפוי מראש, ומהפעלת כוח פיזי על ידי גורם חיצוני גלוי לעין.
תנאי זה לא התקיים, טענה הפניקס. לא גורם חיצוני הפעיל את הכוח. אגבריה הוא זה שהתכופף והפעיל כוח על יחידות הברזל.
האמנם, מקשה השופטת. הלא הכוח הפיזי שהפעיל אגבריה בא להרים את יחידות הברזל. אלמלא הצורך להרים את יחידות הברזל לא הייתה כל סיבה להפעלת הכוח הפיזי. מכאן, קובעת השופטת, אין ספק שגורם חיצוני גלוי לעין, היינו יחידות הברזל, הוא שהביא להפעלת הכוח הפיזי ולפגיעה באגבריה.
אגבריה עבר אם כן גם את משוכת התנאי השני.
התנאי השלישי, כי הסיבה היחידה, הישירה והמיידית לחבלה הגופנית היא עצם הפעלת הכוח הפיזי.
הפניקס נברה בעברו הרפואי של אגבריה ומצאה כי שנתיים קודם לכן נתפס לאגבריה הגב בתאונת עבודה דומה.
הנה כי כן, טענה הפניקס, החבלה הגופנית הינה תוצאה של בעיות גב קודמות. הפניקס לא ייחסה כל חשיבות לכך שהתאונה הקודמת לא הותירה כל נכות.
קבלת עמדת הפניקס, מבהירה השופטת, תוביל לתוצאה שכל תאונה בעבר, ללא קשר למידת חומרתה והשפעתה, תשלול מהמבוטח פיצויים בגין תאונה עתידית. זוהי תוצאה אבסורדית, בלתי הגיונית ומקפחת שיש לדחותה.
הפניקס לא אמרה נואש. כגלגל הצלה אחרון, שלפה חריג לפוליסה, לפיו אין כיסוי לאי כושר לעבודה שנגרם כתוצאה מכאבי גב.
אלא שהפוליסה לא הגדירה את המונח כאבי גב. אין זה מתקבל על הדעת, קובעת השופטת, שכל מקרה בו תהיה פגיעה בגב ייכנס לגדר החריג של כאבי גב.
על כן ובהעדר כל הגדרה ברורה וחותכת למילים "כאבי גב" בפוליסה, יש לנקוט בכלל הפרשנות נגד המנסח, היינו כנגד חברת הפניקס שניסחה את הפוליסה.
משלא הוכח כי לאגבריה נכות קודמת, או מחלה קודמת הגורמת לכאבי הגב מהם הוא סובל, אין מקום לקבוע שהחריג "כאבי גב" בפוליסה חל, קובעת השופטת.
סוף דבר, מחייבת השופטת את הפניקס לשלם לאגבריה את מלוא תגמולי הביטוח בגין תקופת אי הכושר בה היה שרוי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.