בביטוח אין תנאים מוקדמים

צדדים לחוזה רגיל, נוהגים לעיתים לקבוע, כי תוקפו של החוזה תלוי בתנאים מוקדמים.

כך לדוגמא, שוכר הדורש כי התחייבויותיו בחוזה השכירות תהיינה כפופות לקבלת היתר מהרשות המקומית להפעלת המסעדה.

לפי חוק החוזים הכללי "היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך...מתבטל החוזה". לכן במקרה של השוכר, בהעדר ההיתר מהרשות המקומית, החוזה מתבטל והשוכר מופטר מהתחייבויותיו.

האם האפשרות לדרוש תנאים מוקדמים קיימת גם בתחום הביטוח? האם רשאית חברת ביטוח להפוך תנאים בפוליסה לתנאים מוקדמים?

אנו הבענו רבות בעבר את הדעה שהאפשרות להפוך תנאים בחוזה ביטוח לתנאים מוקדמים אינה קיימת בתחום הביטוח.

מתן אפשרות כזו לחברות הביטוח תגרום לכך שהמבוטח יקיים את התחייבויותיו (כמו לדוגמא תשלום הפרמיה) מבלי לדעת שהוא משלם לשווא וכי ביום פקודה הוא ימצא עצמו מול שוקת שבורה.

בחוזה ביטוח, להבדיל מחוזה רגיל, חברות הביטוח בודקות אם המבוטח הפר את תנאי חוזה הביטוח רק בדיעבד בקרות מקרה הביטוח. אין בנמצא מקרה בו תקופת הביטוח חלפה, אירוע ביטוחי לא התרחש וחברת הביטוח הזדרזה להחזיר למבוטח את הפרמיה בטענה שתנאי מוקדם לא קוים ולכן המבוטח פטור מתשלום פרמיה.

יצא שרק באסונו ידע המבוטח אם חוזה הביטוח שלו בתוקף.

תוצאה כזו משוללת כל הגינות. חברת הביטוח תגבה פרמיות מכלל מבוטחיה ובכללם אלה שאינם מקיימים אחר תנאי מוקדם מסוים. לעומת זאת היא תהיה פטורה מתשלום תגמולי ביטוח למבוטח הספציפי שארע לו נזק בטענה של אי קיום אותו תנאי מוקדם.

לדעתנו הדבר מנוגד גם להוראות חוק חוזה הביטוח.

חוק חוזה הביטוח אינו מאפשר לחברת הביטוח להיתפס כך סתם, להפרת תנאי מצד המבוטח. עליה להראות, למשל, שאי קיום התנאי אכן השפיע על חבותה.

כך לדוגמא, חברת הביטוח אינה פטורה מתשלום רק משום שהמבוטח לא התקין אמצעי מיגון. היא נדרשת, בין השאר, להוכיח כי העדרו של אמצעי המיגון השפיע על מקרה הביטוח. זהו נטל קשה, אך הוא נועד לתת משמעות לכיסוי הביטוחי.

מתן אפשרות לחברות הביטוח לקבוע תנאים מוקדמים, תעקוף למעשה את הוראות החוק. עקיפה כזו נאסרה באופן מפורש בחוק הביטוח.

אף על פי כן ישנן חברות ביטוח המנסות להתחכם ולהתחמק מהצורך למלא אחר דרישות החוק. הן עושות זאת על ידי כינוי תנאי המיגון במילים "תנאים מוקדמים".

בכנותן תנאי מסוים בפוליסה כתנאי מוקדם סבורות חברות הביטוח כי בקרות מקרה הביטוח תפתח בפניהן הדרך לטעון שהפוליסה התבטלה מאליה, רטרואקטיבית, ואין להן צורך יותר בהוכחת הדרישות הנוספות שהחוק מציב כדי לזכות בפטור מתשלום תגמולי ביטוח, כמו הדרישה להראות השפעה של ממש על קרות מקרה הביטוח, הדרישה להוכיח כוונת מרמה מצד המבוטח ועוד.

כך סברה גם חברת הביטוח אליהו בתביעה שהגיש נגדה מבוטחה נתן מרצבך. סקירת פסק דינו של שופט בית משפט השלום בירושלים נעם סולברג, בתביעה הובאה באתרנו תחת הכותרת מבוטח נכבד.

להזכירכם, מכונית הסובארו של מרצבך נגנבה.

אליהו סירבה לשלם לו את תגמולי הביטוח בטענה שלא מילא אחר תנאי מוקדם שבפוליסה הנוגע לאמצעי מיגון.

במכוניתו של מרצבך היו גם היו אמצעי מיגון כנדרש, ואף למעלה מכך. פוליסת הביטוח דרשה להתקין ברכב אחד משלושה אמצעי מיגון: אימובילייזר, או ביטכונית, או רב-בריח.

בפועל, הייתה במכוניתו של מרצבך גםמערכת אזעקה, גםאימובילייזרוגםרב-בריח.

אלא שמרצבך לא המציא לאליהו, טרם הגניבה, טופס אישור התקנת אמצעי המיגון.

על עובדה זו (אי המצאת הטופס טרם הגניבה) עטה אליהו כמוצאת שלל רב.

מרצבך פנה לבית משפט השלום בירושלים. תביעתו הובאה, כאמור, בפני השופט נעם סולברג.

השופט סולברג קבע, כי אין להלום מצב שבו המבוטח משלם את דמי הביטוח להנחת דעתה של חברת הביטוח, מקבל פוליסת ביטוח חתומה, דואג להתקנת אמצעי מיגון, אך למעשה, רטרואקטיבית, יתברר כי אין לו כיסוי ביטוחי, באשר לא המציא לחברת הביטוח אישורמיגון.

בסופו של יום, החליט השופט לפסוק למרצבך את מלוא תגמולי הביטוח בגין גניבת הרכב, תוך חיובה של חברת אליהו בריבית מיוחדת ובהוצאות משפט נכבדות.

אליהו לא אמרה נואש והשליכה את יהבה על בית המשפט המחוזי בירושלים שדן בערעור שהגישה.

בפסק דין קצר ותמציתי מאשרים שופטי בית המשפט המחוזי משה גל, צבי זילברטל ובעז אוקון, את קביעותיו, נימוקיו ומסקנותיו של השופט נעם סולברג.

במרכזו של פסק דינם, הם מוסיפים קביעה ברורה, חדה ונחרצת שאין ערוך לחשיבותה, לפיה פוליסת ביטוח אינה יכולה לכלול תנאים מוקדמים לכיסוי הביטוחי.

"משנכרת חוזה הביטוח בין הצדדים, התנאים על-פי הפוליסה אינם יכולים להוות תנאי מתלה לעצם כריתתו, אלא חיובים שהפרתם מהווה עילה לביטול החוזה או להפחתת התגמולים בנסיבות המתאימות, בהתאם להוראות חוק חוזה ביטוח".

כך לדוגמא, אי תשלום פרמיה, אינו יכול להיות תנאי מוקדם לחבות המבטח. הוא מאפשר לחברת הביטוח לבטל את הפוליסה, אך עליה לעשות זאת בהודעות בכתב מתאימות ובטרם קרות מקרה הביטוח.

אמור מעתה, אין יותר פטור אוטומטי כאשר המבוטח מפר תנאי כלשהו בפוליסה, גם אם הוא מכונה תנאי מוקדם. כל הפרת תנאי כזה צריכה להבחן על פי הוראות חוק חוזה הביטוח, באיזון הראוי ותוך הוכחה שהתנאי המוקדם הופר בכוונת מרמה, שההפרה גרמה נזק לחברת הביטוח וכיוצא כאלה דרישות שהחוק מציב בטרם תזכה חברת הביטוח לפטור המיוחל מתשלום תגמולי ביטוח.

לתרומה חשובה זו שתרמה אליהו למשפט הביטוח, נלוותה גם תרומה צנועה למבוטחה נתן מרצבך, שבנוסף לסכומים הגבוהים שנפסקו לזכותו בבית משפט השלום ושאושרו כולם על ידי בית המשפט המחוזי, כולל הריבית העונשית, התווספו לו בבית המשפט המחוזי הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.