בחר גודל טקסט גדולבחר גודל טקסט רגילבחר גודל טקסט קטן

מדריך משפטי ראשוני לנפגעי הרמדיה

משרד הבריאות הודיע רשמית, כי בבדיקה מעבדתית שנעשתה בפורמולה הצמחית של חברת רמדיה, נמצא 0% של תיאמין (ויטמין B1). זאת בניגוד לרישומים על אריזת המזון, לפיה הפורמולה הצמחית מתוצרת רמדיה מכילה אחוז מסוים של הויטמין.

מומחים רפואיים בתחום מסרו, כי עקב מחסור בתיאמין, עלולים להיווצר שינויים נוירולוגיים כפי שנצפו בתינוקות החולים.

על רקע ידיעה זו שפורסמה ביום א' אחר הצהריים באמצעי התקשורת, נתבקשנו על ידי מערכת ידיעות אחרונות באינטרנט לענות על מספר שאלות הנוגעות להיבטים המשפטיים של פרשה זו.

מי הם הגורמים האחראים לטיפול ולפיצוי התינוקות שנפגעו ובני משפחותיהם?

חוק האחריות למוצרים פגומים, מטיל אחריות המכונה על ידי הפסיקה אחריות חמורה על כל יצרן מזון פגום ואפילו על היבואן שהביא את המזון הפגום לארץ.

יצרן ויבואן של מזון פגום, אחראים שניהם ביחד ולחוד, לפצות עבור כל מחלה, פגיעה, ליקוי גופני, ליקוי נפשי, ליקוי שכלי ומוות שגרם המוצר הפגום.

אחריות זו קיימת אפילו הנפגע לא מצליח להוכיח אשמה או רשלנות מצד היצרן. על אחת כמה וכמה אם אפשר לקבוע כי הפגם במוצר ארע באשמתו של היצרן.

מה נחשב למזון פגום המטיל אחריות חמורה על היצרן והיבואן?

נפגעים בתביעות נזיקין, נתקלים לעיתים בקושי להוכיח את תביעותיהם. עליהם לרכוש בממון רב חוות דעת של מומחים, כדי להוכיח את רשלנות הנתבע ואת הקשר הסיבתי שבין רשלנות הנתבע לנזקי הנפגעים.

בנקודה זו, חוק האחריות למוצרים הפגומים, קובע כי די בחשש לכך שליקוי במזון עלול לגרום נזק גוף, כדי שהמזון ייחשב לפגום.

החוק אף קובע חזקה, לפיה מוצר נחשב לפגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין.

כללים אלה, מסקנות משרד הבריאות, והפגיעה הטראגית בתינוקות, נותנים בידי בית המשפט כלים משפטיים לפסוק, שהפורמולה הצמחית רמדיה נחשבת למוצר פגום ולהטיל על יצרנית הפורמולה, חברת הומנה ועל היבואנית, חברת רמדיה, את האחריות החמורה שבחוק האחריות למוצרים פגומים.

האם קיימים גורמים נוספים העשויים להימצא אחראים לפיצויים?

ניתן לתבוע על פי דיני הנזיקין המסורתיים גם את רשויות המדינה, הממונות על בדיקת איכות המזון, כמו משרד הבריאות.

אם אכן נכונה הידיעה כי יצרנית המזון הגרמנית, הודיעה למשרד הבריאות, אפילו זה הגרמני, על הכנסת פורמולה חדשה ללא הויטמין הנחוץ מטעמי כשרות, או מכל טעם אחר, תעלה במלוא חריפותה שאלת אחריות משרד הבריאות הישראלי, לכך שהפורמולה החדשה לא נבדקה ולכך שמשרד הבריאות הישראלי לא יצר כלים נאותים להתעדכן אצל משרדי הבריאות במדינות המייבאות מזון לישראל, על הודעות בדבר שינויים בהרכב המזון ועוד.

בהקשר זה תמוהה הכרזת שר הבריאות הישראלי כי הוא "מצפה ממשרד הבריאות הגרמני לערוך תחקיר ללא פשרות איך מגיע התכשיר הזה שכנראה בגללו ישנה תמותת התינוקות". על כך אמרו חכמינו טול קורה מבין עיניך, שהרי אם מוטלת אחריות על המשרד השומר על בריאותם של הגרמנים, כפי שרומז כבוד השר הישראלי, מה היא אחריותו של המשרד האמון על בריאותם של הישראלים ושל השר העומד בראשו.

האפשרות לתבוע את רשתות השווק היא לעומת זאת קלושה ביותר, אלא אם כן תוכח רשלנות, או מצג שווא מצידם כלפי הצרכנים.

לאחרונה החלו להישמע בפסיקה דעות המקילות על דרכם של הנפגעים. באחד מפסקי הדין, הביעה השופטת דליה דורנר את הדעה, שיש לבחון את האחריות בנזיקין, לפי השיטה הניו-זילנדית, המטילה אחריות מוחלטת על מארגני פעילות כלפי מי שהוזמן להשתתף באותה פעילות.

השופט שמואל ברלינר העלה את הרעיון, כי במקרי אסון כמו זה של קריסת גשר המכביה, יש לשקול הטלת אחריות משותפת כוללת על כל מי שהיה מעורב בהקמת הגשר ולחסוך את הדיון הארוך והמייגע בחלקו של כל אחד מהמזיקים באשמה. ייתכן שגישות אלה יועתקו ואולי מקל וחומר לתחום המוצרים פגומים, בו ממילא מוטלת אחריות חמורה.

יצוין עוד, כי הכרזת משרד הבריאות לפיה המוצר אינו כולל תיאמין בניגוד לכיתוב על גבי אריזת המזון, עלולה לשמש בסיס לחיוב במשפט אזרחי ופלילי לפי חוק הגנת הצרכן.

האם לאחר שיזכו במשפט יהיה לנפגעים ממי לגבות את הפיצויים?

אם השופט יקבע כי למדינה חלק ולו קטן באשמה, הנפגע יוכל לגבות מהמדינה את מלוא סכום פסק הדין. החיוב בפיצויים, יש להניח, יהיה יחד ולחוד. במסגרת חיוב שכזה, זכות הנפגע לדרוש מהמדינה את מלוא הפיצויים ושהיא תהא זו שתדרוש מהמזיקים האחרים להשיב לה את חלקם באשמה.

כמו כן יש להניח שרובם ככולם של המעורבים במקרה זה מחזיקים בידיהם פוליסות אחריות מקצועית, או פוליסות אחריות כלפי צד שלישי, או פוליסות אחריות למוצרים פגומים. לפיכך טוב יעשה הנפגע אם יצרף לתביעות גם את חברות הביטוח כדי לחייבן בתשלום פסק הדין.

אלא שכאן על הנפגע לקחת בחשבון, כי ייתכן שבפוליסות קיימת תקרת אחריות כספית. כדי למנוע מצב בו הנפגע יעמוד מול שוקת שבורה מומלץ לשקול לנקוט מייד בצעדים משפטיים, ולהטיל עיקולים על נכסי הנתבעים הפוטנציאליים.

מי ישלם בינתיים את ההוצאות הרפואיות?

קופת החולים בה הנפגע חבר. חוק ביטוח בריאות ממלכתי מחייב את קופת החולים להעניק לנפגע ללא תמורה את כל שירותי הבריאות, הטיפולים, האשפוזים והתרופות שבסל הבריאות.

קופת החולים תהיה זכאית לתבוע את גורמי הנזק ולהשיב לעצמה את כל עלות השירותים שהיא העניקה לנפגע.

הנפגע יוכל לתבוע את כל ההוצאות הרפואיות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כמו תשלומי חבר, תשלום עבור שירותים ותרופות שמחוץ לסל הבריאות, כמו תרופות הומאופתיות או טיפולים אלטרנטיביים ובתנאי שיוכיח כי אלה אכן היו דרושים וסבירים.

האם "יצא" לנפגע משהו ממשפט פלילי, אם יוגש כתב אישום נגד המעורבים בפרשה?

ככלל, המשפט הפלילי נועד להעניש את המזיק ביחסיו עם המדינה. אם יוטל על המזיקים קנס, הוא יועבר לאוצר המדינה ולא לנפגעים.

יחד עם זאת, פסק דין מרשיע במשפט הפלילי משמש ראיה לכאורה במשפט האזרחי, ולכן הוא עשוי לעזור לנפגע להוכיח את אחריות המזיקים. ואולם, השימוש בפסק הדין המרשיע יכול להיעשות רק לאחר שהוא הפך לחלוט, דהיינו לאחר שהוא נדון סופית בערעור או לאחר שחלף מועד הערעור. לפיכך מי שירצה לעשות בו שימוש, יש להניח כי יהא עליו להמתין שנים רבות ולא בטוח שהדבר כדאי.

האם יצא לנפגע משהו מדיוני ועדת חקירה של משרד הבריאות או משרד אחר, אם תוקם?

פיצויים לא יצאו ממנה. יחד עם זאת, ממצאי הוועדה ומסקנותיה יכולים להיות לנפגע לעזר במשפט האזרחי.

כיצד נקבע גובה סכום הפיצויים?

סכום הפיצויים הוא בשיקול דעתו של השופט היושב בדין, בכפוף לעקרונות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון ולתקרות אחריות של חוק האחריות למוצרים פגומים, אם החיוב יתבסס על הוראות חוק זה בלבד.

הסכומים נקבעים על פי "ראשי נזק". ראשי הנזק העיקריים הם: כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי קופות החולים והוצאות אחרות, כמו נסיעות. במקרים קשים יותר ניתנים פיצויים עבור הוצאות סיעוד, עזרה בבית, ניידות ועוד.

ככלל, יש לבנות תשתית ראייתית להוכחת הנזק ולהציגה בבית המשפט. יש להקפיד ולהתלונן בפני רופאים על כל ליקוי וכל מגבלה שההורים מזהים בתינוק. רישומי הרופאים המטפלים משמשים לאחר התגבשות הנזק כבסיס לקביעת אחוזי הנכות ואלה משמשים בסיס לקביעת הסכומים הנפסקים בכל ראש נזק. לפני הגשת התביעה, יש להצטייד בחוות דעת רפואיות ולצרפן לכתב התביעה.

האם ומתי על ההורים לפנות לעורך דין?

רצוי לעשות כן מייד. על עורך הדין לשקול אם להגיש את התביעה מייד, אפילו לפני התגבשות הנזקים, כדי לנקוט בהליכים של עיקול.

על ההורים לקבל הדרכה כיצד לאסוף את הראיות השונות הדרושות לבניית התשתית הרפואית והעובדתית לתביעה. יש להניח גם שעורך הדין ישקול כיצד להשיג את כל הראיות הדרושות לשם הוכחת רשלנות הנתבעים, לעקוב אחר התקדמות החקירות ועוד.

הערה לסיום

בסקירתנו זו לא מיצינו את כל האפשרויות העשויות להיות פתוחות בפני ההורים. מדובר במדריך ראשוני בלבד וכדאי שעורך דין הבקיא בתחום הנזיקין והביטוח יבדוק את הנסיבות האישיות וישטח בפני ההורים מהן הדרכים להטבת נזקיהם.

כך למשל, כדאי שעורך הדין ידריך את ההורים על הגשת תביעה מתאימה למוסד לביטוח לאומי במסגרת "ביטוח ילד נכה".

בנוסף, מוטב להציג בפני עורך הדין כיסויים ביטוחיים נוספים בפוליסות פרטיות שבאמתחת המשפחה.

בכל מקרה יש להגיש הודעה מידית לחברת הביטוח על כל מקרה ביטוח וכדאי לזכור כי ההתיישנות בתחום האחריות למוצרים פגומים ובתחום הביטוח היא 3 שנים מקרות המקרה. המועד להגשת תביעות למוסד לביטוח לאומי הוא קצר מזה.

אכן כשמדובר בנפגע קטין, מתחילים למנות את תקופת ההתיישנות רק בהגיעו לגיל 18 אולם מרוץ ההתיישנות לגבי הנזקים, לרבות הנזקים הנפשיים וההוצאות הנגרמים לבני המשפחה הבגירים מתחיל מייד. לכן רצוי להגיש את התביעות מייד עם התגבשות הנזקים ובהתייעצות עם עורך דין הבקיא בנושא.