Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

אותות אזהרה

חנה ויצחק סירי ביטחו את רכבם בביטוח מקיף בחברת הביטוח ציון.

הביטוח נעשה באמצעות סוכנות הביטוח קאן ותוקפו לשנה אחת.

בתום השנה לא ביקשו בני הזוג סירי לחדש את הפוליסה. גם ציון לא חידשה אותה.

למעשה ציון גם לא רצתה לחדש את הפוליסה. ציון שיגרה מכתב לסוכנות קאן והודיעה לה שאין בכוונתה לחדש את הפוליסה שכן בני הזוג סירי לא פרעו את חוב הפרמיה לציון עבור תקופת הביטוח החולפת.

איתרע המזל ויום לאחר תום תוקפה של הפוליסה נגנבה המכונית.

במקום להלין על עצמם, הפנו בני הזוג את טרונייתם כנגד סוכנות הביטוח והגישו נגדה תביעת רשלנות לבית משפט.

סירי טענו כי קאן לא פעלה כסוכנות ביטוח סבירה והתרשלה בכך שלא הודיעה להם בכתב על אי חידוש הפוליסה.

במשפט התברר כי עופר, בנם של הזוג סירי, אשר הועסק בסוכנות הביטוח קאן, מסר לאביו את ההתראות על כוונת ציון לבטל את פוליסת השנה הקודמת בשל חוב הפרמיה. בנסיבות אלה, טענה קאן, לא חלה עליה כל חובה להודיע על אי חידוש הפוליסה.

המחלוקת בין הצדדים הגיעה לבית המשפט המחוזי ונדונה בפני השופטים יהושע גרוס, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין.

האם מוטלת חובה על סוכנות ביטוח, להודיע למבוטח, על כוונת חברת הביטוח, שלא לחדש את פוליסת הביטוח, מקשים השופטים.

סעיף 9 לחוק חוזה הביטוח, קובע כי תקופת הביטוח מתחילה עם כריתת החוזה ומסתיימת בחצות הלילה שבסוף היום האחרון.

עוד קובע הסעיף, כי פוליסת הביטוח תתחדש באופן אוטומטי אך ורק במקרה שהדבר הותנה במפורש בפוליסת הביטוח. השופטים לא מצאו תנאי כזה בפוליסה הנדונה. אי לכך, במקרה שאין תנאי כאמור, חל סעיף 9(ב) לחוק הקובע כדלקמן:

"הוסכם על תקופת ביטוח והציע המבוטח למבטח בכתב, לא יאוחר מ- 30 ימים לפני תום התקופה, להאריך את הביטוח לתקופה שנקב בהצעתו, רואים את המבטח כמסכים להארכה אם לא הודיע למבוטח בכתב, תוך 15 ימים ממסירת ההצעה, על סירובו".

אין חולק כי סירי לא פנו, לא בכתב ולא בעל פה, לחברת הביטוח או לסוכנות, בבקשה להאריך את תוקף הביטוח.

כאמור, גם לא הייתה הסכמה בפוליסה על חידוש אוטומטי של הפוליסה. רק הסכמה שכזו יכולה הייתה להכשיר את טענות סירי כלפי קאן כאילו התרשלה וחייבת היא בגין אי חידוש הפוליסה.

מכאן, כי לא חלה כל חובה חקוקה על קאן להודיע לסירי על אי חידוש הפוליסה. חובה כזו לא מצאו השופטים גם לא בנוהג.

"על כן, גם אם הנסיבות אינן מן הנוחות מבחינה אישית וכלכלית, שכן מדובר בגניבה שבוצעה באיחור של יום אחד לאחר שפקע תוקף הפוליסה וברכב השייך לנכה, לא נוכל להתעלם מן המצב המשפטי, אשר אינו מחייב את סוכנות הביטוח ואת חברת הביטוח בנסיבות אלו לשלוח הודעה למבוטחים.

 נהפוך הוא, על המבוטח להודיע לחברת הביטוח על רצונו להמשיך ביחסי מבוטח ומבטח ולהאריך את תוקפה של הפוליסה, דבר שלא נעשה במקרה זה".

השופטים הוסיפו והעירו כי הנורות האדומות שנדלקו, בכל הנוגע לחוב הפרמיה, היו צריכות לשמש אותות אזהרה לעיני משפחת סירי. למרות זאת הם ישבו בחיבוק ידיים.

בסופו של יום נדחתה תביעתם של בני הזוג סירי והם חויבו בהוצאות משפט נכבדות.

במאמר מוסגר הוסיפו השופטים, כי יתכן ומן הראוי לשקול את שינוי החוק בסוגיה זו. השופטים הציעו שייקבע בחוק, כי חברת הביטוח, או סוכן הביטוח, ימסרו הודעה למבוטח זמן סביר לפני תום הביטוח, כי הפוליסה עומדת לפוג, למען ידע המבוטח כיצד לכלכל את ענייניו. "הניסיון מלמדנו שלא תמיד ער המבוטח למועד תום תוקפה של הפוליסה שברשותו".