נשמת אפו

רופאי בית החולים איכילוב גילו כי מרי נקור סובלת מגידול במוחה (מחלת אקרומגליה).

הרופאים המליצו על הסרה מיידית של הגידול.

אלא שנקור היא עובדת זרה, מטפלת סיעודית מהפיליפינים. היא לא זכאית לקבל טפול רפואי מכוח חוק הבריאות כמו כל תושב ישראלי אחר.

בית החולים דרש, אם כן, מנקור אמצעי תשלום, כתנאי לטיפול במחלה הקטלנית. אמצעים אלה לא היו בידיה.

מעבידיה של נקור דאגו אמנם לרכוש עבורה פוליסת ביטוח בריאות בחברת הביטוח מנורה.

הביטוח הוצא, אפילו, כך מסתבר, בהתאם לצו ממלכתי של שר הבריאות.

הצו הממלכתי חייב, החל מחודש ספטמבר 2001, כל מי שמעסיק עובד זר, לרכוש עבור עובדו פוליסת ביטוח.

לכאורה על פי הפוליסה, זכאית נקור לכיסוי הניתוח הדחוף הדרוש להסרת הגידול ממוחה.

אלא שבצו הממלכתי חבוי עוקץ שובב. מחברו, שר העבודה דאז ניסים דהן, היה כנראה חולה כאשר למדו בישיבה את הפסוק "לא תעשוק גר אשר בארצך בשעריך". לדידו אין העובדים הזרים אלא כוח עבודה זול לבניין ארצנו הקדושה. לכן השר איפשר לחברות הביטוח להתכחש למבוטחים שמחלתם הפכה אותם לחסרי תועלת. חולים שלא יחזרו למעגל העבודה תוך שלושה חודשים, יישלחו אחר כבוד לארצם ולא יזכו אלא לטיפול שיאפשר את העלאתם באלונקה למטוס.

כך במפורש קובע הצו, כי העובד הזר לא יהיה זכאי להתרפא בבתי החולים שלנו, אם רופא יקבע שהעובד לא יהיה כשיר לבצע את העבודה "שלשמה נתקבל לעבודה אצל מעבידו...בתוך פרק זמן של תשעים ימים מן המועד שבו נבדק על ידו, אף אם יינתן לו הטיפול הרפואי שהוא נזקק לו...".

מנורה עטה על לגיטימציה ממלכתית זו לנטוש את נקור בעת צרתה. מנורה גם סירבה להשתכנע מחוות דעתו של ד"ר טרייכר, אשר קבע כי מירב הסיכויים שנקור תהא כשירה לעבודתה תוך חודש ימים לאחר הניתוח.

מנורה החליטה להשקיע במאבק משפטי במבוטחת שלה וגייסה את ד"ר גושן. זה קבע כי נקור צפויה לתקופת החלמה ואיזון טיפולי בהורמונים למשך יותר מתשעים ימים.

המחלוקת בין הצדדים הועברה בפני השופט ד"ר קובי ורדי, מבית משפט השלום בתל אביב.

השופט ורדי מתמקד בבחינת חוות דעתו של ד"ר גפן אשר מונה כרופא מכריע בין הצדדים.

ד"ר גפן קבע כי בדרך כלל חולים משתחררים הביתה כשבעה ימים לאחר הניתוח בלא סיבוכים ובתוך חודש חוזרים לפעילות תקינה. יחד עם זאת הודה ד"ר גפן כי הרפואה בכלל והרפואה התעסוקתית בפרט אינה מדע מדויק וכי סוג עבודתה של נקור כמטפלת סיעודית יכול להגבילה מעבר לשלושה חודשים.

לטעמי, קובע השופט ורדי, לא מדובר בקביעה שהעובד לא כשיר לביצוע עבודתו לפחות שלושה חודשים אלא ב"מקדם ביטחון" שלוקח ד"ר גפן כרופא תעסוקתי. מקדם ביטחון תיאורטי זה אינו קביעה ודאית כפי שדורש הצו.

השופט ורדי מבחין בבעייתיות של הצו הממלכתי. הפוליסה שוללת למעשה את זכויות החולים הקשים, שהרי הם אלה שלא יוכלו לחזור לעבודתם תוך שלושה חודשים.

זו תוצאה קשה, לדעת השופט. היא מחייבת לפרש את הפוליסה כך שקביעתו של הרופא המומחה כי העובד לא יוכל לחזור לעבודה תוך שלושה חודשים צריכה להיות קביעה וודאית. אין די בהערכה סבירה.

במקרה של נקור לא מדובר, לדעת השופט, בקביעה הוודאית וההחלטית הנדרשת.

השופט מוסיף ומציין כי בצו לא נקבע אמנם מנגנון של ביקורת ופיקוח שיפוטיים, אך ברור שבית המשפט מוסמך ואף צריך לפקח על ביצוע האמור בצו ובפוליסות המוצאות מכוח הצו, תוך שאיפה לתוצאה הוגנת, מאוזנת וצודקת. שהרי זה תפקידו ו"נשמת אפו" של בית המשפט.

השופט דוחה גם את טענת מנורה כי נקור הפרה את חובת הגילוי, כאשר לא הצהירה על איחור במחזור הווסת.

השופט מקבל את חוות דעתו של ד"ר אילן גל שהפסקה או אי סדירות במחזור הווסת לא מצביעים בהכרח על קיומה של מחלה, או על צורך דחוף לבצע בדיקות נוספות.

פעמים רבות הפסקת מחזור הווסת היא תוצאה של מצב נפשי ללא כל מחלה (כמו השהות והעבודה בארץ זרה).

בניגוד להצהרות הבריאות הקיימות בחברות אחרות, בהן נכללות שאלות מפורשות לגבי הפרעות במחזור הווסת כסממנים היכולים להצביע על בעיה רפואית כלשהי, בטופס הצהרת הבריאות של מנורה לא קיימות שאלות כאלה.

קיימת רק שאלה כללית לגבי בעיה גניקולוגית. מדובר בשאלה גורפת וכללית שסעיף 6(ב) לחוק חוזה הביטוח קובע כי אין היא מחייבת תשובה.

"במקרה של אי שאלת שאלות נדרשות על ידי חברת הביטוח, לא ניתן לטעון כלל לאי גילוי", מבהיר השופט.

במקרה של עובדים זרים שלא תמיד שולטים באופן מלא גם בשפה האנגלית, מוסיף השופט, מן הראוי שחברות הביטוח יכינו שאלונים מפורטים וספציפיים לגבי הצהרות בריאות.

בסופו של דיון, הצהיר השופט ורדי, כי בהתאם לפוליסה ולצו זכאית מרי נקור לבדיקות, טיפולים רפואיים ובכלל זה אישפוז יום, בדיקת MRI וכן למימון הניתוח הדחוף הדרוש, לביצוע במהירות המירבית.

בהערת שוליים נוסיף, כי למקרא פסק דינו האנושי של השופט ד"ר קובי ורדי, לא ניתן שלא להזכר בשורה מ"יהי חלקי" של ביאליק: "אתם השומרים הנאמנים לצלם אלוהים בעולם".