Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

אובדן יד ראשונה

הנה פסק דין מעניין, עם רעיון מקורי לרכיב פיצוי חדש והגיוני לכאורה, שאישורו בערכאות הגבוהות יותר, יכול לגרום סערה בענף הביטוח.

תשעה חודשים לאחר שמורן טפירו רכשה את הסוזוקי החדשה שלה, המכונית עברה תאונת דרכים וניזוקה כליל.

חברת הביטוח הדר ביטחה את הסוזוקי. הדר שילמה לטפירו תגמולי ביטוח, לפי שווי הרכב במחירון לוי יצחק.

גובה התשלום, חושב בין השאר, על בסיס העובדה, שטפירו הייתה רשומה כבעלים הראשון של הרכב.

סמוך לאחר מכן, רכשה טפירו רכב חדש מאותו דגם ומאותה שנת ייצור.

את ההפרש שבין מחיר הרכב החדש שרכשה, לבין תגמולי הביטוח שקיבלה, תבעה טפירו מהנהג הפוגע ומחברת הביטוח שלו הדר, שביטחה (במקרה) גם את הנהג הפוגע. התביעה הוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות.

להפרש זה, שבין מחיר הרכב החדש לבין תגמולי הביטוח שקיבלה על בסיס מחיר המחירון, אין טפירו זכאית, קבעה השופטת כאמלה ג'דעון.

מחיר המחירון משקף, בהעדר ראיות אחרות, את שווי הרכב הממשי בשוק.

אולם השאלה היא, אם תשלום תגמולי ביטוח על פי מחיר המחירון אכן מפצה את טפירו עבור מלוא נזקיה.

תגמולי הביטוח, אותם קיבלה טפירו מחברת הביטוח, יכולים לאפשר לה לרכוש מכונית משומשת בלבד. מטבע הדברים, כאשר מבוטח רוכש מכונית משומשת, אין הוא יכול להירשם אלא כבעלים הבא של הרכב ("יד שנייה" או "יד שלישית" וכן הלאה).

האם כרסום זה במעמד, מבעל רכב האוחז בו כיד ראשונה לבעל רכב האוחז בו כיד שנייה, אינו מזכה בפיצוי, מקשה השופטת.

מטרת דיני הביטוח, מזכירה השופטת ג'דעון, היא להביא את המבוטח למצב בו היה קודם לתאונה. כלשון סעיף 56 (ג) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981: "תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביאו את המוטב ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילולא קרה מקרה הביטוח".

יש לבחון, לפיכך, אם תגמולי הביטוח שחושבו לפי מחיר המחירון, החזירו את טפירו למצבה קודם התאונה.

ערב התאונה היה בידי טפירו רכב בו הייתה רשומה כבעלים הראשון. כדי להשיב את המצב לקדמותו באופן מוחשי, על הנהג הפוגע, לספק לה רכב זהה שטפירו תהיה רשומה בו בבעלות ראשונה.

אלא שדבר זה הוא בלתי אפשרי. הפיצוי שקיבלה טפירו מאפשר לה אומנם לרכוש רכב דומה לזה שהיה לה. אולם לא להיות רשומה בו כבעלים ראשון.

לדעת השופטת, כדי שמבוטח יחזור למצבו ערב התאונה, יש לזכות אותו בתגמולי ביטוח, שיכללו הן את שווי הרכב לפי היד המקורית בה היה רשום ברכב הקודם והן עבור הנזק שנגרם למבוטח בכך שברכישת הרכב החלופי הוא ייאבד בהכרח יד אחת בבעלות.

על פי מחירון לוי יצחק יורד ערך הרכב בשל בעלות שניה ב- 4% מערכו.

על בסיס כל אלה, פסקה השופטת, כי הנהג הפוגע ומבטחתו הדר, חייבות להוסיף לטפירו פיצויים עובר הפסד מעמדה התיאורטי כבעלים הראשון של הרכב בשווי של 4% מערך הרכב בהתאם למחירון. זאת בנוסף לתגמולי הביטוח המשולמים למבוטח בגובה שווי הרכב שנזוק על בסיס היד הראשונה בה היה רשום במקור ברישיון הרכב.

פסק דינה של השופטת ג'דעון, מתייחס אומנם לתביעת נזיקין של צד שלישי, אולם השופטת מבססת את פסק דינה על סעיף 56(ג) לחוק הביטוח בדבר החזרת המצב לקדמותו.

מכאן עולה, כי למעשה לפי פסק הדין, בכל תביעת ביטוח, חייבת חברת הביטוח להוסיף למבוטחה, את ההפסד הכרוך בירידה ברישום יד אחת, ברישיון הרכב החליפי שירכוש המבוטח.

יחד עם זאת, יש לזכור, כי במדינת ישראל, רק לפסקי הדין של בית המשפט העליון, יש תוקף של תקדים מחייב. לכן, גם בסוגייה זו ימים יגידו.