צנחו ללא כרטיס

מטוס עם צנחנים חובבים, הזדקר במהלך ההמראה, צלל והתרסק סמוך לכביש החוף.

הטייס ושלושה מהצנחנים, חברי מועדון הצניחה סקאי קלאב, נהרגו במקום.

צנחנים אחרים שהיו אף הם במטוס נפצעו.

חלק מן הצנחנים שנפצעו, הגישו בבית המשפט המחוזי בחיפה, תביעת נזיקין, נגד חוכרת המטוס ומעניקת שירותי ההצנחה, חברת ברק, ונגד מבטחת המועדון והמטוס, חברת הביטוח אריה.

ברק ואריה דרשו מבית המשפט כי ימחק את תביעת הצנחנים על הסף.

המטוס שימש למעשה מונית אוויר, טענו ברק ואריה. הצנחנים החובבים היו בבחינת נוסעים, כמו נוסעים בטיסות סדירות, או בטיסות צ'רטר.

מכאן חלות על תביעותיהם של הצנחנים ההגבלות של חוק התובלה האווירית, שאינן מאפשרות לתבוע מפעיל מונית אוויר, המכונה בחוק מוביל, בעילות נזיקין.

בכל מקרה, טענו השתיים, האחריות לפיצוי הצנחנים צריכה להיות מוגבלת עד לסכום של 250,000 פרנק, בדומה להגבלת הפיצוי ממנה נהנה כל מוביל אווירי.

חוק התובלה האווירית בא להסדיר את היחסים שבין מוביל אווירי לבין נוסע, מסביר השופט יצחק עמית, שבפניו הובאה המחלוקת.

השופט מעיין במילון אבן שושן ומוצא כי נוסע מוגדר כאדם שעובר ממקום למקום. לעומת זאת, צנחנים נוטשים את המטוס באמצע הטיסה ולא ממשיכים עם המטוס עד לנחיתה ביעד.

הובלת נוסעים וכבודה ושיגור מטען ממדינה למדינה, מסביר השופט, מצויים במסגרת האינטרס החיוני של כל מדינה מודרנית. לכן ביקש חוק התובלה להגן על המוביל האווירי ולהגביל את אחריותו, גם על חשבון נזקיו של נוסע בודד.

אולם ספורט אתגרי של צניחה, הוא עניין אחר. בפעילות כזו אין אינטרס ציבורי. אין צורך שהמחוקק יגן עליו.

לא זו אף זו. את עינו של השופט צדה "עבירה טכנית" שבוצעה על ידי ברק.

על פי חוק התובלה, המוביל האווירי נהנה מהגבלת האחריות, רק אם הוא מוסר לנוסע כרטיס טיסה, המתריע בפני הנוסע כי במקרה אסון, אחריותו של המוביל האווירי מוגבלת.

והרי במקרה זה, מציין השופט, הצנחנים לא קיבלו כרטיס טיסה.

בסופו של יום ולאור נימוקים אלה, פסק השופט עמית, רשאים הצנחנים לתבוע את חברת ברק וחברת הביטוח אריה גם בעילות נזיקין והפיצויים לא יוגבלו לסכום של 250,000 פרנק.

ת.א. 147/01 (מחוזי-חיפה) רודי דן ואח' נ' ברק שירותי תעופה בע"מ ואח' ניתן ביום 2.3.03.

מספר 350