Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הטעיה אקטיבית

שחקן הכדורגל ניר מנחם מילא טופס הצעה לבטוח אובדן כושר עבודה.

בטופס ביקש מנחם כי הביטוח יתחיל במועד סמוך לחתימה על ההצעה.

טופס ההצעה הוגש לחברת הביטוח שמשון; אך בטרם הספיקה זו האחרונה לאשר את הביטוח, נפצע מנחם במשחק כדורגל והושבת מכל פעילות.

כאשר הודיעה שמשון לסוכן הביטוח, יגאל קרן, כי הביטוח אושר, הסוכן לא ידע עדיין על פציעתו של מנחם. באותו רגע כל חפצו של הסוכן היה לחסוך פרמיה ללקוחו הכדורגלן. לכן דרש משמשון להזיז את תחילת תקופת הביטוח למועד הסמוך לאישור הביטוח.

כאשר נודע לסוכן כי מנחם נפצע, נחמץ לבו בקרבו. הוא הבין כי הזזת תחילת הביטוח נהפכה ללקוחו לרועץ. היא חסכה ללקוח כמה מאות שקלים בפרמיה, אך שללה ממנו מאות אלפי שקלים בתגמולי ביטוח.

במקום לבוא ולספר לשמשון את האמת, פנו הסוכן ומנחם במכתב לשמשון וביקשו להחזיר את מועד תחילת הביטוח לתאריך המקורי שבטופס ההצעה.

מחשש פן בקשתם תסורב, לא הביאו השניים לידיעת שמשון כי מנחם נפצע בינתיים.

שמשון נעתרה לבקשה והקדימה את תחילת הביטוח לתאריך המקורי, מבלי לדעת כי בכך היא מכסה בפוליסה את ארוע הפציעה.

לא חלף זמן רב ומנחם הגיש לשמשון תביעה לתגמולי ביטוח עקב הפציעה. שמשון נפגעה מהעובדה שהסוכן והמבוטח הוליכו אותה שולל, כאשר העלימו ממנה את דבר הפציעה. היא סרבה לפצות את מנחם.

המחלוקת בין שמשון למנחם התגלגלה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב ונדונה בפני השופטים מיכל רובינשטיין, יהושע גרוס ואסתר קובו.

השופטת מיכל רובינשטיין עיינה בהצעת הביטוח שהוגשה לשמשון ומצאה כי רשום בה במפורש, שהביטוח ייכנס לתוקף רק אם ולאחר שהצעת הביטוח תאושר על ידי שמשון.

ברור איפוא, מבהירה השופטת, כי אין בעצם חתימת המבוטח על הצעת הביטוח, כדי להטיל על חברת הביטוח חבות ביטוחית, לפני שהצעת הביטוח אושרה על ידה.

מכאן שפוליסת הביטוח לא כיסתה את התאונה. שהרי מנחם נפצע בטרם אישור הצעת הביטוח.

כעת עוברת השופטת לדון בתוקפה של הקדמת תחילת הביטוח לפי בקשת הסוכן.

השינוי במועד, קובעת השופטת, הושג במרמה על ידי הסוכן ועל ידי מנחם גם יחד. השניים ביקשו את שינוי מועד התחולה תוך הסתרת עובדות מהותיות.

מדובר "במרמה של ממש - הטעיה אקטיבית בתביעה לתגמולי ביטוח".

כאשר המבוטח מוסר למבטח עובדות כוזבות, או מעלים ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מרמה - פטור המבטח מחבותו (סעיף 25 לחוק הביטוח).

לזאת יש להוסיף, כי חוזה ביטוח לכסוי סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה - בטל (סעיף 16 לחוק הביטוח).

לסיכום, פסקה השופטת, יש לדחות את תביעתו של מנחם בשל ארבע סיבות:

    פוליסת ביטוח נכנסת לתוקף רק לאחר אישורה על ידי חברת הביטוח.

    תאונה המתרחשת קודם לאישור הביטוח אינה מכוסה על פי הפוליסה.

    הזזת תאריך תחילת הביטוח כדי לחסוך כסף מן המבוטח בתשלום הפרמיות, היא דבר לגיטימי ותקף.

    אולם בקשת מבוטח וסוכן להחיל את הביטוח ממועד מוקדם, תוך העלמת פציעה מתוך כוונת מרמה, מפקיעה את תוקפה של הפוליסה ומשחררת את חברת הביטוח מתשלום תגמולי הביטוח.

השופט יהושע גרוס הצטרף לדעתה של השופטת רובינשטיין, אך ביקש להוסיף ולהדגיש את העובדה, שתגמולי הביטוח נשללים במקרה זה מהמבוטח, בשל פעילותו של סוכן הביטוח.

"לא אחת, הזדמן לנו להתריע על כך שעסקאות ביטוחיות מבוצעות באופן רשלני וחפוז, על ידי סוכני ביטוח, כאשר המבוטח משליך יהבו עליהם".

סוכן הביטוח ביקש לאחר את תחילת הביטוח ללא ידיעת מנחם, מתוך כוונה לחסוך ממנו הוצאות. כאן החלה להתגלגל הפרשה שהביאה לכל התסבוכת, מביע השופט את דעתו. בנסיבות אלה היה מקום שמנחם יתבע גם את סוכן הביטוח והיו לו סיכויים לא מבוטלים להצליח בתביעה כלפיו.

במילים אחרות, מנחם נפגע בשל מעשי הסוכן, אלא שמנחם לא תבע את הסוכן. לכן לא ניתן לחייב את הסוכן לפצותו במסגרת משפט זה, קבע השופט גרוס.

עם זאת כלפי חברת הביטוח גם המבוטח מנחם תרם את חלקו. לכן את תביעתו כלפי חברת הביטוח יש לדחות כליל.

השופטת אסתר קובו הצטרפה לדעת חבריה להרכב.