רסר בוקובזה

רב סמל ראשון בוקובזה שימש מפקד מחנה משמר הגבול בלוד.

באחד הימים פנה בוקובזה אל רפי סויסה, בעל חברה לעבודות עפר, וגייס אותו להתנדב ולספק לצ.ה.ל טרקטור וגם נהג לביצוע משימה של ניכוש עשבים בשטח המחנה.

במהלך ביצוע עבודת ניכוש העשבים, עליה ניצח בוקובזה, פגע הטרקטור בכבל אנטנות. הכבל נתפס בטרקטור ומשך אחריו עמוד אנטנות. זה האחרון ניזוק כליל.

מדינת ישראל לא עשתה חשבון והגישה תביעה נגד סויסה וחברת הביטוח של הטרקטור לפיצוי עבור הנזק שנגרם.

תביעת המדינה הובאה בפני השופטת פנינה פליגלמן, בבית משפט השלום בתל-אביב.

בפתח דבריה, העלתה השופטת פליגלמן על נס את התנהגותו של בוקובזה בין כתלי בית המשפט. עדותו, כותבת השופטת, היתה כנה ואמיתית. הגם שמבטחי הטרקטור צרפו את בוקובזה לתביעה בדרך של הודעה לצד שלישי, לא העדיף בוקובזה את האינטרסים המש]טיים שלו והאמת היתה נר לרגליו.

בוקובזה העיד במשפט מטעם המדינה. למרות זאת אישר, כי סויסה התנה עימו את התנדבותו לנכש עשבים במחנה, בכך שבוקובזה יהיה צמוד לטרקטור בכל מהלך העבודה ויכוון את נסיעת הטרקטור. בוקובזה הוסיף כי טרם ביצוע העבודה ערך סיור יחד עם סויסה, במהלכו לא הבחינו ולא יכלו להבחין בכבל האנטנה, בשל הצמחיה הגבוהה.

בוקובזה העיד כי הטרקטור פגע בכבל תוך כדי שהוא בוקובזה, מכוון את הטרקטור וכאשר הוא עצמו כלל לא ידע על קיומו של הכבל.

השופטת פליגלמן דחתה את עמדת המדינה כי יש לייחס לנהג הטרקטור רשלנות הגם שביצע את עבודתו בהתנדבות.

גם אם העבודה הייתה מבוצעת בשכר, קבעה השופטת, אין לייחס לנהג הטרקטור רשלנות, שהרי הוא ביצע את עבודתו תחת עינו הפקוחה של בוקובזה מטעם המדינה ועל פי הנחיותיו המדוייקות.

משהוברר, קובעת השופטת פליגלמן, כי בוקובזה כלל לא ידע על קיומו של הכבל ולא הבחין בו ממקום עמידתו על הקרקע, בוודאי שנהג הטרקטור ממקום מושבו במרום הטרקטור, לא יכול היה להבחין בכבל.

הכבל הנסתר בתוך צמחיה סבוכה ובלתי מטופלת, מוסיפה השופטת פליגלמן וקובעת, הינו בבחינת מכשול בפני עיוור. אין למדינה אלא להלין על עצמה כאשר היא לא דואגת לרכושה היא ולכך שלא יהיו כבלים מיותרים בתוך צמחיה סבוכה ובלתי מטופלת.

בסופו של דיון, שיחררה השופטת פליגלמן, את המתנדבים לעזרת המדינה מכל אחריות.

בשולי הדברים, הביעה השופטת פליגלמן פליאה על כך, שהמדינה לא הסיקה את המסקנה המתבקשת כי לא מוטלת על נהג הטקרטור כל אחריות, כבר מקריאת תצהיר העדות של בוקובזה שהוגש מטעם המדינה. המדינה גם לא נענתה להמלצת בית המשפט לעשות כן בשלבים המוקדמים של המשפט.

המדינה נאחזה בתביעה כבקרנות המזבח.

השופטת פליגמן מוחה על בזבוז זמן מיותר הן של בית המשפט והן של הצד שכנגד בדרך של פסיקת הוצאות. המדינה חוייבה אפוא בתשלום הוצאות המשפט, וכן בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.