Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

עמל חיים בשבעה ימים

בסוף שנות השמונים, פנתה לשכת סוכני הביטוח בישראל אל שני אנשי אקדמיה ידועים, הפרופסורים ידידיה שטרן ושלום לרנר.

אנשי הלשכה ביקשו לברר אצל המלומדים למי שייך תיק הביטוח עליו עמל הסוכן משך השנים.

שני הפרופסורים הנכבדים כתבו מסמך מאלף, המשתרע על פני כשישים עמודים.

השניים העלו קושיות, סקרו דברי חקיקה, ניתחו פסקי דין ואפילו הרחיקו לכת אל מעבר לים, כדי ללמוד מפסיקת הגויים.

מסקנתם הייתה: לא ניתן להגיע למסקנה למי שייך תיק הביטוח.

טוב תעשה לשכת סוכני הביטוח, הוסיפו המלומדים, אם תנהיג חוזה אשר יגבש ביחסים עם חברות הביטוח נוהג חדש, נוהג אשר יאפשר לסוכן לממש לעת זיקנה את העמל שהושקע על ידו ביצירת הקשר בין המבטח והמבוטח ובשירות המסור והממושך שהעניק למבוטח משך השנים.

בחוזה זה, יעצו שטרן ולרנר, יש להגדיר חד משמעית שרשימת הלקוחות והמידע הכלול בה שייכים לסוכן.

הביישן-המאוהב, בשירו של שרודאר, חיכה כל חייו לרגע המתאים, עד שהתעורר וגילה שהחיים חלפו וגם האהובה לא המתינה.

גם לשכת סוכני הביטוח, חיכתה כנראה לרגע המתאים, כדי להנהיג את החוזה המוצע. הזמן חלף וסוגייה זו, למי שייך תיק הביטוח, לא הוכרעה עד היום במתן תשובה חד משמעית.

יש הרואים בתיק קניינו הבלעדי של הסוכן.

על פי גישה זו, רק סוכן הביטוח רשאי להעביר את רשימת לקוחותיו לסוכן ביטוח אחר. חברת ביטוח שתעביר את רשימת לקוחות הסוכן לאחר, ללא הסכמת הסוכן תיחשב כפוגעת בקניינו של סוכן הביטוח.

אולם מה הדין כאשר סוכן ביטוח מודיע לחברת ביטוח כי הוא מפסיק את טיפולו בלקוחותיו מבלי להעבירם לטיפולו של סוכן ביטוח אחר?

שאלה זו התעוררה בין סוכן הביטוח בני לב לבין חברת הביטוח מנורה.

לב התמחה בביטוחי מוניות. בין לב ומנורה נערך חוזה "סוכן מפיק". על פיו מונה לב כמורשה חיתום של מנורה. מדובר בסוכן המורשה להנפיק פוליסות ביטוח למבוטחים בשם מנורה.

בחוזה נקבע כי במקרה של ביטול ההתקשרות בין הצדדים לא תהיה מנורה רשאית לפנות או להציע ללקוחותיו של לב ביטוחי מוניות במשך שמונה עשר חודש ממועד סיום ההתקשרות.

שלושים יום בטרם עמד החוזה בין מנורה ולב לפוג, הודיעה מנורה, בהתאם לזכותה בחוזה, על אי חידוש החוזה.

בעקבות הודעה זו הודיע לב למנורה כי הוא סוגר את סוכנות הביטוח שלו.

לאחר התכתבות זו גילה לב כי מנורה מנהלת משא ומתן עם סוכנים אחרים במטרה להעביר אליהם את רשימת הלקוחות.

לב עתר לבית המשפט המחוזי תל-אביב וביקש צו מניעה שיאסור על מנורה להעביר את רשימת לקוחותיו עד לתום 18 חודשים מיום סיום ההתקשרות ביניהם. זאת בהסתמך על החוזה הקובע את תקופת 18 חודשים במהלכה מנורה אינה רשאית לפנות ללקוחותיו של לב.

מנורה הודתה כי בכוונתה להעביר את רשימת המבוטחים של לב לסוכן אחר ולא כפרה בהתחייבותה שלא לפנות ללקוחות משך שמונה עשר חודש.

עם זאת, טענה מנורה האיסור לפנות ללקוחות חל רק במקרים בהם ממשיך לב לטפל בלקוחותיו או מעביר את הטיפול לסוכן אחר. ההוראה אינה חלה כאשר לב מפסיק את הטיפול בלקוחותיו.

משסגר לב את סוכנות הביטוח ולא העביר את הטיפול בלקוחותיו לסוכן אחר, ועל מנת להמשיך ולתת שירות לאותם מבוטחים, מחוייבת מנורה להעביר את הטיפול בלקוחות לסוכן ביטוח אחר. שהרי היא עצמה איננה עובדת ישירות עם המבוטחים.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את עמדת מנורה וקבע כי משהודיע לב על סגירת סוכנות הביטוח מבלי שדאג להעביר את רשימת לקוחותיו לטיפול סוכן אחר רשאית מנורה להעביר את הטיפול בלקוחות לב לסוכן אחר.

בית המשפט המחוזי דחה איפוא את בקשת לב למתן צו מניעה.

בשלב זה צמצם לב את עתירתו וביקש צו מניעה זמני רק לתקופה קצרה של כחודש ימים, על מנת שיהיה סיפק בידו למכור את רשימת הלקוחות לסוכן אחר.

בית המשפט המחוזי דחה גם העתירה המצומצמת. הוא קבע כי בידי לב היה זמן די והותר של כחודשיים מאז סיום החוזה עם מנורה, בו היה יכול למכור את רשימת הלקוחות לסוכן אחר.

לב פנה בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

לב קָבל על כך שבית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לנזק הכספי העלול להיגרם לו. זאת למול הטירדה המינימלית שתיגרם למנורה אילו היה ניתן צו מניעה זמני לתקופה של חודש בלבד שתאפשר לו למכור את התיק.

לב טען עוד כי את חששה של מנורה, שמבוטחיה יוותרו ללא טיפול, יכול היה בית המשפט המחוזי לפתור בכך שהיה קובע כי אותם מבוטחים שיפנו למנורה בתקופה הקצרה של חודש לקבלת שירות, תוכל מנורה להעבירם לטיפול סוכן אחר. לשם כך לא היה צריך לשלול מלב את קניינו על רשימת המבוטחים כולה.

השופטת דורנר שדנה בבקשת רשות הערעור, מבהירה תחילה כי הן לסוכן הביטוח לב והן לחברת הביטוח מנורה יש אינטרסים הראויים להגנה.

מחד, ניצב האינטרס הקנייני של הסוכן שעמל וטרח בפיתוח רשימת לקוחותיו.

מנגד, עומד האינטרס של חברת הביטוח לדאוג למתן שירות למבוטחיה כפי שהתחייבה כלפיהם בחוזי הביטוח.

בין האינטרסים המתחרים יש לערוך איזון.

איזון ראוי לדעת השופטת דורנר הוא לאפשר ללב למכור את רשימת הלקוחות בפרק זמן קצר ומוגבל של שבעה ימים.

בפרק זמן קצר זה וביחס למבוטחים שיפנו לקבלת שירות, תוכל מנורה להעבירם לטיפול סוכן אחר. לאחר תום שבעת הימים ובמידה ולב לא יצליח למכור את רשימת הלקוחות לסוכן ביטוח אחר שיטפל בהם, תוכל מנורה להעביר את רשימת הלקוחות במלואה לסוכן ביטוח אחר.