לא הכל קשקוש

חברת הממתקים עלית פתחה במבצע לקידום מכירות החטיף שוּש.

במסגרת המבצע, צרפה עלית, בשלב הראשון, לכשבעים אלף שקיות החטיף, כדורי גומי צבעוני מסיליקון תוצרת סין. כדורים אלה מכונים ג'ולים, בשפת הילדים.

כאשר נפתחו השקיות הראשונות, התברר כי ריח חריף דולף מהג'ולים לחלל השקית.

עלית נאלצה להשמיד למעלה מחמשה טון שקיות שוּש.

את הג'ולים הנותרים עטפה עלית מחדש בשקית כפולה.

השמדת שקיות החטיף והעברת הג'ולים לעיטוף מחדש גרם לעלית נזק.

עלית קיזזה את הנזק מתשלומיה לחברת גולים, אשר ייבאה את הג'ולים מסין עבור עלית.

חברת גולים ביקשה להשיב לעצמה את הנזק מתוך פוליסת ביטוח אחריות מוצר ואחריות לנזקי צד ג' שהייתה לגולים בחברת הביטוח מגדל.

במשפט שנדון בפני השופטת יהודית שיצר בבית משפט השלום בתל אביב, התברר כי הג'ולים סופקו לעלית שבוע ימים לאחר תחילת הביטוח במגדל.

יחד עם זאת, לא הייתה מחלוקת, כי עוד לפני תחילת הביטוח, ניתנו לעלית מספר דוגמאות של ג'ולים.

טכנולוג המזון של עלית גילה כבר אז שמהג'ולים נודף ריח חריף. את ממצאיו סיכם במכתב למנהלים בעלית וליצרן בסין.

לטענת גולים, מכתב זה לא הגיע לידיעתה טרם עשיית הביטוח. מגדל כפרה בטענה זו. טענה זו הייתה לפיכך שנויה במחלוקת במשפט.

פוליסת מגדל הגדירה את מקרה הביטוח כ"נזק, שנגרם עקב פגם במוצרים שיוצרו (או שווקו) על ידי המבוטח במהלך עסקיו, שאירע אחרי תחילת הביטוח... ".

על פי הגדרה זו, קובעת השופטת שיצר, מועד התרחשות הנזק הוא הקובע ולא מועד גילוי הנזק.

במקרה זה, הנזק הוא ריח רע שנגרם כתוצאה מ"שידוך" בלתי מוצלח של שמן הבוטנים שבחטיף עם הג'ולים אשר סופקו לעלית רק לאחר תחילת הביטוח.

מהיבט זה, לפיכך, הנזק מהווה מקרה ביטוח המכוסה בפוליסה.

למרות זאת, הגיעה השופטת למסקנה, כי יש לדחות את תביעתה של חברת גולים.

השופטת שיצר מנתחת את העדויות שהיו בפניה ומגיעה לכלל דעה כי מאזן הסתברויות תומך במסקנה שגולים ידעה, עוד בטרם עשיית הביטוח, שקיימת סכנת ריח.

אפילו מכתב טכנולוג המזון לא נשלח אל גולים, כטענתה, סביר כי סכנת הריח והצורך למצוא לה פתרון הובאו לידיעתה, קובעת השופטת.

דיני הביטוח הכלליים מטילים על המבוטח חובה לגלות למבטח "מידע מהותי" במועד כריתת חוזה הביטוח.

"מידע מהותי" הוא כל עניין העשוי להשפיע על תוחלת הנזק, סיווגו של המבוטח, גובה הפרמיה ונכונותו של המבטח לבטח את המבוטח, בתנאים מיוחדים או בלעדיהם.

יחד עם זאת, תגמולי ביטוח ישללו מהמבוטח, רק כאשר הוא הסתיר מידע בעניין מהותי, במענה לשאלות שהוצגו בפניו במפורש ובכתב.

לעומת זאת, כאשר ברשות המבוטח מידע מהותי, אך הוא לא נשאל עליו מפורשות, המבטח יהיה פטור מתשלום, רק אם יוכיח כי המידע הוסתר בכוונת מרמה.

ברי איפא כי כאשר מדובר במידע מהותי שהוסתר, על אף שהוצגה למבוטח שאלה מפורשת בעניין, המבטח אינו צריך להוכיח כוונת מרמה על מנת שיצא פטור.

השופטת קובעת כי בהצעה לביטוח אחריות כלפי צג שלישי במגדל נשאלה חברת גולים בצורה מפורשת:

"האם ידוע למציע על מקרה העלול להוות עילה בעתיד לתביעה נגדו בגין חבותו כלפי צד שלישי ?"

באותו אופן גם בהצעה לביטוח אחריות המוצר:

"האם ידוע למציע על מקרה העלול להוות עילה בעתיד לתביעה נגדו בקשר עם מוצרי העסק?"

למרות שבמועד זה ידעה גולים על סיכוני הריח היא לא השיבה על שאלות אלה.

כאמור, מזכירה השופטת, במקרה שחברת הביטוח הציגה בפני מבוטחה שאלה מפורשת אין היא צריכה להראות שהמידע הוסתר בכוונת מרמה.

השופטת הוסיפה כי גולים המשיכה להיות מודעת לסכנת הריח גם לאחר שהפוליסה נכנסה לתוקף. גולים ידעה שהסינים לא הספיקו ליישם פתרון של אריזה כפולה באשר ל- 700,000 הג'ולים שכבר נשלחו לישראל. ביחס לג'ולים אלה, ידעה גולים כי קיים סיכוי גבוה לנידוף ריח.

חרף ידיעתה, גולים לא הודיעה למגדל על הסיכונים. היא גם לא נקטה ביוזמות לצמצום הסיכון, אף שהייתה יכולה על נקלה למנוע את הכנסת הג'ולים לשקיות השוּש.

בכך הפרה גולים את החובה הקבועה בחוק הביטוח ליידע את המבטח במקרה של החמרת הסיכון במשך תקופת הביטוח, אפילו לאחר שכבר נחתמה הפוליסה.

חוק הביטוח מטיל על המבוטח גם את החובה לנקוט אמצעים לצמצום סיכונים אם אמצעים אלה נדרשים בפוליסה.

אמצעים אלה נדרשו בפוליסת מגדל: "נוכח המבוטח - או הובא לידיעתו - כי מוצר גרם או עלול לגרום לנזק כתוצאה מפגם כלשהו, יפסיק המבוטח מייד את ייצורו, מכירתו ואספקתו... ".

השופטת יוצאת בביקורת חריפה גם על חברת עלית. "אף עלית נהגה בחוסר זהירות. היא ידעה כי הג'ולים שסופקו במשלוח הראשון עדיין לא נעטפו בעטיפה כפולה. היא ידעה על חשש לנידוף ריח עקב מגע אפשרי בין הסיליקון לשמן הבוטנים. בכל זאת, ומשיקוליה השיווקיים, לא נקטה ביוזמות המתאימות להפסקת מבצע הגולים שפורסם. היא לא המתינה לתוצאות הבדיקה של ג'ולים מהמשלוח וארזה 70,000 גולים שאינם עטופים כדבעי ב- 5.6 טון שקיות שוּש. הטכנולוג מטעמה היה צריך למנוע מיד המשך הכנסת הגולים לשקיות החטיף".

נוכח הסבירות הגבוהה להתרחשות הנזק, דהיינו לנידוף ריח מהג'ולים, ההנחה המתבקשת היא כי לו ידעה מגדל את המצב לאמיתו, לא הייתה מסכימה לבטח את הג'ולים כפי שהם.

למצער, הייתה דורשת שלא להכניסם לשקיות החטיף, עד אשר יעטפו מחדש בעטיפה כפולה.

במצב דברים זה, פסקה השופטת, פטורה מגדל מלשלם תגמולי ביטוח עבור הנזק שנוצר.