תיקון בית מול תיקון דרך

מוחמד סאמר שמע את אביו מגיע הביתה עם רכבו. האב קרא לבנו שיבוא לבדוק בעיה ברכב.

סאמר ניגש לרכב וראה כי הרכב רותח.

סאמר פתח את מכסה המנוע, על מנת להוסיף מים לרדיאטור.

המים הרותחים ניתזו על פניו, חזהו וידו הימנית של סאמר.

בין סאמר לבין הפניקס, התעוררה מחלוקת לגבי השאלה, אם התאונה מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

חילוקי הדעות הועברו להכרעת השופטת אורית קנטור, בבית משפט השלום בקריות.

השופטת קנטור מסבירה כי חוק הפיצויים מקנה פיצויים רק למי שנפגע בגופו עקב "שימוש ברכב מנועי".

המונח שימוש ברכב כולל בתוכו, על פי החוק, בנוסף לשימושים הרווחים של נסיעה, כניסה וירידה מרכב גם "טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו...".

האירוע במהלכו נפגע סאמר, לדעת השופטת, אינו נופל באף לא אחד מהשימושים ברכב שמונה החוק וגם לא מהווה תיקון דרך.

תיקון דרך קיים, כאשר הטיפול ברכב עומד במבחן הסיכון התעבורתי של שימוש ברכב, דהיינו, כאשר הטיפול נועד למנוע, או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא נעשה אגב נסיעה, או לצורך המשכתה מיידית.

במקרה זה מדובר באירוע שארע בסיום הנסיעה, כשאביו של התובע הגיע הביתה וקרא לו.

לא הוכחה כל כוונה מצדו של סאמר, או של אביו, להמשיך בנסיעה ולמנוע סכנה תעבורתית פוטנציאלית בהמשך הנסיעה ברכב.

מדובר אם כן בתיקון בית ולא בתיקון דרך.

אומנם סאמר העיד, כי בעת בדיקת הרדיאטור המנוע עדיין עבד וכי אביו היה בכיסא הנהג, אולם אין בעובדה זו כדי לקבוע ממצא כי היתה כוונה להמשיך בנסיעה.

גם העובדה שהמנוע עדיין פעל, אין משמעותה שהנסיעה טרם הסתיימה.

על לבה של השופטת פעלה בעקר העובדה שאביו של סאמר לא התייצב למתן עדות כדי לחזק את גרסתו שמדובר בתיקון דרך ולא בתיקון בית.

יש בעובדה זו, לדעת השופטת, כדי לחזק את גרסת הפניקס כאילו מדובר בתיקון שנעשה בבית, עם תום הנסיעה, שלא מתוך כוונה להמשיכה.

היות האב בן למעלה משבעים אינה מהווה סיבה המצדיקה את אי הבאתו. "אין מדובר בקשיש מופלג לפי גילו וניתן היה להביאו לעדות".

לסיכום, על אף שהאמינה לסאמר כי אכן ארע אירוע בו נתזו על פניו מים מהרדיאטור וגרמו לו לכוויות, קבעה השופטת קנטור, כי אין מדובר באירוע הנכלל בגדר "שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיצויים והותירה אותו ללא כל פיצוי.